עיר של טיפשים

עיר של טיפשים היא עיר שמתוארת בפולקלור כמאכלסת טיפשים שאין כדוגמתם. ערי טיפשים מופיעות בפולקלור של עמים אחדים.

ערי טיפשים בפולקלור של תרבויות שונות:

ביוון העתיקה היה מדובר באנשי העיר אבדרה, הראשונה בערי הטיפשים.
באנגליה מדובר באנשי הכפר גות'אם.
בגרמניה מדובר באנשי העיר הדמיונית שילדה, שעלילותיהם מתוארות גם בספרו של אריך קסטנר, "חכמי שילדה".
בהולנד מדובר באנשי העיר קמפן.
אצל הפלסטינים מדובר באנשי העיר חממה או חברון.
בתימן מדובר באנשי העיר חאדם.
בהודו הכפר מוירה שבגואה (Moira, Goa)
בפולקלור היהודי ידועים חכמי חלם, בני העיר חלם שבפולין.

"ספר הבדיחה והחידוד" מספר על שלוש ערי טיפשים (בדיחה 1085):

שלושה טיפשים הם: חלמאי, שיקלוֹבי ודרוּיי, ומה בין שלושתם?

דרוּיי בביתו – אדם ככל האדם; דרוּיי בציבור – טיפש מופלג.

חילופו בשׁקלוֹבי; בציבור – אדם ככל האדם, בביתו – טיפש מופלג.

חלמאי, בין בביתו ובין בציבור – טיפש שבטיפשים.

תושביהן של ערי הטיפשים נהגו, על-פי הפולקלור, לעשות מעשים נפסדים שאין בהם תכלית, ובהם היו מתגאים כאילו היוו תרומה של ממש. למשל, אחד מחכמי חלם, שהיה בא בימים, שמע כי ישנו תוכי היכול להגיע לגיל מאה שנה, ועל מנת להיווכח אם אמנם נכון הדבר, הלך וקנה גוזל של תוכי כזה.