עיכבון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עיכָּבוֹן (בריבוי: עִכְבוֹנוֹת) הוא זכות משפטית לחזקה בנכס עד לתשלום חוב של בעל הנכס למחזיק בו. שיטות משפט שונות נבדלות בהיקף ההכרה בזכות העיכבון. על פי רוב הדעות בהלכה, קיימת לבעל חוב זכות עכבון רחבה. לעומת זאת, המשפט הישראלי, מעניק זכות עכבון רק במקרים ספציפיים המוגדרים בחוק או שהוסכמו מראש בין הצדדים[1].

הכלל

עיכבון הינו זכות הניתן לבעל חוב לנהוג בסעד עצמי של החזקת נכס מוחשי (מיטלטלין או מקרקעין) של חייב כאמצעי ללחוץ על החייב לשלם את חובו, ללא היזקקות לערכאות שיפוטיות. זכות העיכבון נושא בחובו את הפטור מאחריות נזיקית מנזקים הנגרמים מכך שהעכבון מופעל.

במשפט הישראלי

סעיף 11 לחוק המיטלטלין קובע את קיומה של זכות עכבון, אך אינו קובע מתי קיימת זכות כזו.

זכות העיכבון מוכרת במשפט הישראלי במספר הקשרים, כגון זכותו של קבלן לעכב בידו נכס שמכר לו מזמין העבודה עד לתשלום עבור שירותיו, האמורה בסעיף 5 לחוק חוזה קבלנות, או הזכות המופיעה בסעיף 31 לחוק המכר, זכותו של מוכר לעכב את הממכר עד תשלום מלוא המחיר, כנגדה עומדת זכותו של הקונה לעכב את הממכר אם זה כבר נמסר לידיו, ועליו להחזירו למוכר, עד קבלת כספו בחזרה. כמו כן צדדים להסכם רשאים לקבוע זכות עכבון בהסכם ביניהם.

פנים לזכות העכבון

סעיף 11 לחוק המיטלטלין המגדיר את העיכבון כזכות על פי דין, בשילוב סעיף 1 לפקודת פשיטת הרגל, מבהירים את 2 פניה של זכות העיכבון: 1. הפן הפרוצדורלי: האפשרות לנושה לעכב פיזית נכס שאינו שלו בגין אי תשלום המגיע לו והכל מבלי שיסתכן באחריות נזיקית בעוולת עיכוס נכס שלא כדין. 2. הפן הבטוחתי: מכוחו מהווה בעל העיכבון נושה מובטח בפירוק או פשיטת רגל (לא תקף לגבי עכבונות ציבוריים אלא רק על עכבון פרטי)


תנאים לקיום זכות העיכבון

החוק הישראלי, בסעיף 11 לחוק המיטלטלין, מכיר בזכות עכבון בתנאים הבאים:

  1. קיום חוב מעסקה ספציפית שהגיע מועד פירעונו. לעיתים קשה להבחין בין קו הגבול של עסקה אחת לכמה עסקאות כמו במקרה של ספק וקמעונאי שיש להם מערכת יחסים מתמשכת, הסכם מסגרת וביצועיים חודשיים. ככל שהזמן בין המשלוחים הוא קצר יותר שלא מצריך משא ומתן שוב, אלא רק ביצוע- יהיה ניתן לראות כי מדובר בעסקה אחת. אם זו עסקה ארוכה המכילה רק הסכם מסגרת אחד לכל התקופה גם כן יראו בזה עסקה אחת.
  2. הנכס נשוא העכבון הגיע לידי בעל החוב ברשות החייב ולא נתפס על ידי בעל החוב
  3. העכבון מופעל בתום לב.

עיכבון מול משכון

העכבון זו זכות לעכב, להבדיל ממשכון שזה זכות לממש. כלומר, בעיכבון אין זכות למעכב לפנות להוצל"פ על מנת לממש את הנכס ולהיפרע מהתמורה. הזכות לעכב אפקטיבית רק אם שווי הנכס המעוכב עולה על גובה החוב, אחרת לא יהיה לחייב תמריץ לשלם. מלבד זאת, משכון ניתן ליצור רק בהסכמת 2 צדדים לעומת עכבון שיכול להיווצר גם מכוח הדין.

עיכבון כזכות קניינית

סעיף 1 לפקודת פשיטת הרגל בחוק הישראלי מקנה לבעל העיכבון מעמד של נושה מובטח בפירוק או פשיטת רגל (לא תקף לגבי עכבונות ציבוריים אלא רק על עכבון פרטי).

בעל העיכבון אמנם לא יכול למכור את הנכס אולם הוא רשאי שלא לשחרר אותו (דומה לה"א). מטרת המפרק זה להגדיל את הנכסים העומדים לחלוקה כך שסביר להניח כי המפרק/נאמן יפדה את הנכס כדי לשחררו. משום שלמעכב יש עדיפות בחדלות פירעון -> עכבון זה זכות קניינית.

בפס"ד רשות שדות התעופה[2], נקבע כי סעיף 11 לחוק המטלטלין אינו מקנה כשלעצמו את סעד העיכבון, אלא מדובר בהסדר כללי אשר קובע את דרך ההפעלה של זכות העיכבון, מהותה והיקפה, אם וכאשר קמה זכות כזו לפי הוראת חוק ספציפית המקנה זכות עיכבון. יש לחפש מקור מוסמך בדין לזכות עכבון, שכן סע' 11 הוא אינו המקור (חוץ מחוק חוזה קבלנות וחוק המכר גם סע' 9 לחוק השומרים, סע' 12 לחוק השליחות ועוד).

באותו פס"ד נקבע גם כי זכות העיכבון היא קניינית וגוברת על משכון במצב של חדל"פ או פשיטת רגל משני טעמים: 1.להבטיח חיי מסחר תקינים- תיקונים שוטפים הם הכרחיים. 2.תיקון הנכס והשבחה- הקבלן משפר אותו ולכן יש לו עדיפות בנכס.

בנוסף, הזכיר הפס"ד את חוק רשות שדות התעופה הקובע כי לרשות תעופה יש זכות עיכבון. נקבע כי עיכבון של רשות ציבורית חל רק בפן הפרוצדורלי ולא נותן יתרון בחדלות פירעון (אין פן בטוחתי). מכאן שהעכבון יהיה יעיל מבחינתה רק אם החייב בר-פירעון.

בפס"ד המשביר[3] נקבע כי ההלכה הקובעת כי עיכבון יכול לגבור גם על משכון קודם נכונה רק לגבי עיכבון של קבלן. הסיבה לכך היא שהקבלן משביח את הנכס בכך שהוא מתקן אותו. לא בהכרח צריך השבחה בפועל כמו תיקון, יכולה להיות שמירה שתביא לכך שערכו של הנכס לא ירד ועדיין זה יחשב להשבחה. עכבון שאינו אצל קבלן לא יגבור על משכון קודם.

בפס"ד ארבן[4] בית המשפט מגדיר שאם החוב לא קצוב או קיימת מחלוקת לגבי גובה החוב, המעכב צריך להודיע לבעל הנכס על גובה הסכום ומהיכן נוצר.

אי עמידה באחד מתנאי הסף גורמת לאיבוד זכות העיכבון וחושפת את המעכב שלא כדין – לתביעה.

הסבר על סע' 11 לחוק המטלטלין אשר מתחלק לחמישה סעיפים קטנים

סע' 11(א) לחוק המטלטלין מגדיר מהי זכות העכבון- עיכבון הוא זכות על פי דין לעכב מיטלטלין כערובה לחיוב עד שיסולק החיוב (למרות שבסע' 11(ה) נאמר כי זכות העכבון יכולה להיות גם מכוח הסכם ולכן זוהי לא הגדרה מלאה).

סע' 11(ב) קובע כי אם עלה שווי המיטלטלין המעוכבים על שווי החיוב במידה בלתי סבירה, זכאי החייב לשחרור מקצת המיטלטלין אם הם ניתנים להפרדה לחלקים. אם המטלטל המעוכב שוויו רב מאד לעומת החוב של החייב הנושה צריך לבוא לקראת החייב ולשחרר מהחזקתו חלק מהחפץ (אם זה אפשרי, כמובן).

סע' 11(ג) קובע כי החייב זכאי לשחרר את המיטלטלין מן העיכבון במתן ערובה מספקת אחרת לסילוק החיוב- סע' שמחיל תום לב על הזכות לעכב, אם החייב מעוניין להחליף את הנכס מכל סיבה שהיא אין להתאכזר אליו ולסרב אלא יש לאפשר לו לעשות זאת, כל עוד הערובה החלופית הינה בשווי זהה או קרוב מאד לנכס המקורי שעוכב.

סע' 11(ד) קובע שאם הוציא הנושה מרצונו את המיטלטלין המעוכבים משליטתו, יפקע העיכבון. מכאן ניתן ללמוד כי החזקה בחפץ המעוכב הינה תנאי לעכבון, ברגע שהנושה אינו מחזיק פיזית בנכס הוא מאבד את עדיפותו בנכס ובכך את הכוח שהעכבון נותן לו- אין לזכות שלו משמעות יותר.

סע' 11(ה) קובע כי מקום שיש עיכבון במקרקעין, יחולו הוראות סעיף זה גם עליו; כן יחולו הוראות סעיף זה על עיכבון על פי הסכם, כשאין בהסכם הוראות אחרות לעניין הנדון. למרות שחוק זה הוא חוק המטלטלין ולכן חל בעיקרו על מטלטלין, בס"ק ה' יש הוראה יוצאת דופן שעוסקת במקרקעין- הוראות סע' 11 יחולו גם על עכבון זה. ס"ק זה גם מזכיר לראשונה עכבון הסכמי ומחיל גם עליו את הוראות סע' 11 אך מסייג וקובע כי במידה ונקבע בהסכם הוראות אחרות הולכים לפי ההסכם. זה מראה שזכות העכבון אינה רק זכות כדין לעכב נכס כערובה לחיוב לפי סע' 11(א) אלא עכבון נוצר גם מכוח הסכם. בפס"ד ש"א (מחוזי חי') 11197/03 תעשיות אלקטרוכימיות (1952) בע"מ סע' 11(ה) פורש כך שכאשר מדובר בעיכבון הסכמי, הצדדים יכולים לבחור לקבוע כי מדובר בעיכבון כללי, להבדיל מעיכבון מיוחד. עכבון כללי אינו מחייב קשר ישיר בין החיוב הכספי ובין הנכס המעוכב, וזה מאפשר לנושה לעכב כל נכס על מנת להבטיח סילוק חובות אחרים בגין שירותים אחרים שנתן הנושה לחייב. 

כך למשל, הצדדים להסכם למתן שירותים רשאים לקבוע בו כי לספק השירות תהא זכות עיכבון על הנכסים הקשורים לשירות הספציפי וכן על הנכסים הקשורים לכל התשלומים להם זכאי נותן השירות מאת בעל הנכסים והסכמה חוזית זו מרחיבה את העיכבון מכוח הדין ומקנה לנותן השירות זכות עיכבון על הנכס האחרון שהגיע לידיו, בגין כל חובותיו של הצד המפר כלפיו ולא רק בגין חובו בקשר לנכס זה.

ראו גם

  • פריט רשימה עם תבליטים

קישורים חיצוניים

  • אליעזר הללה, על זכות העיכבון, פרשת בא, תשע"א, אתר דעת
  • זכות העיכבון בראי ההלכה הפסוקה או: על הפן הקנייני של העיכבון, קאופמן איתן
  • פרופ' נ' זלסמן, עיכבון (הוצאת רמות אוניברסיטת ת"א 1998) 277

עו"ד אייל כהן, זכות העיכבון בעת חדלות פירעון (הוצאת בורסי 2016)

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.