עיבודים לשירי עם סקוטיים וולשיים (היידן)
העיבודים לשירי עם סקוטיים וולשיים הוא מן הקבצים הגדולים ביותר ביצירתו של יוזף היידן, וכולל כמעט 400 שירים שעיבד לזמרים בליווי הרכב. רוב העיבודים הללו נכתבו בשנות חייו האחרונות לשלושה מו"לים בריטיים שונים.
הרקע לכתיבת הקבצים השונים
בעת ביקורו הראשון בלונדון בשנים 1792–1793, פגש בה היידן את המו"ל ויליאם נפיר. היידן התבקש על ידי נפיר לכתוב "מוזיקה לשלושה תפקידים" לקול, כינור ובס ממוספר, על פי מלודיות (Airs) וטקסטים שאותם יספק נפיר. המפגש הזה הניב את הקובץ הראשון של שירים סקוטיים ובו 100 שירים שיצאו לאור בשנת 1792. בביקורו השני של היידן בלונדון בשנת 1795, הוא כתב קובץ עיבודים שני בן 50 שירים לאותו מו"ל, שיצא לאור באותה שנה.
בחודש נובמבר 1799 קיבל היידן פניה מן המו"ל ואספן המוזיקה העממית ג'ורג' תומסון לכתוב גם לו עיבודים לשירים עממיים שאותם יספק המו"ל, אך הפעם להרכב שכולל כינור, צ'לו, פסנתר ושני קולות, לסירוגין וביחד. תוכניתו של תומסון הייתה ליצור אוסף של שירי עם מכל העמים ששכנו באיים הבריטיים, ושמעבדיו יהיו מן המלחינים הידועים של אותה תקופה, ביניהם גם בטהובן, ובר, פלייל ומלחינים נוספים. בין חודש יוני 1800 ועד אוקטובר 1804 שלח היידן לתומסון שבאדינבורו, סך של 208 עיבודים, והוא המלחין המשמעותי ביותר שתרם לאוסף זה של תומסון.
במשלוחים שבשנים 1803–1804 שלח היידן בין שאר השירים הסקוטיים, גם 60 שירים וולשיים. אך המשלוחים הללו מתייחדים גם בכך שהם אינם כולם משל היידן. כיום ידוע שכ-30 מן השירים הללו עיבד תלמידו של היידן, זיגיזמונד פון נויקום, וזאת מחמת התגברות מחלתו של היידן. העבודה של נויקום התבססה על זו של היידן ונעשתה בפיקוחו, אך היא נחשבה לפחותה ברמתה. המו"ל עצמו לא ידע מכך, וחשב כי איכות הכתיבה ירדה, ולפיכך חלק מן העיבודים במשלוח הזה לא פורסמו בחוברות שהוציא.
את שישים וחמישה השירים הנותרים עיבד היידן בשביל ויליאם וואיט. וואיט לא היה מו"ל באופן רשמי, אלא בעל חנות ספרים מאדינבורו, שמכר גם מוזיקה. היידן כתב לוואיט עיבודים לפי המתכונת שכתב לתומסון. הכרך הראשון של וואיט יצא לאור ב-1804 ובו 40 עיבודים משל היידן. הכרך השני יצא לאור ב-1807 ובו 25 עיבודים. העיבודים שנכתבו בשביל וואיט הם לשירים סקוטיים בלבד, כאשר את חלקם היידן כבר עיבד קודם לכן בשביל המו"לים הקודמים, ועל כן יש זהות רבה בין הגרסאות.
על המוזיקה והטקסט
היידן עצמו חש חיבה רבה לעיבודים ולתפוקה הסופית שכתב, ובאחד ממכתביו לתומסון כתב: "אני גאה בעבודה הזו". ככל הנראה, היידן הכיר טוב ומקרוב את הסגנון המוזיקלי העממי שבשבילו נדרש לכתוב, מאחר שבילה בבריטניה במשך כמה שנים פוריות, ואף חשב להשתקע בה.
כל המו"לים שלהם כתב היידן, דרשו מן המעבדים לכתוב למוזיקאים חובבים, ועל כן הרמה הטכנית של העיבודים הללו היא לא גבוהה, והם כמעט נטולי פסאז'ים וקטעים הקשים לנגינה. היידן עצמו היטיב לשמור על רמת כתיבה מתאימה, והתבקש לערוך שינויים רק לעיתים בודדות. כל זה לא גורע מאופיים הקולח והעליז של השירים המהירים, או מן האינטימיות, ולפעמים אף הקדרות, של השירים המתונים.
רוב השירים הסקוטיים מתאפיינים, מבחינה מוזיקלית, בכתיבה שאינה טונאלית מובהקת, אלא בנטייה קלה למודאליות. הדבר ניכר בראשונה במלודיות העממיות שניתנו מראש, אך גם בהרמוניה; קדנצות פלגאליות וסיומים מדומים הם שכיחים מאוד, וכמו כן מהלכים הרמוניים שאינם טיפוסיים לגמרי לסגנון הקלאסי ה"היידני", נפוצים גם הם. המקצב גם הוא כזה האופייני למוזיקה עממית קלטית, ושכיחות מאוד סינקופות ו"פולסים" אופייניים, כמו למשל המקצב המסורתי של הג'יג.
השירים הוולשיים, מאידך, הם יותר "קלאסיים" מבחינה מוזיקלית; הטונאליות שלהם היא מובהקת, וכמו כן גם המשקל והמקצב.
כמעט כל השירים כולם כתובים כ"שיר בתים", כלומר אותה המוזיקה שחוזרת בבתים השונים.
הכתיבה להרכב מתאפיינת בכך שהמקלדת והכינור פותחים את השיר, ועם כניסת הזמר\זמרים הם עוברים לתפקיד הליווי, גם אם זה מאוד עשיר ויצירתי. תפקידו של הצ'לו הוא הבס הממוספר בעיבודים לנפיר. בעיבודים המאוחרים יותר הצ'לו מקבל תפקיד עצמאי, אך לרוב הוא מכפיל את קול הבס של המקלדת. ישנם מספר שירים "ללא מילים" בקובץ של תומסון, הכתובים להרכב בלבד.
הכתיבה לזמרים גם היא פשוטה ונוחה מאוד. לרוב הם לא נדרשים להפגנת וירטואוזיות, אך לעיתים ניתנת להם הזדמנות לשיר ללא הצמדות לליווי (כשהוא איננו) במעין קדנצות קצרצרות.
הטקסטים להם כתובים השירים הם באנגלית. בשירים הסקוטיים ישנם מונחים רבים מן הניב הסקוטי, אך השירים הוולשיים הם כולם באנגלית ולא בוולשית. רוב השירים הם שירי אהבה. ישנם שירים על הטבע, על המלך, שירי עם לכבוד החגים, וכדומה.
הוצאות והקלטות
כל העיבודים שכתב היידן יצאו לאור בהוצאה הכוללת של יצירותיו, וכמו כן אוספי שירים נבחרים יצאו לאור בהוצאות שונות. בקטלוג יצירותיו של הובוקן הם נמצאים בקבוצה מס' 31 Hob. XXXI . חלק מן השירים הוקלטו במשך השנים על ידי זמרים ידועים כגון דיטריך פישר דיסקאו, פריץ וונדרליך ואליזבת שוורצקופף. בשנים האחרונות (ראשית שנות האלפיים) מוקלטים בחברת "בריליאנט" כל העיבודים של היידן לשירי העם, בביצועם של לורנה אנדרסון, ג'אמי מקדגל וטריו היידן-אייזנשטאדט, כחלק מפרויקט ההוקרה להיידן שנערך ב-2009 לציון 200 שנים למותו.
קישורים חיצוניים
- מידע נוסף והקלטות, באתר של פרויקט ההקלטה של בריליאנט וטריו היידן-אייזנשטאדט.
28652920עיבודים לשירי עם סקוטיים וולשיים (היידן)