עולם התוהו
 |
אין לראות דף זה כערך אנציקלופדי. יש לשכתבו באופן יסודי ולהתאימו לשאר ערכי המכלול.
| |
| אין לראות דף זה כערך אנציקלופדי. יש לשכתבו באופן יסודי ולהתאימו לשאר ערכי המכלול. |
| סדר השתלשלות |
|---|
| לפני הצמצום |
| עצמות ומהות · מאור · אין סוף · עשר ספירות הגנוזות · אחד ויחיד · קדמון · טהירו עילאה |
| הצמצום והקו |
| צמצום הראשון · מקום פנוי · רשימו · קו וחוט · עגולים ויושר · אור מקיף · אור פנימי · ראש תוך סוף |
| בי"ע דכללות |
| אבי"ע (השתלשלות כללית)
אדם קדמון · עקודים · עולם התוהו · אור ישר · אור חוזר · ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן |
| אבי"ע דפרטות |
| עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה
עולם האצילות · עולם הבריאה · עולם היצירה · עולם העשיה · בי"ע · פרסא |
| סוגי השתלשלות |
| יש מאין · עילה ועלול · קפיצה ודילוג · אין ערוך |
עוֹלָם הַתֹּהוּ הוא כינוי בתורת הקבלה לאחד מהשלבים הקדומים של ההתגלות האלוקית המשתלשלת ויורדת לצורך בריאת העולם. שלב זה כולל מערכת שלימה של ספירות המורכבות מאורות ומכלים.
האור האלוקי שמאיר בעולם התהו הוא האור שעבר והצטמצם באמצעות צמצום הראשון ומתגלה בעולם התהו אחרי שהוא האיר תחילה בדרגת אדם קדמון.
על פי המתבאר בתורת הקבלה אופן ההתגלות של האור האלוקי בעולם התהו יחד עם אופי המשכת הכלים בעולם זה הובילו ל"סילוק האור" ולמה שנקרא בלשון המקובלים "שבירת הכלים".
עולם התהו הוא שלב מקדים להתגלות של עולם התיקון - עולם האצילות, ולאחריה ירד ונמשך האור האלוקי בסדר ההשתלשלות בעולמות בריאה יצירה עשיה עד שנמשך בעולם הזה הגשמי. השבירה בעולם התהו היא השורש והתחלת המצאתם של הקליפות וישויות המעלימים אל האלקות.
מקורו
כבר בספרי המקובלים הראשונים יש אזכור והתייחסות לנבראים ועולמות לפני בריאת עולם הזה הנוכחי. בדבריהם התייחסו לרמזים בדברי חז"ל בהם ישנה התייחסות לעולמות אלו כמו דיוקם בפסוק ”והארץ היתה תהו ובהו” (ספר בראשית, פרק א', פסוק ב') התיבה "היתה" במובן "שכבר היתה"[1] למדו שעוד קודם לבריאת העולם שעליה מסופר בפסוקים היתה בריאה שגדרה תהו. וכן בהסתמך על מדרשי חז"ל כמו המדרש:
אמר רבי אבהו מלמד שהיה בורא עולמות ומחריבן עד שברא את אלו, אמר דין הנין לי יתהון לא הנין לי
ובספר הזהר (בראשית כד ב) "ואלין תולדין דתהו דאתרמיזו בקרא תניינא והארץ היתה תהו, ואלין אנון דאתמר דקודשא בריך הוא ברא עלמין ומריבן ובגין דא ארעא הוה תוהה ובוהה".
בהתאם לאמור מבואר בספר התמונה (הקדמה לתמונה ג) המיוחס לרבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול ולרבי נחוניה בן הקנה כי העולם שלנו הוא שמיטה שנייה (שיתקיים במשך שש אלפי שנים ולאחר מכן יתבטל) וקדם לעולמנו עולם אחר שהיה קיים שבע שנים - שמיטה ראשונה. ומכך הסיקו רבים מהמקובלים שכן יהיו שבע שמיטות, ולאחרי עולמנו זה יהיו עוד חמש עולמות כנגד חמש שמיטות.
אולם תלמידי האריז"ל כתבו שכוונת הדברים אינה לעולם אחר במובנו הפשוט, אלא הכוונה לשלב מקדים בעולם הזה שקדם לעולם התיקון והיות והיו בו שבע ספירות שנשברו ונפלו ונקרא על שם זה שמיטה.[2] את הדברים ביארו על יסוד הפסוק "ואלה המלכים אשר מלכו לפני מלוך מלך לבני ישראל.. וימלוך וימת"[3] הרומזות לשבעת הספירות של עולם התוהו שבהם התחוללה השבירה, זה הפרוש "וימלוך וימת", שמייד אחרי שמלכו - נוצרו מיד הם מתו - נפלו.
מהותו ועניינו
שלב מהותי בהתגלות ה' לצורך בריאת העולם הוא ההתגלות האלוקות הפשוטה בכוחות ותכונות מוגדרים, כוחות אלוקיים אלו המכונים בלשון הקבלה עשר ספירות מורכבות מהתגלות אלקות - מכונה בשם אור, וגדר הכח וציורו - מכונה כלי. כמתואר בקבלה לתהליך זה של התגלות הספירות באלקות כמה שלבים. שלב הראשון; הספירות מתגלים-נוצרים בבחינת עקודים, בשלב הבא מתגלים הספירות בבחינת "נקודים" - שלב זה מקביל להתגלות של הספירות בעולם התהו - ובשלב שלאחר מכן מתגלים הספירות באופן המושלם והמתוקן בעולם האצילות ומכאן שמו של עולם זה - עולם התיקון.
להתגלות הספירות בבחינת "נקודים" כמה היבטים:
"אורות מרובים וכלים מועטים" - היה ניגוד רב בין החיות-האור שבעולם ובין הישויות-כלים שבעולם זה. האור היה רב,[4] ואילו הכלים היו מועטים. האור והגילוי האלוקי שמאיר בעולם התהו דבוק וקרוב למקורו ובשל כך הארתה אין סופת בתוקף רב. מאידך הכלים - שתפקידם "לקבל" את האור קטנים, מועטים וכללים.[5]
"זה תחת זה"[6] - האור הרב שמאיר בכל ספירה בעולם זה הוביל לאי הרמוניה בין הספירות והכוחות. השׁוׂנוּת בין גדרי הכוחות נרגשת וגורמת לאי יכולת לשלב מספר כוחות יחד. לעומת הספירות בעולם התיקון שהם מתכללים ומשתלבים זה עם זה.[7]
ההתגלות הספירות בעולם התהו באופן האמור גורמת לתהליך המכונה בלשון הקבלה "שבירת הכלים".[א] כתוצאה משבירה זו נפלו הניצוצות האלוקיים שהיו בכלים. המשמעות של נפילה זו היא שבניגוד לאור האלוקי בעולמות עליונים שהוא גלוי ונרגש בהם, האור האלוקי ש"נפל" בשבירה אינו נרגש אלא התעלם בתוך הנבראים השפלים בעולמות הנמוכים.
עשיו ויעקב
עולם התוהו מזוהה עם עשיו, לעומת עולם התיקון שמזוהה עם יעקב.[8] ולכן "עֵשָׂו אֲבִי אֱדוֹם"(ספר בראשית, פרק ל"ו, פסוק ט') שבארצו - אדום - היו שבעת המלכים הרומזים על הספירות שבעולם התוהו כאמור.[9] והיות ועשיו קיבל חיותו מהאור של עולם התוהו אחרי השבירה והנפילה לכן היה עשיו רשע.[10] עשיו היה בכור וגדול מאחיו יעקב, כשם שהתוהו קדם לתיקון.[11] היה בעל כוחות תקיפים כתוקף האור של הספירות בעולם התוהו.[דרוש מקור] מטעם זה מבואר בספרי קבלה היה יעקב חותר להביא מנחה לעשיו בכדי לברר ולהעלות את האור של עולם התוהו שהיה מובלע בעשיו.[10] כמו כן אהבתו של יצחק לבנו הגדול עשיו היה כי חשב לבררו ולהעלתו.[12]
ראו גם
לקריאה נוספת
- "תורה אור ולקוטי תורה ע"פ חסידות מבוארת - מועדים ב" מאמר תהו ותיקון (עמוד שצז) הוצאת היכל מנחם, ניו יורק, תשס"ח
קישורים חיצוניים
- רבי חיים ויטאל, עץ חיים שער הכללים פרק א.
- רבי חיים ויטאל, עץ חיים שער המלכים פרק א.
- רבי שלום דובער שניאורסון, המשך תער"ב פרק רל ואילך - ביאור מפורט ועמוק על פי משנתה של חסידות חב"ד.
---
- הרב עדין אבן ישראל, שבירת הכלים באתר מרכז שטינזלץ
ביאורים
- ^ אמנם "בנין וסתירת התהו היה לא במקרה חס ושלום, כי אם היה בונה על מנת לסתור וסותר על מנת לבנות" (רבי שלום דובער שניאורסון, ספר המאמרים תרס"ו עמוד שנה).
הערות שוליים
- ^ "היתה דייקא מקדמת דנא" (ספר הזוהר, חלק א, דף ט"ז, עמוד א') וספר הבהיר אות ב.
- ^ רבי נפתלי בכרך, עמק המלך שער עולם התהו פרק מו, רבי שניאור זלמן מלאדי תורה אור נא ד.
- ^ וישלח לא, לא
- ^ "אור אלו י׳ נקודים היה רב מאוד, וגם ניתוסף בהם אור העליון" (עץ חיים שער המלכים פרק א).
- ^ ראה באריכות רבי שלום דובער שניאורסון, ספר המאמרים תרמ"ט, מאמר וידבר..אחרי מות, עמוד רלז.
- ^ ראה עמק המלך שער עולם התהו פרק עשרים וחמש.
- ^ ראה רבי שניאור זלמן מלאדי, תורה אור, ויאמר ה מי שם פה, נב, א.
- ^ אריז"ל, לקוטי תורה סוף פרשת וישלח.
- ^ ראה רבי שניאור זלמן מלאדי, ספר המאמרים תקס"ו ב עמוד תשס"ב.
- ^ 10.0 10.1 רבי שניאור זלמן מלאדי, תורה אור פרשת וישלח.
- ^ רבי שניאור זלמן מלאדי רבי שניאור זלמן מלאדי, תורה אור סא, ב.
- ^ רבי שניאור זלמן מלאדי, תורה אור כ, ב.
