עוזא

עוזא או עוזה, הוא דמות מקראית הנזכרת בספר שמואל, שם מתואר מותו בעקבות נגיעתו והחזקתו של ארון הברית, בעת החזרת ארון הברית לישראל ועלותו לירושלים.

סיפורו של עוזה מופיע בשני מקומות בנביאים: ספר שמואל ב' ו' מפסוק ג', ודברי הימים א' יג מפסוק ז.

סיפור המעשה

עוזה היה בנו של אבינדב, שבביתו הניחו אנשי קרית-יערים את הארון לאחר שחזר מארץ פלשתים. הארון הונח בעגלה חדשה רתומה לבקר, ושני בניו של אבינדב, עוזא ואַחְיוֹ, מנהיגים את העגלה, אחיו מקדימה ועוזא מאחורה: ”וַיַּרְכִּבוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים אֶל עֲגָלָה חֲדָשָׁה וַיִּשָּׂאֻהוּ מִבֵּית אֲבִינָדָב אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה וְעֻזָּא וְאַחְיוֹ בְּנֵי אֲבִינָדָב נֹהֲגִים אֶת הָעֲגָלָה חֲדָשָׁה”.

כשהעגלה עם הארון התקרבו לגורן נכון הארון שעל גבי העגלה מט ליפול, ועוזא תפס את הארון בידיו על מנת שלא יפול לארץ ”וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן נָכוֹן וַיִּשְׁלַח עֻזָּא אֶל אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיֹּאחֶז בּוֹ כִּי שָׁמְטוּ הַבָּקָר.”

מיד לאחר שהחזיק את הארון, נספה עוזא כעונש על מעשה זה ”וַיִּחַר אַף יְהוָה בְּעֻזָּה וַיַּכֵּהוּ שָׁם הָאֱלֹהִים עַל הַשַּׁל וַיָּמָת שָׁם עִם אֲרוֹן הָאֱלֹהִים”. לדעת חז"ל המילה 'של' משמעותה מלשון שגגה, מאחר שעוזא היה צריך להבין מדעתו שאם 'הארון נושא את נושאיו' - זאת אומרת שהלווים נושאי הארון נישאו על ידי הארון, ולא שהם נשאו את הארון, אם כך וודאי שאין צורך להחזיק את הארון מליפול.

דוד שחרד לנוכח הריגתו של עוזא בעקבות אי זהירתו בכבוד הארון קורא את מקום הריגת עוזא "פרץ-עוזה", שפירושו 'ההתפרצות והשבר שאירע עוזה', מחליט דוד שאין זו שעת הכושר לעלות את הארון לירושלים, וחוזר בו מכוונתו זו, ותחת זה הוא מסיט את התהלוכה לביתו של עובד אדום הגתי למשך שלושה חודשים. באותם שלושה חודשים זוכה עובד לברכה, כשכל כלותיו נפקדות.

כשדוד שומע שה' בירך את עובד אדום, הוא חוזר ומעלה את הארון לעיר דוד, כפי התוכנית המקורית.

בחז"ל

בתלמוד בבלי מסכת סוטה מובאים כמה מאמרי חז"ל בביאור דברי הפסוקים העוסקים במות עוזא:

• סיבת מות עוזא - בתלמוד נאמר שסיבת מותו של עוזא היה בעקבות אחזיתו בארון הברית:

ועל דבר זה נענש עוזא שנאמר (דברי הימים א יג, ט) ויבאו עד גורן כידון וישלח עוזא את ידו לאחוז את הארון אמר לו הקב"ה עוזא נושאיו נשא עצמו לא כל שכן

אמנם לאחר מכאן הובאה דרשה נוספת של אחד האמוראים, שעוזא עשה את צרכיו לפני הארון. ב'בן יהוידע' כתב שלדעת האומרים כן, עבר עוזא שתי עבירות, ולכך נענש.

• עולם הבא - בתלמוד מובאת דעת רבי יוחנן שעוזא יש לו חלק לעולם הבא: ”עוזא בא לעוה"ב שנאמר עם ארון האלהים מה ארון לעולם קיים אף עוזא בא לעוה"ב”.
• ויחר לדוד - בתלמוד הובאה דעת רבי אלעזר, שהכוונה שנשתנו פניו כחררה (=עוגת גחלים).

בסיבת הדבר שאירע כן לדוד שמת עוזא בעת שהוליך את ארון הברית לביתו בעיר דוד, כתבו חז"ל שהוא מפני שקרא לדברי תורה - זמירות: ”זמירות היו לי חוקיך”, ולכך נכשל בדבר שאף תינוקות של בית רבן יודעים, שאין לישא את ארון ברית ה' בעגלה אלא ביד, כמאמר הפסוק ”וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵהֶם בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ” (ספר במדבר, פרק ז', פסוק ט').

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עוזא בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39223056עוזא