עביד צהוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןעביד צהוב
עביד צהוב
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי רגליים
מחלקה: עכבישניים
סדרה: עקרבאים
משפחה: עבידיים
סוג: עביד
מין: עביד צפון אפריקאי
תת־מין: עביד צהוב
שם מדעי
Scorpio maurus palmatus

עַבְיָד צהוב (שם מדעי: Scorpio maurus palmatus) המכונה גם עביד זהוב, הוא תת-מין עביד צפון אפריקאי. גודל פרט בוגר נע בין 6 ל-7 סנטימטרים בממוצע. הוא נפוץ בדרום הארץ ובאזורים מדבריים, וארסו אינו מסוכן לאדם - למעט אלרגיים. עקיצתו של עקרב זה אינה כואבת יותר מכדי עקיצת דבורה. עקרב זה משמש חובבי טבע רבים בתחום התצפיות והגידול.

העביד הצהוב מצוי באזורים הדרומיים של ארץ ישראל, ובחלקים ממזרחה, בגבעות, הרים, ומישורים כאחד, באזורים מדבריים. תת-מין זה הוא אחד משני העקרבים היחידים בארץ ישראל החי במחילות קבועות: עומק המחילה נע בין 15 ל-30 סנטימטרים בדרך כלל, בהתאם לתנאים השוררים באדמה, ולעומק המחילה אין התחשבות בסוג הקרקע.

המחילה מתחילה בחפירה אופקית פחות או יותר, ולאחר מכן יורדת מטה, תוך כדי סילסול. בדרך כלל, אם המחילה נחפרה תחת אבן והעקרב נמצא מתחתיה מספיקה תזוזה קלה שבקלות והעקרב יצלול באותו הרגע לתחתית מחילתו. בגבור עליו הרעב, הוא ממתין בפתח מחילתו לחרק תועה. הוא נחשב לעקרב עצלן שכמעט ואינו יוצא מפתח מחילתו, אם כי פרטים משוטטים נצפים מפעם לפעם. אף אם החרק עבר רחוק מכדי השטת צבת, בדרך כלל העקרב לא ירדוף אחריו גם אם הדבר יעלה בעוד יום או יומיים של צפייה.

תת מין נוסף, עביד שחום ("עביד כושי"), נפוץ בצפון הארץ ובמרכזה. עקרב זה נקרא עביד - לחם של שתי מילים - "עב" ו-"יד", על שום צבתותיו העבות וצבעו. לעביד הצהוב כמה וריאציות צבע באזורי הארץ השונים (לא כולל העביד השחום הנחשב לתת מין נפרד).

בטבע, העביד הצהוב הבוגר ניזון בעיקר בטחבנים, ואילו הצעירים ניזונים בעיקר מנמלים.

אין לבלבל בין העביד הצהוב לעקרב הצהוב, שעקיצתו עלולה לגרום למוות. סימן הזיהוי של העביד - צבתותיו העבות. כמעט תמיד הוא יימצא במחילות שהוא חופר, ולעיתים רחוקות תחת אבנים. העקצן הצהוב (העקרב הצהוב) נבדל ממנו בכך שלעקצן יש צבתות דקות מאוד, ממש כמו סיכות, ופרק אחד לפני שלפוחית הארס (הוי אומר - העוקץ) כהה מיתר פרקי הגוף. הוא מתגורר מתחת לאבנים וסלעים, ולעולם לא במחילות, אלא אם מדובר בנקבה שהגיעה שעתה להשריץ. וגם אז, מחילתה עבה, אופקית, ואינה עולה על סנטימטרים ספורים, בעוד זו של העביד מגיעה לעיתים לעומק של 30 ס"מ ויותר, ופתחה קטן בהרבה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0