עבודה סוציאלית מודעת-עוני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עבודה סוציאלית מודעת-עוני, היא פרדיגמה בשדה המקצועי של העבודה הסוציאלית, אשר גובשה ופותחה באופן ייעודי לצורך מתן שירותים חברתיים לאנשים החיים במצב של עוני, הרואה בעוני הפרה של זכויות אדם, ומציבה במרכז את מאבקם של אנשים בעוניים.

כללי

הפרדיגמה של עבודה סוציאלית מודעת-עוני היא פרדיגמה במובן של גישה כוללנית ומשולבת (תאורטית ופרקטית), בשדה המקצועי של העבודה הסוציאלית. עבודה סוציאלית מודעת-עוני רואה בעוני הפרה של זכויות אדם, ומציבה במרכז את מאבקם של אנשים בעוניים, את הידע של אנשים בעוני ואת הסולידריות בין עובדים סוציאליים למשתמשי השירות שלהם.

הפרדיגמה של עבודה סוציאלית מודעת-עוני פותחה ועובדה על ידי פרופ' מיכל קרומר-נבו[1][2][3] מהמחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן-גוריון; היא מבוססת על תאוריות ביקורתיות בעבודה סוציאלית, תאוריות רווחה חדשניות ותאוריות של טיפול התייחסותי, ואומצה בשנים האחרונות על ידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים כפרדיגמה מובילה בעבודת עו"ס משפחה במחלקות לשירותים חברתיים.[4][5]

הפרדיגמה

הפרדיגמה של עבודה סוציאלית מודעת-עוני כוללת ארבעה היבטים מקיפים, מהם נגזרים העקרונות התאורטיים, האתיים והפרקטיים הבאים (שרק היישום המשולב שלהם יכול להיחשב כיישום במסגרת הפרדיגמה הכוללת[6]):

ההיבט האונטלוגי

ההיבט האונטולוגי עוסק בשאלות: מהו עוני? מי הם האנשים החיים בעוני? מהם מאפייני החיים בעוני? מה יחסם של אנשים החיים בעוני לעוניים?

במסגרת הפרדיגמה של עבודה סוציאלית מודעת-עוני, עוני הוא הפרה של זכויות אדם, המתבטאת, קודם לכל, במחסור במשאבים כספיים (חוסר בכסף); לחסר בסיסי זה מצטרף מחסור בהזדמנויות חברתיות (או נגישות מוגבלת לשירותים חיוניים) בתחום הבריאות, התעסוקה, הדיור, החינוך, ההשכלה, והרווחה; ועל שני אלה מצטרף גם מחסור בהון סימבולי, הבא לידי ביטוי בהדרה חברתית, זלזול, סטיגמה והכחשת ידע החיים של אנשים החיים בעוני (העדר כבוד וערך חברתי).

הפרדיגמה רואה את העמדות ואורחות החיים של אנשים החיים בעוני כפועל יוצא של (ולא כסיבת) המציאות החברתית של חייהם. זאת ועוד, הפרדיגמה מכירה בכך שאנשים החיים בעוני עוסקים באופן יומיומי במאמץ לשפר את חייהם ולהקטין את השפעת ביטויי העוני על חייהם, כלומר בניסיון להיאבק בעוני. הפרדיגמה מכירה בכך שזוהי התנגדות לכל דבר, גם אם היא לא בהכרח מצליחה.

ההיבט האפיסטמולוגי

ההיבט האפיסטמולוגי עוסק בשאלות: מה יכול להיחשב כידע בתחום העוני? איך ניתן להגיע לידע באשר למצב של עוני?

במסגרת הפרדיגמה של עבודה סוציאלית מודעת-עוני, ידע הוא תוצר של הבניות חברתיות ומיקום חברתי, ועל כן המקור הראשון לידע אודות אנשים החיים בעוני ומצבם הוא האנשים עצמם. הידע הרלוונטי לאנשי מקצוע יירכש מתוך קרבה לאנשים החיים בעוני, ומתוך התייחסות לעובדה שהם מי שיודעים מהו עוני כחוויית חיים.

ההיבט האקסיולוגי

ההיבט האקסיולוגי(אנ') עוסק בשאלה: מהן העמדות האתיות שיש לאמץ ולהחזיק בנוגע לעוני?

במסגרת הפרדיגמה של עבודה סוציאלית מודעת-עוני, תפקיד אנשי מקצוע איננו להיות נייטרליים, אלא להיות מעורבים - לעמוד לצד משתמשי השירות שלהם במאבקם בעוני, ולסייע להם באופן אקטיבי כדי למצות את זכויותיהם, ולהגדיל את מידת האפקטיביות של מאבקם.

ההיבט הפרקטי

ההיבט הפרקטי(אנ') עוסק בשאלה: כיצד תיראה פרקטיקה מקצועית מודעת-עוני?[7]

במסגרת הפרדיגמה של עבודה סוציאלית מודעת-עוני, הפרקטיקה הרלוונטית היא סל של כלים ומיומנויות המבטאים שילוב של פרקטיקה של חלוקה מחדש ושל פרקטיקה של הכרה.[8]

הכלים והמיומנויות הללו מכוונים ליצירת יחסים מיטיבים עם משתמשי השירות, לפיתוח ידע מתוך קרבה (היכרות מקרוב עם מציאות החיים והיסטורית החיים שלהם), ולהתערבות בהקשר החיים הממשי, והתייצבות לצידם של משתמשי השירות כדי להפוך את מאבקם למצליח. לצד הדגשה והעמקה של היחסים בין העו"סים לבין משפחות החיות בעוני, מוקנה בפרדיגמה מקום חשוב לעבודת מיצוי זכויות אקטיבית (ואף להיענות לצרכים חומריים של משתמשי השירות).[9][10]

יישומים

הפרדיגמה של עבודה סוציאלית מודעת-עוני התפתחה ויושמה עד כה בשני ערוצים מרכזיים:

ברמה המקומית

הערוץ הראשון היה תוכנית להכשרת סטודנטים במחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, "עבודה פרטנית לשינוי חברתי", אשר קמה בשנת 2010. במסגרת התוכנית פותחו שני מודלים ייחודיים: מודל לפרקטיקה עם משפחות בעוני, המיועד ליישום במחלקות לשירותים חברתיים; ומודל אינטגרטיבי להכשרה של סטודנטים ואנשי מקצוע, הכולל קורסים עיוניים, פרקטיקום והדרכה. תוכנית זו הופעלה בשטח בשיתוף עם עיריית באר שבע.[11][12]

ברמה הארצית

הערוץ השני בו התפתחה הפרדיגמה הוא הערוץ של המחלקות לשירותים חברתיים. ערוץ זה נפתח בשנת 2014 עם החלטת משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ליישם את הפרדיגמה בתוכנית "מפ"ה - משפחות פוגשות הזדמנות".[13][14][15] בהמשך יושמו עקרונות הפרדיגמה גם בתוכניות נוספות.[16] בסה"כ יושמה כבר הפרדיגמה בעבודה עם אלפי משפחות במסגרת למעלה ממאה יישובים בכל רחבי הארץ, והמשרד אף החל מטמיע ומנחיל את רוחה ועקרונותיה במסגרת ההכשרות המקצועיות שהוא מעביר לאנשי המקצוע הפועלים במסגרתו.[17]

מודל ארגוני

במסגרת התוכניות השונות בהן יושמו עקרונות הפרדיגמה ברמה המקומית והארצית, הלכו והתגבשו במשך השנים גם עקרונות המודל הארגוני הנדרש לצורך יישום בפועל של הפרדיגמה עבודה סוציאלית מודעת-עוני. במרכזו של המודל הארגוני הזה עומד עו"ס משפחה שעוסק בתחום בדרך של פרקטיקה ישירה (מבוססת יחסי אימון), אשר מצריכה את התקיימותם כל הרכיבים הבאים: הכשרה מקצועית ייעודית בתחום של עבודה סוציאלית מודעת-עוני; עומס עבודה מותאם לאופי העבודה בתחום; הדרכה וליווי מקצועי ייעודי; ליווי של גורם מקצועי המתמחה במיצוי זכויות;[18] זמינות של סל מענים גמיש;[19] וחתירה להרחבת גבולות היישום הפרטני, דרך עבודה בקהילה, גם למישור של גיבוש פרקטיקת מדיניות כללית.[20]

שיח מקצועי

הוועדה למלחמה בעוני בישראל אימצה גישה המבוססת על עקרונות הפרדיגמה של עבודה סוציאלית מודעת-עוני במסגרת הדין וחשבון וההמלצות שהגישה עם סיום עבודתה ביוני 2014, וקראה לאימוץ מדיניות מודעת-עוני כוללת וליישום של פרקטיקה מודעת-עוני, בכל הגופים הציבוריים הפועלים במדינה.[21]

בינואר 2019 פרסם כתב העת ביטחון סוציאלי גיליון מיוחד שהוקדש לפרדיגמה של עבודה סוציאלית מודעת-עוני;[22][23] במוסדות אקדמיים בישראל נלמדת הפרדיגמה, על היבטיה השונים, מזה זמן, במסגרת קורסים שונים;[24] הפרדיגמה עבודה סוציאלית מודעת-עוני זוכה להתעניינות גם בחוגים אקדמיים ומקצועיים ברחבי העולם,[25] והוצגה בשנים האחרונות בשורת כנסים בינלאומיים.[26][27][28]

בשנת 2020 יצא לאור בהוצאת Policy Press (אנ') ספרה של קרומר-נבו "Radical Hope: Poverty-Aware Practice for Social Work".[29] הספר מתאר את מרכיביה העיקריים של הפרדיגמה עבודה סוציאלית מודעת-עוני, ואת הרקע התאורטי הרב-תחומי שבו היא מעוגנת, ומציג את האפשרויות הגלומות בשילוב הפרדיגמה בפרקטיקות המקצועיות של עבודה סוציאלית. הספר זכה בפרס ספר המחקר הטוב ביותר לשנת 2021 מטעם האגודה האמריקאית לעבודה סוציאלית ומחקר (SSWR). בשנת 2022 ייצא הספר לאור גם בעברית, תחת הכותר "תקווה רדיקלית: פרקטיקה מודעת-עוני בעבודה סוציאלית", בהוצאת פרדס.[30]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פיתוח שתחילתו בתקופה שבה הלך והתחוור שחרף המחויבות העמוקה של המקצוע כלפי אנשים החיים בעוני, הרי שהמקצוע נכשל בפיתוח פרקטיקה מקצועית מתאימה, ועוני הפך למעשה לנושא שולי בפרקטיקה המקצועית שלו. ר' Krumer-Nevo, M. Weiss-Gal, I., Monnickendam, M. (2009). Poverty aware social work education: A conceptual framework for social work education. Journal of Social Work Education, 45 (2), 225-243
  2. ^ קרומר-נבו, מ. (2015). עבודה סוציאלית מודעת-עוני: פרדיגמה חדשה לפרקטיקה עם אנשים החיים בעוני. חברה ורווחה, לה' (3), 301-321
  3. ^ Krumer-Nevo, M. (2015). Poverty aware social work: A paradigm for social work practice with people in poverty. British Journal of Social Work Br J Soc Work (2016) 46 (6): 1793-1808
  4. ^ ר' למשל האמור בברכת משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים במסגרת החוברת לסיכום שנות הפעילות הראשונות של תוכנית מפ"ה, שהמשרד היה אחד מהשותפים בה: "מפ”ה מהווה עבורנו, במשרד, אבן דרך ויסוד מוצלחים, שעל עקרונותיה אנו מתבססים בישום של תוכניות ניסיוניות באגף, שמטרתן היא שיקום משפחות וילדים בעוני ובסיכון גבוה, תוך אימוץ הגישה והפרקטיקה של עבודה סוציאלית מודעת-עוני, שהייתה הגישה המרכזית לאורה פעלנו בתוכנית, ואת רוחה ועקרונותיה התחלנו כבר להנחיל בקרב העו”סים במחלקות לשירותים חברתיים." (שם, עמ' 3) עבודה סוציאלית מודעת-עוני בתוכנית מפ"ה, חוברת לסיכום שנות הפעילות הראשונות, תשע"ח-2017
  5. ^ לסקירה היסטורית על התפתחות מדיניות הרווחה במדינת ישראל ביחס לאנשים החיים בעוני בכלל, ובתחום המענים לצרכים החומריים של אנשים החיים בעוני בפרט; ועל המקום של הפרדיגמה עבודה סוציאלית מודעת-עוני בתוך ההתפתחות ההיסטורית הזו, ר' נייר המדיניות: גל ג'., קרומר-נבו מ., מדהלה, ש. וינאי, ג. (2019). סיוע חומרי לאנשים החיים בעוני: סקירה היסטורית ומגמות נוכחיות. נייר מדיניות 02:2019 מאפריל 2019, כפי שהתפרסם באתר של מרכז טאוב, בעמ' 4-19
  6. ^ מבלי לגרוע מכך שהעקרונות הנגזרים ממנה יכולים באופן טכני להיות מיושמים בנפרד, במסגרת גישות מקצועיות אחרות
  7. ^ בהתחשב בהיזון החוזר שמתקיים באופן דינאמי בין ארבעת ההיבטים. ואם לנסח את השאלה בהרחבה - כיצד ניתן לגזור ולעצב משלושת ההיבטים העקרוניים הנ"ל (אשר משפיעים הדדית ובו-זמנית האחד על מישנהו) את אופן ההתנהלות הפרקטי של המקצוע בתחום העוני (פרקטיקה, שגם היא בתורה משפיע בהיזון חוזר על העקרונות הנגזרים משלושת ההיבטים העקרוניים הנ"ל)
  8. ^ ברוח ובהשראת רעיונות ומושגים רלוונטיים שמועלים ונבחנים בספרות הבין-תחומית מאז שלהי המאה העשרים, ומתוך התכתבות עם רעיונות ומושגים אלה (לרבות הגישה ההתייחסותית, מושג ה- Recognition (ההכרה), מושג ה- Othering (האחרות), והדרישה לחלוקה מחדש של משאבים חברתיים ולהכרה). ר' למשל - אקסל הונת(אנ'),זלזול ומתן הכרה, לקראת תאוריה ביקורתית חדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד (2008), ומאמר סקירה לגביו; סטיבן א' מיטשל, התייחסותיות, מהיקשרות לאינטרסובייקטיביות, הוצאת תולעת ספרים (2009), ומאמר סקירה לגביו; ג'סיקה בנג'מין, בכבלי האהבה, הוצאת דביר (2005), ומאמר סקירה לגביו; וכן -
    Ruth Lister(אנ'), Poverty, Cambridge: Polity Press (2004), and a book review
    לתרגום לעברית של פרק שש מספרה של רות ליסטר, ר' יכולת פעולה ועוני: מ"להסתדר" ל"להתארגן", ביטחון סוציאלי, גיליון 106, 33
  9. ^ סער-הימן, י., לביא-אג'אי, מ., וקרומר-נבו, מ. (2017). פרקטיקה של עבודה סוציאלית מודעת-עוני: נקודת המבט של משתמשות השירותים; ביטחון סוציאלי, 101, 9
  10. ^ Y. Saar-Heiman, M. Krumer-Nevo, M. Lavie-Ajayi (2017). Intervention in a Real-Life Context, Therapeutic Space in Poverty-Aware Social Work; British Journal of Social Work Br J Soc Work (2018) 48 (2): 321–338
  11. ^ עבודה פרטנית לשינוי חברתי - חוברת של תוכנית הסטודנטים לסיכום שנת פעילות תשע"ד-2014
  12. ^ עבודה פרטנית לשינוי חברתי,"אם זה לא מספיק לכם" - חוברת של תוכנית הסטודנטים בנושא מיצוי זכויות וסינגור אקטיבי משנת 2015
  13. ^ עבודה סוציאלית מודעת-עוני בתוכנית מפ"ה, חוברת לסיכום שנות הפעילות הראשונות, תשע"ח - 2017
  14. ^ מיצוי זכויות אקטיבי בעבודת המחלקות לשירותים חברתיים; קווי יסוד לעבודת מיצוי זכויות לפי הפרדיגמה של עבודה סוציאלית מודעת-עוני. מסמך שהוגש למשרד הרווחה והשירותים החברתיים על ידי צוות תוכנית מפ"ה, אוגוסט 2016
  15. ^ "עוני, עושר ומה שביניהם, עבודה סוציאלית מודעת-עוני בתוכנית מפ"ה", הזמנה ליום עיון שהתקיים באוניברסיטת בן-גוריון ביום 23.10.2017
  16. ^ למשל, בתוכנית "נושמים לרווחה", תוכנית אשר "מכוונת לשיפור מצבן של לקוחות המחלקות ברוח העבודה הסוציאלית מודעת העוני..." . ר' חלק א' (משפחות החיות בעוני ובהדרה) לסקירת השירותים החברתיים לשנת 2014 של משרד הרווחה והשירותים החברתיים, עמ' 343 (עמ' 7 לקובץ); וכן הסקירה המפורטת המציגה את התפישות המקצועיות עליהן מבוססת התוכנית, בפרק ז' (נושמים לרווחה במרכז עצמה) לסקירת השירותים החברתיים לשנת 2015 של משרד הרווחה והשירותים החברתיים, בעמ' 5, 8, 15, 22 ו-24
  17. ^ ר' האמור בפרק 8 (הכשרת עובדי רווחה) לסקירת השירותים החברתיים לשנת 2016 של משרד הרווחה והשירותים החברתיים, בעמ' 503 (עמ' 13 בקובץ); ר' למשל את תיאורי הקורסים הבאים שהועברו בשנים 2017 ו-2018 בקשר עם הפרדיגמה של עבודה סוציאלית מודעת-עוני במסגרת בית הספר המרכזי להכשרת עובדים בשירותי הרווחה, שפורסמו באתר המשרד: "הורות בתוך הקשר - עבודה סוציאלית מודעת-עוני עם משפחות לילדים בסיכון", "הכשרה לעו"ס משפחה בתוכניות משפחה מיטיבה קבועה ומשפחה בשביל הצמיחה", "התערבויות עם ילדים ובני נוער – הטמעת מדיניות והקשרים ארגוניים וניהוליים", כדוגמאות לקורסים שהועברו בואריאציות שונות לעו"סים, מדרצ"ים ואנשי מקצוע נוספים; ר' מודעת דרושים למשרת עו"ס משפחה באופקים מיום 11.7.2018 באתר "שתיל"
  18. ^ בשלבים המוקדמים דובר בעיקר בעורכי-דין שמתמחים בטיפול בעוני (Poverty Lawyers), ובהמשך בעובדים סוציאליים שהתמחו בתחום של מיצוי זכויות. על התפתחות התפקיד של עו"ס מיצוי זכויות, ר' במאמר: רוסו-כרמל, ס., סוקולובר-יעקובי, א. וקרומר-נבו, מ. (2019). מה בין מיצוי זכויות למיצוי זכויות אקטיבי? מיצוי זכויות אקטיבי בתוכנית מפ"ה (משפחות פוגשות הזדמנות), ביטחון סוציאלי, גיליון 106, 99, בעמ' 114-117
  19. ^ לנתונים מחקריים ראשונים באשר לדפוסי השימוש בזכות לקבלת סיוע חומרי שניתן במסגרת סל המענים הגמיש (נתונים שנאספו במסגרת התוכנית "נושמים לרווחה" של משרד הרווחה, אשר מיישמת את עקרונות הפרדיגמה של עבודה סוציאלית מודעת-עוני), ר' נייר המדיניות: גל ג'., קרומר-נבו מ., מדהלה, ש. וינאי, ג. (2019). סיוע חומרי לאנשים החיים בעוני: סקירה היסטורית ומגמות נוכחיות. נייר מדיניות 02.2019 מאפריל 2019, כפי שהתפרסם באתר של מרכז טאוב, בעמ' 20–33
  20. ^ תיאור מפורט של המבנה הארגוני הנדרש ושל הרציונל העומד מאחורי מרכיביו השונים, נכלל במסגרת המאמר: קרומר-נבו, מ., מאיר, א. וויסברג-נקש, נ. (2019). עבודה סוציאלית מודעת עוני: הנהגת הפרדיגמה במחלקות לשירותים חברתיים בשנים 2018-2014, ביטחון סוציאלי, גיליון 106, 9, בעמ' 13-25
  21. ^ זאת, הן בדו"ח וועדת המשנה בנושא "פרט, משפחה וקהילה" (שפרופ' קרומר-נבו שימשה כאחת מחבריה) - ר' המסמך המהווה את החלק השני: דוחות ועדות המשנה המצוי באתר הביטוח הלאומי, בעמודים 1, 10, 13, 50 – 56, 74, 391, 397, 422 ו-442 (אוחזר ביום 15.8.2018); והן בדו"ח הכללי של מליאת הוועדה - ר' המסמך המהווה את החלק הראשון: דוח המליאה המצוי באתר הביטוח הלאומי, בעמודים 2, 5 ו-9 (אוחזר ביום 15.8.2018)
  22. ^ גיליון 106 - שבט תשע"ט, ינואר 2019: עבודה סוציאלית מודעת-עוני (אוחזר ביום 16.2.2019)
  23. ^ גיליון שנערך במטרה להציג את הפרדיגמה, על עקרונותיה ויישומיה, וכן לשמש במה לדיון ביקורתי אודות הישגיה ומגבלותיה. ר' האמור בקול הקורא שפורסם בקשר לגיליון המיוחד
  24. ^ ר' למשל ברשימות הקריאה (הסילבוסים) של הקורסים הבאים, שעומדות לעיון הציבור ברשת: "אנשים החיים בעוני - תפיסות ודרכי התמודדות"; "מיצוי זכויות חברתיות"; "תאוריות ביקורתיות בעבודה סוציאלית"; "כנגד כל הסיכויים – על יצירת קשר עם פונים במצוקה חברתית וכלכלית מתמשכת"; "חשיבה ביקורתית בעבודה סוציאלית"
  25. ^ סמינר בינלאומי בנושא עבודה סוציאלית מודעת-עוני התקיים באוניברסיטת בן-גוריון ביוני 2018. בין ההרצאות שהתקיימו במסגרת הסמינר (אנגלית): Poverty-aware social work: Insights from its implementation in the Israeli Ministry of Labor, Social Affairs & Social Services - הרצאה של פרופ' מיכל קרומר-נבו; Challenges in poverty-aware social work pedagogy - הרצאה של פרופ' מיכל קרומר-נבו; Poverty, inequality and children at risk: The denied link - הרצאה של יובל סער-הימן; Poverty awareness: A research agenda and policy implications - הרצאה של שחר תימור-שלוין
  26. ^ פרופ' קרומר-נבו הציגה את הפרדיגמה, בין היתר, בהרצאה המרכזית (Keynote(אנ')) שפתחה את הכנס האירופאי השנתי לחקר העבודה הסוציאלית שהתקיים בלובליאנה באפריל 2015. ר' European Conference for Social Work Research KEYNOTE: Michal Krumer Nevo וכן ר' חוברת התקצירים של הכנס בלובליאנה, בעמ' 13
  27. ^ הפרדיגמה הוצגה על ידי קרומר-נבו בהרצאה שניתנה בכנס הבינלאומי לסוציולוגיה ועבודה סוציאלית שהתקיים בפראג בספטמבר 2017. זאת במסגרת המושב "Tradition and innovation in social work" ר' חוברת התקצירים של הכנס בפראג, בעמ' 14-15
  28. ^ הפרדיגמה הוצגה על ידי קרומר-נבו (ביחד עם חוקרים צעירים שמשתתפים בעבודתה), בסדרת פרזנטציות שניתנו במסגרת אחד הסימפוזיונים שהתקיימו בכנס האירופאי השנתי לחקר העבודה הסוציאלית שהתקיים באדינבורו באפריל 2018. להלן קטע מהתקציר שבחוברת המרכזת של הכנס באדינבורו (עמ' 193–194) -
    "The paradigm was developed during 20 years of research, teaching, and involvement in policy initiatives in Israel. On 2014 the Ministry of Welfare and Personal Social Services decided to implement the paradigm in a pilot program run in social welfare department in six municipalities, and after two years it decided to implement it in additional four programs run in 94 municipalities. This last expansion has included also the application of the paradigm in child protection services.

    The symposium will be dedicated to the examination of this process, focusing on four of its aspects: the first presentation will briefly describe the paradigm, its organizational model and its application in the various programs. The second presentation will describe the use of the paradigm in social work practice in child protection setting. The third presentation will describe the tense encounter between neo-managerial discourse and poverty-aware discourse through the perspectives of supervisors and managers on the national level of the Welfare Ministry; and the fourth presentation will describe service users’ perspectives on the paradigm".

  29. ^ דף הספר Radical Hope: Poverty-Aware Practice for Social Work באתר של הוצאת Policy Press מבית Bristol University Press
  30. ^ דף הספר תקווה רדיקלית: פרקטיקה מודעת-עוני בעבודה סוציאלית, באתר הוצאת פרדס
  31. ^ פסה"ד מובא כפי שפורסם באתר של הוצאת נבו. רשימת המקורות והקישורים המפורטת המופיעה במהדורה זו של פסה"ד היא רשימה חלקית בלבד, ואיננה כוללת מקורות המצוטטים או מוזכרים בפסה"ד ואשר אינם מצויים באתר של הוצאת נבו
  32. ^ פסה"ד עמד על חשיבות העקרונית של הצגת הסיפור האישי של העותרת ונשים במצבה כדי להדגים באמצעותו את הקשיים במיצוי זכויותיהן, וכדי לגרום לכך שיידעו כי קולן אכן נשמע (שם, בס' 1א'); קבע כבר בפתיח שלו כי "הבטחת הצדק החברתי אינה מותנית רק בקיומן של הזכויות, אלא במימושן והענקתן לזכאים ולזכאיות להן"; וקרא במפורש ל"הנחלת גישה מודעת עוני לעוסקים בתחום" (שם, בס' 12.1א')
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=עבודה_סוציאלית_מודעת-עוני&oldid=2028361"