סרף בר
 | |
| לידה |
1726 מדלסהיים (אנ'), דוכסות צוויברוקן (אנ') (ב-1726, בגרמניה) |
|---|---|
| פטירה |
7 בדצמבר 1793 (בגיל 67 בערך) שטרסבורג, צרפת |
| מדינה | צרפת |
| מקצוע | פרנס, סוחר ופעיל פוליטי |
| בת זוג | ז'ודל וויל, חנה ברול |
סֶרף בֶּר, או בשמו המלא נפתלי הרץ סרף בר מֶדֶלסהיים (ביידיש: נַפְתָּלִי־הערץ בֶּן דּוֹב־בּער, בגרמנית: Herz Cerf Beer von Medelsheim; 1726, מדלסהיים - ד' בטבת תקנ"ד[1], 7 בדצמבר 1793, שטרסבורג), היה פרנס יהודי צרפתי, הפקיד הראשי לענייני יהודים באלזס, אשר קיבל אזרחות צרפתית והורשה לגור בתוך העיר שטרסבורג לאחר 426 שנים בהן אסור היה על יהודים להתגורר בתוך העיר. סרף בר היה פעיל פוליטי המקורב לממשל הצרפתי והוא ידוע בשל תרומתו הרבה לכינון האמנציפציה שניתנה ליהודים לאחר המהפכה הצרפתית.
ביוגרפיה
סרף בר נולד בשנת 1726 לתיאודור (דוב) בר, בכפר הגרמני מדלסהיים שבדוכסות צוויברוקן (כיום בדרום-מערב גרמניה). כשהתבגר עבר לגור בכפר בישהיים (צר') הסמוך לשטרסבורג. נשא לאשה את ז'ודל וויל ונולדו להם שמונה ילדים, ארבעה בנים וארבע בנות. ז'ודל נפטרה בשנת 1783 ושנה לאחר מכן נשא לאישה את האלמנה חנה ברול, לה היו שלושה ילדים אשר אחד מהם, אוגוסט רטיסבונה (צר'), לימים נהיה ראש העיר שטרסבורג. בשנת 1765 התמנה לפקיד הראשי לענייני יהודים באלזס.[2]
המעבר לשטרסבורג
באותם ימים אסור היה ליהודים להתגורר בשטרסבורג, על פי צו מלכותי משנת 1349. יהודים שביקשו להיכנס לעיר היו חייבים במס כניסה יומי ("leibzoll") ובכל ערב צלצלו פעמוני הקתדרלה באות שסימל ליהודים לצאת מהעיר.
בשנות החמישים של המאה ה-18 עסק סרף בר ביבוא סוסים מגרמניה והיה לאחד הסוחרים הגדולים באלזס. כסוחר מוכר נוצרו לו קשרים עם האליטה השלטונית של אלזס. במהלך מלחמת שבע השנים התבקש סרף בר לסייע בהספקת מזון וציוד לכוחות הצרפתיים באלזס. הוא הסכים לסייע לצבא הצרפתי וביקש לעבור לגור בתוך שטרסבורג הבצורה, מחשש שיגנבו מרכושו הרב בבישהיים. בקשתו של סרף בר עמדה במחלוקת בין המושל האזורי והשלטונות המרכזיים לבין העירייה. בשנת 1775 זכה באזרחות צרפתית כאות הוקרה על פעלו למען צרפת, תעודה זו הקנתה לו את הזכות החוקית להתגורר בשטרסבורג, לאחר 426 שנים בהן אסור היה על יהודים להתגורר בתוך העיר, אף על פי כן המשיכה העירייה להיאבק בו ולא הרשתה לו להקים בית כנסת בעיר. סרף בר שילם לעירייה בכל שנה סכום עתק במקום מס הכניסה היומי שנדרש מהיהודים.[3]
פעילותו למען היהודים
בשנת 1784 בוטל מס הכניסה ליהודים לשטרסבורג אך הם נדרשו לשלם 48,000 פאונד על מנת לכסות על הגרעון, סרף בר שילם את הסכום כולו לבדו. בשנת 1786 הקים את ישיבת בישהיים שנוהלה על ידי גיסו הרב יוסף דוד זינצהיים שלימים נהיה הרב הראשי של הקונסיסטוריה המרכזית של יהודי צרפת.
על מנת לשפר את מעמדם של יהודי אלזס פנה בר לחברו משה מנדלסון וביקש ממנו לכתוב עדות על אפיים החיוני של היהודים, מנדלסון השיב כי מוטב יהיה כי הוגה לא-יהודי יכתוב על כך והפנה אותו לכריסטיאן ווילהלם פון-דוהם. בעקבות פניית סרף בר כתב פון-דוהם את המאמר "על הרפורמה הפוליטית של היהודים" שהייתה לו השפעה מכרעת לטובתם של היהודים ובין היתר הוזכר לרוב על ידי אונורה מירבו.[3]
מותו והנצחתו
סרף בר נפטר בד' בטבת ה'תקנ"ד, 7 בדצמבר 1793. הוא נקבר בבית הקברות היהודי בכפר רוזנויילר (צר') הסמוך לשטרסבורג. סרף בר השפיע רבות על הסופר אונורה דה בלזק אשר הזכיר אותו בקומדיה האנושית. באוקטובר 2014 עלה מחזה בתיאטרון שטרסבורג המציג את סיפור חייו של סרף בר.[4]
צאצאים מפורסמים
כמה מצאצאיו של סרף בר התפרסמו, בהם:
לקריאה נוספת
- Karl Lillig: Cerf Beer von Medelsheim (1726–1793). In: Saarheimat. Zeitschrift für Kultur, Landschaft und Volkstum, Bd. 24 (1980), S. 171–176, ISSN 0724-6218.(בגרמנית)
- Margaret R. O'Leary, Forging Freedom: The Life of Cerf Berr of Médelsheim, 2012 (בצרפתית)
- Renée Neher-Bernheim, Cerfberr de Medelsheim : Le destin d'une famille durant la Révolution, in: Revue des études juives (Paris), 1978, vol. 137, nos 1-2, p. 61-75 (בצרפתית)
קישורים חיצוניים
- "סרף-בר הירץ ממדלסהיים", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- שמואל יוסף פין, כנסת ישראל, הערך "הר"ר (נפתלי) הירץ מעדעלסהיים, סערף בעער" עמ' 276–278, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ על מצבתו נרשם שנפטר בשבת, ד' טבת תקנ"ה, אולם מדובר ככל הנראה בטעות כי ד' בטבת לא חל בשבת בשנת תקנ"ה, אך כן חל בשבת בשנת תקנ"ד.
- ^ אלפונס בר עמ' 158, אלפונס בר הוא צאצא ישיר של סרף בר.
- ^ 3.0 3.1 Hirtz de Medelsheim dit CERF BERR, סרף בר - הפקיד הראשי לענייני יהודים באלזס, הרב וורצ'בסקי
- ^ Cerf Beer, תיאטרון שטרסבורג
30594663סרף בר