סרטן אדום של אי חג המולד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןסרטן אדום של אי חג המולד
מיון מדעי
אינפרא־סדרה: סרטנים קצרי בטן
תחום תפוצה

סרטן אדום של אי חג המולד (שם מדעי: Gecarcoidea natalis) הוא מין מתת-מערכה סרטנאים, שאנדמי לאי חג המולד ולאיי קוקוס שבאוקיינוס ההודי.

אף על פי ששטח המחיה שלו קטן יחסית, מעריכים שישנם כ-43.7 מיליון סרטנים אדומים רק באי חג המולד, ועקב פלישתה של הנמלה הצהובה המשוגעת (Anoplolepis gracilipes) לאי מספרם קטן ב-10 עד 15 מיליון בשנים האחרונות. הסרטן האדום הוא אוכל-כול ואוכל נבלות. הוא ניזון בעיקר מעלים נשירים ומפרחים, אבל יאכל גם חיות מתות (כולל סרטנים אדומים אחרים) ופסולת אנושית.

תיאור

שריון הסרטן הוא ברוחב של 11.6 ס"מ, צורתו עגולה והוא מכסה את הזימים. הצבתות הן לרוב סימטריות, אלא אם כן אחת מהן נפגעת או נעקרת ממקומה, ובמקרה זה היא תצמח מחדש. הסרטנים הזכרים לרוב גדולים מהנקבות, בעוד שלנקבות בטן רחבה יותר (ניתן להבחין בכך רק כאשר הסרטן הוא מגיל 3) ולרוב צבתות קטנות יותר.

אקולוגיה

הסרטן האדום של האי כריסטמס חי במחילות על מנת להתגונן מפני השמש. מאחר שהוא נושם דרך זימים, הסבירות להתייבשות היא גבוהה. סרטנים אלו ידועים בשל נדידתם השנתית לים על מנת להטיל ביצים.

אוכלוסייה

המתיישבים הראשונים באי חג המולד כמעט ולא תיארו את הסרטן האדום. ייתכן שהעלייה הגדולה במספרם נגרמה עקב היכחדותו של חולדת המקלר (Rattus macleari) בשנת 1903, שהגבילה את צמיחת אוכלוסיית הסרטן האדום. ממחקרים שנעשו באי, נמצא כי צפיפות הסרטנים הממוצעת היא 0.57-0.09 סרטנים למטר רבוע, או במילים אחרות שאוכלוסיית הסרטנים האדומים באי מגיעה בקירוב ל-43.7 מיליון פרטים. חוקרים אחרים טענו שמספר הסרטנים באי מגיעה ל-120 מיליון, אך הבסיס לטענתם אינו ברור.

התפוצצות אוכלוסין של הנמלה הצהובה המשוגעת, מין פולש שמצא את דרכו לאי חג המולד ולאוסטרליה מאפריקה, היא זו שככל הנראה גרמה למותם של 10–15 מיליון סרטנים אדומים באי בשנים האחרונות (בין רבע לשליש מאוכלוסיית הסרטנים המקורית). בסך הכל (כולל טריפות), מעריכים כי הנמלה הצהובה תפסה את מקומם של 15–20 מיליון סרטנים אדומים באי חג המולד.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32672359סרטן אדום של אי חג המולד