סקראפי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
כבשה חולה בסקראפי

מחלת סקראפי (או גרד הכבשים) היא מחלה נוירולוגית ממשפחת מחלות הפריון ("חלקיק חלבוני זיהומי") אשר פוגעת במערכת העצבית גורמת לניוון וספוגיות במוח ותמותה. המחלה חשוכת מרפא ונפוצה בעיקר בקרב כבשים. המחלה מכונה כך (scrapie) משום שאחת מתופעות הלוואי שלה היא גירוד טורדני. בנוסף, מתבטאת המחלה בספוגיות במוח.

היסטוריה

בשנות החמישים של המאה ה-18 חיפשו הבריטים מקור טוב יותר לצמר מאשר הכבשים הבריטיות שלא הצטיינו בטיב צמרן. ובעקבות גידול האוכלוסייה והדרישה ההולכת וגוברת לצמר.

מקור המחלה הוא בבריטניה של שנות החמישים של המאה ה-18. בעקבות גידול מהיר באוכלוסייה נוצר מחסור בצמר, והחל ייבוא של כבשים מספרד הידועות בכינוין "זן מרינו" שידוע כזן משובח והכליאו אותן עם הכבשים האנגליות ואת הכבשים המשובחות ביותר, הכליאו בינן לבין עצמן, מה שגרם להתפרצות מחלה מידבקת. המחלה גרמה לגירוד כרוני בקרב הכבשים. מכיוון שתופעה זו של הכלאה רווחה בכל רחבי בריטניה, רבים מהעדרים שגודלו בצורה הזו מתו עד שלבסוף שרדו רק העדרים שבהם לא נעשו ההכלאות.

המחלה לא נעלמה מהעולם והמשיכה להתפרץ אפילו עד שנות המאה העשרים המוקדמות.

בשנת 1959 חוקר בשם וויליאם אדלו שהתעסק במחקר של מחלת הסקראפי, ביקר בתערוכה שעסקה במחלת הקורו שרווחה בקרב ילידים בפפואה גינאה וזיהה דמיון בין המוחות של הילידים לבין המוחות של הכבשים שמתו ממחלת הסקראפי .[1]

הוא יצר קשר עם מדען בשם גאדוג'סק שחקר את מחלת הקורו.

למרות הדמיון בין מחלת הקורו לבין מחלת הסקראפי, לא הוכח שבני אדם הדביקו כבשים וכן להפך. תופעה זו מכונה מחסום המינים.

החוקרים ניסו במקביל לבדוק האם שימפנזים נדבקים במחלה הזו ואכן התגלה שהשימפנזים נדבקו בסקראפי וכך הוכח שזו אכן מחלה מידבקת אך לא היה ברור מה מנגנון ההדבקה שלה .

מי שהביא לפריצת הדרך וגילוי מנגנון ההדבקה למחלת הסקראפי הוא חוקר בשם סטנלי פרוזינר, נוירולוג במקצועו.

פרוזינר חבר לאדלוי ושניהם גילו שהגורם המדבק הוא חלבון שקראו לו בשם פריון.

בשנות השמונים התפרצה המחלה בבריטניה בקרב פרות שהוזנו בחציר מועשר בחלבון מהחי, כתוצאה מהדבקה זו, עברה המחלה גם לבני אדם ומאות אנשים מתו כתוצאה מאכילת בשר פרות שהיו נגועות בסקראפי. בכך עברה המחלה את מחסום המינים שהוכר עד כה ונקראה בשם מחלת הפרה המשוגעת.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סקראפי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ William J. Hadlow, Kuru likened to scrapie: the story remembered, Philosophical Transactions of the Royal Society B: Biological Sciences 363, 2008-11-27, עמ' 3644 doi: 10.1098/rstb.2008.4013
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

סקראפי37985833Q170102