סקופישוק
 | |
| מדינה |
 ליטא |
|---|---|
| מחוז | פוניבז' |
| מחוז משנה | קופישוק |
| תאריך ייסוד | 1492 |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 403 (2011) |
| אזור זמן | UTC +2 |
סקופישוק (בליטאית: Skapiškis, סקפישקיש; בפולנית: Skopiszki, סקופישקי; ביידיש: סקאָפּישאָק) היא עיירה במחוז משנה קופישוק במחוז פוניבז' בצפון מזרח ליטא, אשר נוסדה במאה ה-17.
היסטוריה
העיירה הוקמה בתחילת המאה ה-17 על שטחו של האציל המקומי, סטאניסלאב סקופס. הוא נתן לקתולים קרקע לבניית כנסייה בשנת 1555, ולכן העיירה נקראת על שמו.[דרושה הבהרה][1]
במחצית השנייה של המאה ה-19 היו בעיירה כ-20 חנויות ובתי מרזח ונערכו בה ירידים וימי שוק. בשנת 1863 כבשה יחידת מתקוממים את סקופישוק ושרפה מסמכים. בשנת 1870 היו בעיירה 60 בתים, שתי כנסיות, בית תפילה יהודי וקסרקטין. העיירה היוותה מרכז של מספר כפרים בסביבה.
בין השנים 1915 ל-1917, תקופת מלחמת העולם הראשונה, האזור היה בשליטת הגרמנים והם סללו מסילת רכבת בקרבת העיירה שהובילה עד לטביה. במקום פעל ועד מהפכני מטעם השלטון הסובייטי עד שנת 1919. משנת 1918 עד 1940 הוקמו בעיירה ספרייה, תחנת משטרה, משרד יערנות, תחנת מכבי אש, שתי טחנות קמח, מחלבה, מנסרה, מספר חנויות ובית מרקחת.
יהודי סקופישוק
בשנת 1847, כ-250 שנה לאחר הקמת העיירה, מנתה אוכלוסיית העיירה 282 נפשות, ו-85 אחוזים מהם היו יהודים.[2] לפני מלחמת העולם הראשונה חיו 50 משפחות יהודיות בסקופישוק, מאות בודדות של יהודים.
לאחר כ-40 שנה, בשנת 1889, מסיבות לא ידועות, לא נותרו יהודים בעיירה. עם השנים, ידעה העיירה שינויים תמידיים באוכלוסיית היהודים. בתקופה שבה מספר היהודים בעיירה היה בשיאו, הם התפרנסו מסחר בעצים, בדים, ברזלים וכלי עבודה שונים. באותן השנים, פעל בעיירה בית כנסת, והקהילה המקומית אפשרה ליהודים לקיים אורח חיים יהודי.
לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה (בספטמבר 1939), נכבשה פולין בידי הגרמנים, וליטא עברה לתחום השליטה הסובייטי ולאחר שנה סופחה לברית המועצות.
ב-22 ביוני 1941 נכבשה ליטא על ידי הגרמנים. גורלם של יהודי סקופישוק היה כגורל יהודי המחוז, שבאוגוסט 1941 הועברו לעיר רוקישקיס ושם נרצחו על ידי הגרמנים. במקום הוקמו מצבות לזכרם. בשנים אלו נהרסו בתי העסק של היהודים, כל הארגונים הציוניים וגם חלק ממוסדות הקהילה חוסלו, ולא נותרו יהודים בעיירה.[1]
חינוך
בשנת 1870 פעל בעיירה בית תפילה יהודי אחד ושתי כנסיות. במחצית השנייה של המאה ה-20 פעלו בעיירה שני בתי מדרש בנויים מעץ: אחד של חסידים ואחד של מתנגדים. בין השנים 1918–1940 נבנה בעיירה בית ספר עממי אחד, ששימש לחינוך ילדי העיירה היהודים. כיום בית הספר בעיירה משמש לחינוך ילדי העיירה. יהודי העיירה נקברו בבית העלמין שסקופישוק, והוא נהרס כליל לאחר מלחמת העולם השנייה.
רבנים בעיירה
- ר' עזריאל גורדון - כיהן לפני מלחמת העולם השנייה.
- ר' מנדל - כיהן לאחר מלחמת העולם השנייה.
- ר' מנחם קופלוביץ - היה הרב האחרון של הקהילה היהודית בסקופישוק.
קישורים חיצוניים
- http://lithuanianjews.org.il/HTMLs/article.aspx?C2004=12059&BSP=12056&BSS6=12056
- https://dbs.bh.org.il/he/%D7%A1%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A7/%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D
- https://www.jewishgen.org/yizkor/pinkas_lita/lit_00440.html
- http://kehilalinks.jewishgen.org/skopishok/skopishok.html
- http://skapiskis.blogspot.co.il/
- http://elevationmap.net/skapiskis-lt#menu2
- "סקופישוק", באתר JewishGen (באנגלית)
- 'סקופישוק (סקאפישקיס)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר ב: "ישובים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 332–333 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונות 1562–1563).