ספירקול

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ספירקולות בגוף זחל
ספירקולות בגוף חיפושית

סְפּירָקוּללטינית: Spiraculum, מהמילה Spirare = לנשום) או סטיגמָה (Stigma, מיוונית: כתם) הוא פתח בשלד החיצוני של חרקים וחלק מהעכבישים המאפשר כניסת אוויר למערכת הנשימה בעזרת מערכת צינורות הנקראות טרכאות (Tracheae).

בניגוד לבעלי החוליות הנושמים חמצן בעיקר דרך הפה. מערכת הנשימה של חרקים מבוססת על צינורות טרכאה המצויים לרוב בבטן או החזה של בעל החיים. צינורות אלו הן המנגנון העיקרי להעברת חמצן ישירות לרקמות. את הספירקול ניתן לפתוח ולסגור בצורה יעילה, להפחתת אובדן מים, בעזרת כיווץ שרירים הקרובים לפתח הספירקול. לכמה חרקים ימיים יש שיטות סגירה דומות או חלופיות כדי למנוע כניסת מים לטרכאה. העיתוי ומשך סגירת הספירקל יכולים להשפיע על קצב הנשימה של האורגניזם.[1] לעיתים הספירקולות מוקפות בשערות כדי למזער את תנועת האוויר סביב הפתח, וכך למזער את אובדן המים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ספירקול בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Wilmer, Pat, Graham Stone, and Ian Johnston (2005). Environmental Physiology of Animals. United Kingdom: Blackwell Publishing. pp. 171–172.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29762383ספירקול