ספינת החלל כדור הארץ (מונח)

תצלום "זריחת הארץ" שצילם האסטרונאוט ויליאם אנדרס מצוות אפולו 8. דצמבר 1968.

ספינת החלל כדור הארץ הוא מונח המבטא התייחסות אל כדור הארץ כאל ספינת חלל המהווה קוסמוס נפרד משאר היקום. המונח מתקשר לדאגה למשאבים המוגבלים הנמצאים בכדור הארץ או לסביבתנות.

היסטוריה של המונח

המונח לקוח כנראה מעבודתו הידועה ביותר של הנרי ג'ורג', "קידמה ועוני", משנת 1879. "זוהי ספינה מצוידת-היטב, זו שאנו שטים בה ברחבי החלל. אם נדמה כי הלחם והבשר בסיפונים העליונים מתמעטים, כל שעלינו לעשות הוא לפתוח צוהר והנה קיימת אספקה חדשה, עליה לא חלמנו מעולם. וכוח גדול מאוד על שרותיהם של אחרים בא לידי אלו אשר, כאשר הצוהרים נפתחים, מורשים להגיד, 'זה שלי'!" (מתוך ספר 4 פרק 2).

המונח קיבל פופולריות כשבקמינסטר פולר, כתב ופרסם ספר ב-1963 בשם "הוראות הפעלה לספינת החלל כדור הארץ". הפסקה הבאה, המתייחסת לדלק מאובנים, מתארת את גישתו: "אנו יכולים לגרום לכל האנושות לשגשג באמצעות אבולוציה תעשייתית חובקת-עולם, בתנאי שלא נהיה טיפשים כל כך להמשיך לכלות בשבריר שנייה של היסטוריה אסטרונומית, את חסכונות האנרגיה המסודרים מבריאת העולם, של שימור אנרגיה על ספינת החלל כדור הארץ. חסכונות האנרגיה האלה הוכנסו לחשבון בנק ערבות-התחדשות החיים של ספינת החלל שלנו, לשם שימוש לצורכי התנעה ראשונית בלבד."

בשנת 1966 הכלכלן קנת בולדינג השתמש במונח בכותרת המאמר "הכלכלה של ספינת החלל כדור הארץ המתקרבת". בולדינג תיאר את הכלכלה הפתוחה של העבר שבה יש לכאורה משאבים ללא גבול, אותה, הוא התפתה לכנות "כלכלת קאובוי", והמשיך: "הכלכלה הסגורה של העתיד יכולה באופן דומה, להקראה כלכלת 'איש החלל', שבה כדור הארץ הפך להיות ספינת חלל אחת, ללא מאגרים אינסופיים של איזשהו דבר, בין אם לשם ניצול או לשם זיהום, ושבה, לפיכך, האדם חייב למצוא את מקומו במערכת אקולוגית מעגלית.

המזכיר הכללי של האומות המאוחדות, או תאנט, דיבר על ספינת החלל כדור הארץ ביום כדור הארץ, ב-21 במרץ 1971. בטקס הצלצול בפעמון השלום היפני: "לו יהי ויהיו רק ימי כדור הארץ שמחים ושלווים בעתיד של ספינת החלל כדור הארץ כשהיא ממשיכה להקיף בחלל הקפוא יחד עם מטענה החמים והשביר של יצורים חיים".

כלכלת בוקרים מול כלכלת אנשי חלל

הדימוי של בולדינג מצביע על כמה נקודות מרכזיות בהן שונה כלכלת אנשי החלל הנמצאים בחללית, מכלכלה של בוקרים במערב הפרוע, שהוא דימוי הן לכלכלה הנהוגה והן לתיאור הנפוץ שלה - הכלכלה הנאו קלאסית. (דייוויד קורטן פיתח נושא זה תחת השם "בוקרים בספינת חלל" בספרו משנת 1995 "כשתאגידים שולטים בעולם".)

בעולם הבוקרים האוכלוסייה דלילה מאוד, המרחבים עצומים ואדם אחד אינו משפיע על חברו. בדומה לכך מניח רוב רובו של הניתוח הנאו קלאסי שכל אדם מבצע החלטות במנותק מהמעשים של אנשים אחרים, ללא כל השפעה הדדית. רווח של אדם אחד אינו בא על חשבונו של אחר. בחללית לעומת זאת, המרחב מוגבל וקיימת השפעה חזקה של אדם על רעהו.

בעולם הבוקרים יש כמדומה משאבים בלתי נדלים של אדמה, זהב, ושאר משאבי טבע. בדומה לכך מניחה התאוריה הכלכלית הנאו קלאסית שמשאבי טבע אינם מוגבלים, וכי באמצעות שיפורים בטכנולוגיה, ניתן להשיג כל כמות של משאב טבע. לעומתם האסטרונאטים חיים עם מלאים מוגבלים וסופיים של חומרי גלם.

בדומה לכך, נראה שבמערב הפרוע אין שום בעיה לזרוק פסולת, וכי האדמה והרוח יבלעו או יפזרו כל דבר שנזרק. באופן דומה בתיאור הנאו קלאסי, לזריקה פסולת אין ייצוג במודל או עלות כלכלית. למעשה התאוריה מודדת את הבריאות הכלכלית על ידי מדד של צמיחה כלכלית - דבר שמקושר על ידי כלכלנים ואנשי סביבה כאחד לקצב גבוה של צריכת משאבי טבע ושל ייצור אשפה. בחללית לעומת זאת, לא רק מלאי המזון והמים מהווים מגבלה אלא גם הניקיון. אשפה שאינה מטופלת יוצרת הפרעת זיהום גדלה והולכת. כמו כן, המטרה אינה לקיים זרם מהיר ככל האפשר של חומרים שיהפכו לאשפה, אלא לצרוך באופן זהיר ואיטי את המלאים, ולמחזר במידת האפשר את מה שניתן. בשל ההשפעה ההדית, אף איש חלל לא יחשוב על צריכה בלתי הכרחית, אלא אם נענו הצרכים הבסיסיים של כל חברי הצוות וקיים מלאי גדול של אספקה לעתיד.

לבסוף, בספינת החלל, בניגוד לתיאור הנאו קלאסי או למערב הפרוע ה"ריק", קיימות מערכות תומכות חיים. מערכות אלה מסובכות ומורכבות, והן יכולות לתפקד או להתקלקל, דבר התלוי בין היתר במצב התחזוקה שלהן. מובן שיריות בספינה או זיהום מתתפשט עלולות לפגוע במערכות, ובכך לסכן את חיי אנשי החלל.

הניתוח של בולדינג וקורטן אינו בהכרח תיאור ההווה, אלא הוא ניסיון לתיאור מציאות עתידית אליה מתקדמת האנושות. בעוד שבעבר ההנחות של "כלכלת הבוקרים" היו הנחות סבירות למדי (אלו הנחות שנוסחו עוד בתאוריה הכלכלית הקלאסית, במאה ה-18), הרי שככל שאנו מתקדמים אל העתיד אלו הנחות שהופכות פחות ופחות סבירות. העולם נהיה צפוף יותר; השפעה ההדדית חזקה יותר (לדוגמה תהליך הגלובליזציה); אחוז הניצול של רוב משאבי הטבע מתוך המאגרים הניתנים לניצול עולה, ובחלקם (לדוגמה דגים, מים, או אנרגיה) יש משבר מתעצם או חששות כבדים למשבר כזה; בדומה לכך עולה כמות האשפה והזיהום העולמית. באופן ניכר תפקודן של רוב המערכות ביוטיות וא-ביוטיות שמספקות תפקודים תומכי חיים מתדרדר והולך.

ראו גם

• ספינת החלל כדור הארץ - מתקן שעשועים בפארק השעשועים אפקוט
• אפקט המבט הכולל
• שיא תפוקת הנפט
• השערת גאיה
• ממשלה עולמית
• האתיקה של סירת ההצלה

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26554983ספינת החלל כדור הארץ (מונח)