השערת גאיה

השערת גאיה היא השערה פסאודו-מדעית לפיה היצורים החיים על פני כדור הארץ נמצאים באינטראקציה עם הסביבה האי-אורגנית ובכך יוצרים מערכת סינרגטית אשר מווסתת ומתקנת את עצמה כדי לשמר את התנאים המאפשרים חיים על פני הכוכב. על פי ההשערה, הביוספירה והאבולוציה של היצורים החיים על פני כדור הארץ משפיעים על גורמים כגון ההתחממות הגלובלית, מידת המליחות של מי הים רמת החמצן באטמוספירה, ויצירת תהליכים מתקנים אשר משמרים את מערכת היצורים החיים כאשר נוצר חוסר איזון כלשהו.

ההשערה נוסחה לראשונה על ידי ג'יימס לאבלוק בספר The Ages of Gaia וכונתה על שם אלילת האדמה גאיה מהמיתולוגיה היוונית. ההשערה פותחה על ידי המיקרוביולוגית לין מרגוליס.

ביקורת על ההשערה

הגאולוגים, הביולוגים, ומדעני האטמוספירה מקבלים את השאלה כיצד אורגניזמים משפיעים על סביבתם הקרובה, משנים אותה ולפעמים אף מווסתים אותה, וכן את הדיון על השפעתם המצטברת על אקלים העולם כשאלה מחקרית תקפה. אולם השערת גאיה בכללותה שנויה במחלוקת ונחשבת לפסאודו-מדע.

ביקורת נוספת נמתחת על ידי מדעני איכות סביבה הטוענים כי ההשערה פוטרת את המזהמים מאחריותם, היות שלפיה כדור-הארץ מרפא ומתקן בעצמו את הנזקים שגורמים להם המזהמים.