רבי סעדיה הלוי אשכנזי
רבי סעדיה הלוי אשכנזי המכונה מירקאדו היה פוסק הלכה, ומרבני העיר איזמיר שבטורקיה.
קורות חייו
נולד בא' בכסליו התקט"ו באיזמיר. בראש חודש כסלו ה'תקכ"ח חגג את אירוע בר המצווה שלו, ונשא נאום שהפליא את שומעיו בגדולתו כבר בגיל זה[1]. בבחרותו למד אצל הרב אלישע שוחמי[2].
בי"א באייר ה'תקנ"ג נפטרה רעייתו בגיל צעיר, ובהספד לה כתב "שבחיים חיותה לא הפילה דבר מדברי ארצה, ומכל שכן עכשיו שמתה בעווה"ר, שבודאי אני חייב להתעסק בהספדה, לספוד לצרה ולבכותה, וכן לעשות השתדלות כדי לקבור אותה בקבר טוב ולעשות כל דצריך לפי הכבוד"[3].
בתו רחל מזל-טוב נישאה לרבי יצחק פלאג'י - בנו של רבי חיים פלאג'י. בין המחותנים היה קשר רב שנים, והרב פלאג'י הביאו רבות בספריו. ציטוט מעניין שמביא בשמו הרב פלאג'י "ובכתבי הקודש להרב סעדיה הלוי ז"ל בעל ס' נוה צדק, נמצא כתוב דיש להיזהר שלא לעשו זיווג עם אשתו בלילה שנולד הנביא שלהם דקורין לא כן תדפנו רוח, כי הזמן גרמא שיוליד בן פריץ. וגילה הרב בעש"ט זיע"א דמשומדים שיש בעולם הן הם שיצאו מזיווג אותה הלילה"[4].
בשנת ה'תר"א - 1840 יצא לאור ספרו נווה צדק על יד החזקה להרמב"ם ובסופו לקט חידושים ודרשות, בהשתדלות בנו אברהם חיים אשר נודע כמומחה לענייני טריפות[5]
בשנת 1959 יצא לאור בסלוניקי ספר "שפתי רננות" ובו שירות ותשבחות מאת רבי סעדיה הלוי אשכנזי[6].
תאריך פטירתו לא ידוע, אך ידוע שנפטר קודם שנת התר"א, בה יצא ספרו.
השקפתו
האמין בלימוד תורה לצד עיסוק במלאכה, ולא רצה ליהנות מכתרה של תורה. וכן כותב בהקדמתו לספרו "שלש שעות ראשונות ביום יצא אדם לפעולתו ולעבודתו, ואחרי כן עלה אל ביתו יושב ודן בעומקא של הלכה".
כל ימיו התרחק מהכבוד והשררה, וקודם פטירתו השביע את בניו שלא יספרו בשבחיו כלל, ואמר "חוששני מחטאת, מתיירא אני. אל תרבו תדברו גבוהה גבוהה, לא מיניה ולא מקצתיה, לא תואר לו ולא הדר, תשמטנה ונטשתה, הן בעודני חי עמכם ואף כי אחרי מותי"[7].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
סעדיה הלוי אשכנזי29786347