סנפיר
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: סנפירים או איברים דמויי סנפירים הם לא מאפיין בלעדי לדגים: פרוקי רגליים, עופות ים, צבי ים וכו'.
| ||
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: סנפירים או איברים דמויי סנפירים הם לא מאפיין בלעדי לדגים: פרוקי רגליים, עופות ים, צבי ים וכו'. |
סנפיר הוא חלק ממערכת התנועה של הדג. הסנפירים, העשויים שדרה גרמית מכוסה בעור, הם מאפיין חיצוני בולט בגוף הדג. הסנפירים ממוקמים במקומות אחדים בגוף הדג, ולכל אחד מהם ייעוד משלו, כגון תנועה קדימה או פנייה.
השרירים בדג מחוברים לקרומים אורכיים ורוחביים, הקשורים לשלד ולעור. רוב הדגים נעים על ידי כיווץ של זוגות של שרירים משני צדי עמוד השדרה לסרוגין. ההתכווצויות הללו יוצרות תנועה בצורת האות S הנעה במורד גופו של הדג. כאשר כל פיתול מגיע לסנפיר האחורי נוצר כח דחיפה אחורי שיחד עם הסנפירים האחרים מניע את הדג קדימה. הסנפירים משמשים גם לייצוב גוף הדג בתנועה, ולהגדלת שטח הפנים של הדג להגברת כוח הדחיפה בתנועה.
מקריני סנפיר (שם מדעי: Actinopterygii) היא מחלקה של דגי גרם בעלי סנפירים קרניים.
סוגי סנפירים
הסנפירים הם מסוגים אחדים. לא בכל דג מופיעים כל סוגי הסנפירים.
- סנפיר הגב או סנפיר גבי: סנפיר הבולט כלפי מעלה מגבו של הדג. לדג יש עד שלושה סנפירים כאלה (בהתאם לסוגו). הסנפיר מייצב את הדג מפני התהפכות.
- סנפיר הזנב: נמצא בקצהו האחורי של הדג, ומשמש לדחיפתו קדימה.
- סנפיר השת: סנפיר הבולט כלפי מטה מחלקו האחורי התחתון של גוף הדג. הסנפיר מייצב את הדג במהלך תנועתו.
- סנפירי החזה: זוג סנפירים הבולטים משני צדי גופו של הדג.
- סנפיר הגחון
סימן כשרות
בתורה נקבע כי מותרים באכילה רק דגים בעלי סנפיר וקשקשת. חז"ל קבעו כלל: "כל שיש לו קשקשת, יש לו סנפיר".[1] ולכן הימצאותם של קשקשים מהווה סימן כשרות מובהק, ואין צורך לחפש את הסנפירים.