סלימה

סלימה
Tas-Sliema
	רחוב בסלימה
מדינה	מלטה
ראש העיר	דימץ' ניקולס
שטח	1.3 קמ"ר
גובה	0 מטרים
אזור זמן	UTC +1
	http://www.sliema-malta.com
	לחצו כדי להקטין חזרה

סלימה (במלטזית: Tas-Sliema - "טאס-סלימה") היא עיר בצפון-מזרחו של האי מלטה במלטה. היא שוכנת על חצי אי קטן המפריד בין נמל מרסמשט מדרום לבין הים התיכון מצפון, ושטחה 1.3 קמ"ר. תחילתה של העיר ככפר דייגים, אך כיום היא אחת הערים הגדולות במלטה, ובשנת 2005 מנתה אוכלוסייתה יותר מ-13,000 תושבים.

שם העיר

במאה ה-17 כונה האזור בו שוכנת העיר בשם "אורטין" (Qortin), ושמה של העיר בא מהקפלה שניצבה בה ואשר הייתה מוקדשת לבתולה. הקפלה והאזור בו שכנה נזכרו במספר מסמכים מהמאה ה-17 וה-18, ובין היתר נודעו בכינויים "Beata Virginis ta’ Qortin Sive ta’ Sliema" (הבתולה הברוכה של אורטין, המסע הבטוח) או "Beata Vergine Sotto il titolo della Sliema" (הבתולה הברוכה בסימן השלום). מאוחר יותר כונה האזור בשם "סלימה" או "טאס-סלימה" (Tas-Sliema - "של השלום"). שם זה עלה בקנה אחד עם מיקומה של העיר בפתחו של נמל מרסמשט, ועל כן כונתה גם "הנמל הבטוח" או "נמל השלום" (Porto Salvo).

היסטוריה

כנסיית "גבירתנו מאורטין" הוקמה לאחר המצור הגדול שהטילו העות'מאנים על מלטה בשנת 1565. הכנסייה הקטנה נהרסה עם השנים אך הוקמה שוב ב-1741, ושוב לאחר שנהרסה על ידי צבאו של נפוליאון שפלש למלטה ב-1798. קצהו של חצי האי עליו קמה לימים העיר, זכה לאחר המצור לשם "נקודת דראגוט" (Dragut Point) על שמו של טורגוט ראיס (Turgut Reis), אחד ממפקדי הצבא העות'מאני. טורגוט הציב במקום את סוללות הארטילריה שלו, וטיווח באמצעותן את מבצר סנט אלמו שמעברו השני של נמל מרסמשט, השוכן כיום בבירה ולטה, ובמקום זה נפצע באורח קטלני מאש האבירים ההוספיטלרים. באתר הקימו ההוספיטלרים באמצע המאה ה-18 את מבצר טיגנה (Fort Tigne) וזה הורחב על ידי הבריטים במהלך המאה ה-19. רוב מבני המבצר נהרסו בשנת 2001 כדי לפנות מקום לפיתוח המקום.

בשנת 1855 נחנכה בעיר כנסיית גבירתנו של כוכב הים, או "סטלה מאריס", וזו זכתה ב-1878 למעמד של כנסיית רובע. כינוי זה הוא אחד מכינוייה המקובלים של הבתולה כמדריכתם של ספנים בדרכם, ומסיבה זו מופיע כוכב בסמלה של העיר. בתקופה זו החלו עשירי ולטה ובכירי השלטון הבריטי לבנות בתי נופש לאורך טיילת החוף (Ix-Xatt) של העיר, שאורכה כשלושה קילומטרים, והניחו בכך את היסודות להפיכתה לאתר נופש ותיירות. עם השנים נהרסו רוב בתי הנופש שנבנו בסגנון ויקטוריאני, כדי לפנות מקום לבתי מלון מודרניים. עם תחילת התפתחותה המואצת של מלטה כיעד תיירותי, במחצית השנייה של המאה ה-20, גדלה העיר במהירות, ועל כן אמצה את לה למוטו את המשפט הלטיני "Celer ad Oras Surgo" (עולה מהחוף במהירות).

העיר כיום

העיר היא מרכז תיירותי חשוב ולאורך חופיה כמו גם במרכזה שוכנים מספר בתי מלון. תעשיית התיירות עודדה את התפתחות חיי המסחר, ובעיר חנויות, מסעדות ובתי אוכל רבים, וכן בתי ספר לצלילה וללימוד אנגלית. קו מעבורת נוסעים מקשר בין סלימה לוולטה המרוחקת ממנה מרחק של כ-300 מטרים בלבד מעברו האחר של נמל מרסמשט, ומהעיר פועלי שירותי אוטובוס לעריה העיקריות של מלטה. בשל הפיתוח המהיר וריכוז האוכלוסייה הגדול על פני שטח כל כך קטן, סובלת סלימה מצפיפות ומתנועה כבדה.