סאלבוטאמול
 | |
 | |
| שם IUPAC | |
|---|---|
|
4-[2-(tert-butylamino)-1-hydroxyethyl]-2-(hydroxymethyl)phenol | |
| שמות מסחריים בישראל | |
| ונטולין | |
| נתונים כימיים | |
| כתיב כימי | C13H21NO3 |
| מסה מולרית | 239.311 g/mol |
| נתונים פרמוקוקינטיים | |
| מטבוליזם | בכבד |
| זמן מחצית חיים | 3.8 שעות בערך |
| הפרשה | בשתן |
| בטיחות | |
| מעמד חוקי | תרופת מרשם |
| סיכון לתלות | לא קיים |
| דרכי מתן | שאיפה, בליעה, הזרקה למחזור הדם |
| אינטראקציות עם תרופות אחרות | יש |
סאלבוטאמול (Salbutamol, אלבוטרול, שם מסחרי בישראל: ונטולין) היא תרופה המשמשת להקלת התקפי אסתמה (קצרת) וCOPD. התרופה נכנסה לשימוש בשנת 1969 בבריטניה ובשנת 1980 בארצות הברית.
מנגנון פעולה
סאלבוטאמול הוא אגוניסט של הקולטן לאדרנלין מסוג בטא 2 (β2-adrenergic receptor). הפעלת קולטן זה בסימפונות גורם להרפית שריר חלק, הרחבת הסימפונות והקלה על הנשימה (ברונכודילטציה). לסאלבוטאמול השפעה דומה על השריר החלק ברחם ולכן הוא משמש גם למניעת לידה מוקדמת.
תופעות לוואי
ההשפעות הלא רצויות של סאלבוטאמול כוללות השפעה על קצב הלב - האצת דופק (טכיקרדיה, לעיתים מסוג AVNRT), פלפיטציות, רעד שרירים [1], תחושת חוסר יציבות, כאב ראש ועוד[2]. דווח גם על התמכרות לשימוש במשאפים וייתכן פרכוס עקב כך[3]. סאלבוטמול גורם גם עליה ברמת חומצות שומן בדם,[4] וירידה ברמת האשלגן בדם.[5]
דרכי מתן
סאלבוטאמול סולפאט ניתן בדרך כלל ישירות לדרכי הנשימה (מתן מקומי), על ידי משאף, דיסקוס או מכשיר אינהלציה. בדרך זו הוא משפיע כמעט מיד, תוך השפעה מערכתית מיותרת מינימלית.
דרכי מתן נוספות הן מתן פומי בכדורים או בסירופ ומתן תוך ורידי בעירוי (מתן סיסטמי). מספר רב של חולי אסתמה לא מגיבים למתן סיסטמי, כמו כן שיטות אלו דורשות רמה גבוהה יותר של החומר בגוף ועקב כך גורמות ליותר תופעות לוואי ולכן הן פחות מתאימות לטיפול בהתקף האסתמה. שיטת השאיפה נחשבת לשיטה המקובלת והעדיפה ביותר.
שימוש קליני
שימוש בסאלבוטאמול נעשה במקרים הבאים:
- התקף אסתמה חריף
- הקלת סימפטומים בזמן טיפול באסתמה ומצבים אחרים של שיבוש בדרכי האוויר (כולל COPD)
- הגנה כנגד תופעות הקשורות לאסתמה
- מקרים מסוימים של היפרקלמיה
- הקלה להיווצרות כיח לחולי סיסטיק פיברוזיס ביחד עם החומרים איפראטרופיום ופולמוזים - דורנז אלפא.
- מניעה של לידה מוקדמת.
- הקלה בזמן התקפים של פרוקטלגיה פוג'קס.[6]
שימוש בעת היריון והנקה
- היריון: התרופה חודרת שליה, מעכבת התכווצות הרחם ועלולה לגרום לטכיקרדיה עוברית במינונים גבוהים. היא אינה אסורה בהריון אך יש לשקול היטב נזק לעומת תועלת בשימוש סיסטמי. שימוש מקומי (בשאיפה) מקובל בהריון.
- הנקה: מותר בשימוש מקומי, לא ידוע אם התרופה עוברת לחלב אם.
השימוש בסאלבוטאמול בדרך כלל מומלץ עבור התקפי האסתמה חמורים. אם המטופל משתמש באופן קבוע להקלה על התקפי אסתמה ישנו צורך להתייעץ עם רופא. בכל מקרה, בזמן היריון או הנקה יש להתייעץ עם רופא.
כינויים נוספים
הסאלבוטאמול נמכר תחת שמות מסחריים רבים כגון: אירומיר, אסתלין, אסמול, בוונטול, סלבותרים, פרוונטיל, סלמול, סולטאנול, ונטולין וולמקס.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ K. M. Lulich, R. G. Goldie, G. Ryan, J. W. Paterson, Adverse reactions to beta 2-agonist bronchodilators, Medical Toxicology 1, 1986-7, עמ' 286–299 doi: 10.1007/bf03259844
- ^ גלקסוסמיתקליין (ישראל) בע"מ, רח' בזל .2 ,פתח תקוה, עלון לצרכן - ונטולין, 01/11/2016
- ^ H. F. Pratt, Abuse of salbutamol inhalers in young people, Clinical Allergy 12, 1982-3, עמ' 203–209 doi: 10.1111/j.1365-2222.1982.tb01640.x
- ^ Martin T. Gaugg, Anna Engler, Yvonne Nussbaumer-Ochsner, Lukas Bregy, Metabolic effects of inhaled salbutamol determined by exhaled breath analysis, Journal of Breath Research 11, 2017-09-13, עמ' 046004 doi: 10.1088/1752-7163/aa7caa
- ^ Anthony J. Viera, Noah Wouk, Potassium Disorders: Hypokalemia and Hyperkalemia, American Family Physician 92, 2015-09-15, עמ' 487–495
- ^ Treatment of proctalgia fugax with salbutamol inhalation
| פנתילאמינים | |
|---|---|
|
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
סאלבוטאמול34268316Q410358