סימפוניה מס' 1 של בן חיים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
סימפוניה מס' 1 של המלחין הישראלי פאול בן-חיים היא הסימפוניה הארץ-ישראלית הראשונה ואחת היצירות החשובות בתולדות המוזיקה הקלאסית הישראלית.[1]
רקע
בן חיים התחיל לכתוב את היצירה בסוף אוגוסט 1939 וסיימה בסוף יוני 1940. זוהי התקופה שלאחר עלייתו ארצה ובסיומה, כפי שהוא מציין, ימי נפילת צרפת. מאחורי כתיבת היצירה עומד "...הרצון לכתוב ל׳התזמורת הארצישראלית׳ שלנו חיבור רב-היקף, ברוח עמנו וארצנו... ההשתוללות האיומה של כוחות השאול בוודאי שהטביעה את חותמה על חיבורי (לפחות על פרקו הראשון, ובמידה ידועה גם על האחרון). אף-על-פי-כן, אין חיבור זה אלא מוזיקה טהורה ואבסולוטית...".
מבנה היצירה
פרקי היצירה הם שלושה:
- Allegro energico - על פי יהואש הירשברג, הנושא הראשון, שבתצוגה מאפיינת אותו הבעה רטורית חזקה של התרגשות וסערה, משנה את אופיו לליריות פסטורלית. הנושא השני, שהוא הרהורי וחגיגי בתצוגה, נהפך למרש צבאי. הפרק מאורגן בחטיבות ארוכות, שכל אחת מגיעה לנקודת שיא חזקה, ודועכת לאיטה. מוטיב הסקונדה המוגדלת בירידה מתפקד כהבעת קינה וכאב של התפילה היהודית.
- Molto calmo e cantabile - מבוסס על קו מלודי ארוך אשר ממנו נובע החומר המוטיבי של הפרק. חלקו המסיים של הנושא הוא ציטוט של מוטיב מהשיר המסורתי של יהודי פרס "אשא עיני אל ההרים", אותו עיבד בן-חיים עבור ברכה צפירה בראשית אפריל 1940 .
- Presto con fuoco - על רקע מקצב ריקודי של טאראנטלה החוזר ללא הרף, מופיעים שני רעיונות מנוגדים: ציטוט תפקיד המקהלה מתוך פרק הפינאלה הראשון יצירתו הגדולה של בן חיים "יורם", ובעקבותיו מחול הורה סינקופי.
לקריאה נוספת
- יהואש הירשברג, פאול בן-חיים, חייו ויצירתו, עם עובד, 1983.
הערות שוליים
- ^ משה ברונזפט, קומפוזיטורים ארץ-ישראליים: פ. בן-חיים, דבר, 8 בנובמבר 1946
27731194סימפוניה מס' 1 של בן חיים