סימון פון שטמפפר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: טעויות תרגום.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: טעויות תרגום.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
סימון פון שטמפפר
Simon von Stampfer
סיימון שטמפפר, ליטוגרפיה מאת יוזף קריהובר, 1842
סיימון שטמפפר, ליטוגרפיה מאת יוזף קריהובר, 1842

סימון פון שטמפפרגרמנית: Simon von Stampfer‏; 26 באוקטובר 1792[1]10 בנובמבר 1864) היה מתמטיקאי, מודד וממציא אוסטרי. ההמצאה המפורסמת ביותר שלו היא הדיסק הסטרובוסקופי שכנראה היה המכשיר הראשון שהציג תמונות נעות. כמעט בו-זמנית הופקו מכשירים דומים באופן עצמאי בבלגיהפנקיסטיסקופ) ובבריטניה (ה-Dædaleum, כמה שנים אחר כך נודע כזואיטרופ).

קורות חייו

נוער וחינוך

שטמפפר נולד בעיר מטריי אין אוסטירול באוסטריה, והיה הבן הראשון של ברטלמה שטמפפר. משנת 1801 למד בבית הספר המקומי ובשנת 1804 ועבר לגימנסיה הפרנציסקנית בליינץ, שם למד עד 1807. משם נסע לליסיאום בזלצבורג, ללמוד פילוסופיה, אולם הוא לא הוערך.

בשנת 1814 במינכן עבר את הבחינה והגיש מועמדות לשמש שם כמורה. עם זאת, הוא בחר להישאר בזלצבורג, שם היה עוזר המורה למתמטיקה, ידיעת הטבע, פיזיקה ויוונית בבית הספר התיכוני. לאחר מכן עבר לליציאום, שם לימד מתמטיקה יסודית, פיזיקה ומתמטיקה יישומית. בשנת 1819 מונה גם לפרופסור. בזמנו הפנוי ביצע מדידות גיאודזיות, תצפיות אסטרונומיות, ניסויים במהירות התפשטות הצליל בגבהים שונים ומדידות באמצעות הברומטר.

בשנת 1822 התחתן שטמפפר עם יוהנה וגנר. בשנת 1824 נולדה להם בת (מריה אלויסיה ג'והאנה) ובשנת 1825 נולד להם בן (אנטון יוזף סימון).

עבודה מדעית והוראתית ראשונה

לאחר מספר בקשות שלא צלחו, באינסברוק, הועלה שטמפפר לפרופסור מן המניין למתמטיקה טהורה בזלצבורג. במכון הפוליטכני בווינה הוא קודם ליו"ר הגאומטריה המעשית. הוא החליף שם את פרנץ יוזף פון גרסטנר בדצמבר 1925. שם הוא לימד גאומטריה מעשית, אך הועסק גם כפיזיקאי ואסטרונום. הוא ייצר שיטה לחישוב ליקויי חמה.

הוא היה מודאג מעבודתו האסטרונומית עם עדשות ומדיוקן ועיוותן. זה הוביל אותו לתחום האשליות האופטיות. בשנת 1828 פיתח שיטות בדיקה לטלסקופים ושיטות מדידה כדי לקבוע את "Krümmungshalbmesser"[דרושה הבהרה] של עדשות ואת תכונת השבירה והפיזור של הזכוכית. על עבודתו על היסודות התאורטיים של ייצור אופטיקה באיכות גבוהה, הוא פנה לעדשת האפרומפר האכרומטית.

פיתוח "דיסקים סטרובוסקופיים"

בשנת 1832 נודע לשטמפפר באמצעות "כתב העת לפיזיקה ומתמטיקה" לניסויים של הפיזיקאי הבריטי, מייקל פאראדיי, על האשליה האופטית שנגרמה על ידי הילוכים מסתובבים במהירות, בהם העין האנושית לא יכלה לעקוב אחר תנועת הציוד. הוא התרשם עד כדי כך שערך ניסויים דומים עם הילוכים ו"פרוסות שיניים". מניסויים אלה הוא פיתח בסופו של דבר את דיסק Stampfer (נקרא גם "Zoetrope", "Stroboskopische Sheiben", "Stroboscope Discs", "דיסק קסמים אופטי", או פשוט "סטרובוסקופ"). הוא מורכב משני דיסקים: אחד עם חריצים סביב היקפו, ואחד עם תמונות במסגרות תנועה. כאשר הדיסק החתוך מופעל על אותו ציר כמו דיסק התמונה, התצוגה דרך החריצים נותנת רושם של תמונה הנעה ברציפות.[2] לחלופין דיסק אחד יסתובב מול המראה והתמונה נצפית במראה דרך חריצי הדיסק.

המדען הבלגי ז'וזף אנטואן פרדיננד פלטו פיתח מכשיר דומה ולבסוף התפרסם בעקבות מה שייקרא מאוחר יותר הפנטסקופ או הפנקיסטיסקופ בינואר 1833 בכתב עת מדעי בלגי, שמודגם בלוחית המכשיר.[3] פלטו הזכיר בשנת 1836 כי הוא חושב שקשה לציין את השעה המדויקת שבה קיבל את הרעיון, אך הוא האמין שהוא מסוגל לראשונה להרכיב את המצאתו בהצלחה בדצמבר. הוא הצהיר שיש לסמוך על טענתו של שטמפפר שהמציא את גרסתו במקביל.[4] גם לשטמפפר וגם לפלטו יש טענה שהם האב המייסד של הקולנוע.

ליטוגרפיה מאת אדולף דאוטאג', 1853

שטמפפר קיבל את הפריבילגיה הקיסרית 1920 על המצאתו ב־7 במאי 1833. המכשיר פותח על ידי סוחרי האמנות הווינאים Trentsensky & Vieweg ומשווק בצורה מסחרית. המהדורה הראשונה פורסמה במאי 1833[5] ונמכרה במהרה, כך שבחודש יולי הופיעה מהדורה שנייה ומשופרת.[6]

"הדיסקים הסטרובוסקופיים" שלו נודעו מחוץ לאוסטריה, ומכאן עלה המונח "אפקט סטרובוסקופי".

לקריאה נוספת

  • פרנץ אלמר: "סימון שטמפפר 1790 – 1864. דמיינו חיים". בתוך: "תקשורת של המכון הגיאודטי של האוניברסיטה הטכנית בגראץ", מס' 82, גראץ 1996
  • ויליאם פורמן: "חלוצי הקולנוע האוסטרים", ברגלנד ורלאג, וינה 1966, עמ' 10–18
  • פיטר שוסטר וכריסטיאן שטרסר: "סימון שטמפפר 1790 – 1864". מדיסק הקסם לסרט (סדרת משרדי העיתונאים, סדרת פרסומים מיוחדים מס' 142), זלצבורג 1998

הערות שוליים

  1. ^ על פי מקורות אחרים – 1790
  2. ^ Burns, Paul. "Chapter 8, 1832 SIMON RITTER VON STAMPFER". The History of the Discovery of Cinamatography. Planetyel Communications.
  3. ^ Correspondance mathématique et physique (בצרפתית). Vol. 7. Brussels: Garnier and Quetelet. 1832. p. 365.
  4. ^ "Bulletin de l'Académie Royale des Sciences et Belles-Lettres de Bruxelles" (בצרפתית). Brussels: l'Académie Royale. 1836. pp. 9–10.
  5. ^ "Der Wanderer". 1833.
  6. ^ Stampfer, Simon (1833). Die stroboscopischen Scheiben; oder, Optischen Zauberscheiben: Deren Theorie und wissenschaftliche anwendung, erklärt von dem Erfinder [The stroboscopic discs; or optical magic discs: Its theory and scientific application, explained by the inventor] (בגרמנית). Vienna and Leipzig: Trentsensky and Vieweg. p. 2.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סימון פון שטמפפר בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0