סיכת ביטחון
סיכת ביטחון היא אביזר רכיסה פשוט, הכולל סיכה, מנגנון קפיצי וחֶבֶק. לחבק שתי מטרות - ליצור לולאה סגורה כך שהסיכה תהודק היטב אל מה שהיא רוכסת, ולכסות את קצה הסיכה כדי להגן על המשתמש מהקצה החד.
סיכות ביטחון משמשות בעיקר להידוק בדים או בגדים. שימוש נפוץ בהן היה הידוק חיתולי בד של תינוקות. שימוש נוסף הוא איחוי קרע בבגד או תחליף לכפתור חסר, רוכסן מקולקל וכדומה.
סיכות ביטחון עשויות לשמש כאביזר אופנה, כשהן נושאות חרוזים או תליונים ומשמשות לעיטור בגדים, תיקים, חגורות או תכשיטים.
היסטוריה
מקורה של סיכת הביטחון במאה ה-14 לפנה"ס ביוון המיקנית, באביזר שנקרא פיבולה ושימש לרכיסת בגדים וכתכשיט - סיכת בגד. דגמים קדומים במיוחד של פיבולה, מהמאות ה-14 וה-13 לפנה"ס נראים דומים מאד לסיכת הביטחון המודרנית.
-
פיבולה מתקופת הברונזה, בסביבות 800-1100 לפנה"ס
-
פיבולה מהתקופה ההלניסטית, בסביבות 200-250 לפנה"ס
סיכת הביטחון המודרנית הומצאה מחדש על ידי הממציא האמריקאי וולטר האנט, והוכרה כפטנט ב-10 באפריל 1849[1].
הקשרים תרבותיים
בסוף שנות השבעים, עם הופעתה של תרבות הפאנק, הפכה סיכת הביטחון מזוהה עם ז'אנר זה, אופנתו ומעריציו. יש הטוענים כי המראה הומצא על ידי ריצ'רד הל, ואומץ על ידי מעריציו הבריטיים[2]. על טיעון זה חולקים כמה אמנים מתקופת הגל הראשון של הפאנק הבריטי, הבולט ביניהם הוא ג'וני רוטן, המתעקש כי בתחילה שימשו סיכות הביטחון לצרכים מעשיים, למשל למנוע נפילה של מכנסיים "מתפרעים". מעריצי פאנק בריטים, אשר ראו את הבגדים שלבשו מבשרי הפאנק הללו, אימצו את סיכת הביטחון למלתחתם כקישוט לבגדים או כפירסינג, והאביזר המעשי שינה את יעודו לאביזר אופנה. בהמשך אומצה סיכת הביטחון כאייקון פאנק על יד המדיה ותרבות הפופ.
-
סיכות ביטחון כעגילים, בתרבות הפאנק
-
סיכות ביטחון בבגדי אופנת פאנק
-
סיכת ביטחון לצרכים מעשיים ובעת חירום: כאשר הבורג של המשקף נפל
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ערך מילוני בוויקימילון: סכת ביטחון |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סיכות ביטחון |
- Randy Alfred ,April 10, 1849: Safety Tech Gets to the Point, Baby, באתר wired (באנגלית)
- The Magnificent Safety Pin, באתר St. Joseph Catholic School (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ פטנט 6281
- ^ טענה זו הועלתה למשל על ידי מלקולם מקלארן, שקישר סגנון זה לרושם הראשוני שלו מריצ'רד הל, בעת שהותו בניו יורק כאמרגן הניו יורק דולס