סטרפטומיצין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סטרפטומיצין
שם IUPAC
5-(2,4-diguanidino-
3,5,6-trihydroxy-cyclohexoxy)- 4-[4,5-dihydroxy-6-(hydroxymethyl)
-3-methylamino-tetrahydropyran-2-yl] oxy-3-hydroxy-2-methyl
-tetrahydrofuran-3-carbaldehyde
נתונים כימיים
כתיב כימי C21H39N7O12 
מסה מולרית 581.574g/mol
בטיחות
מעמד חוקי תרופת מרשם

סטרפטומיצין היא תרופה אנטיביוטית, הראשונה ממשפחת ה'אמינו-גליקוזידים' שנתגלתה, והתרופה הראשונה שהופקה למחלת השחפת.

התרופה מסונתזת באופן טבעי מהחיידק Streptomyces griseus, ופועלת על ידי מניעת תהליכי ייצור חלבונים בתאי החיידקים, ללא פגיעה בתהליכי יצור אלה בתאי האדם המטופל. הסטרפטומיצין מתקשר לRNA 16S של החיידק, מונע את התקשרות הRNA השליח פורמיל מתיאניל tRNA ליחידת 30S שלו, בכך נמנע איתחול של יצירת חלבונים, ובסופו של דבר מוביל למותו של החיידק. לאדם מבנה RNA שונה, ולכן הוא מושפע פחות מחומר זה. את הסטרפטומיצין יש לקבל בזריקה, ואי אפשר לקבלו בבליעה.

תופעת לוואי חמורה משימוש יתר היא פגיעה זמנית בשמיעה.

הסטרפטומיצין נתגלתה על ידי פרופ' אלברט שץ, ב-19 באוקטובר 1943, אז סטודנט באוניברסיטת ראטגרס, במעבדת וקסמן[1].

הסטרפטומיצין משמש גם כחומר הדברה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סטרפטומיצין בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ וקסמן ומעבדתו גילו רבים מהתרופות האנטיביוטיות הידועות כיום, והמפורסמות בהן ניאומיצין וסטרפטומיצין.
P medicine Colored Flat.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.