סטיב סיילר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. סטיב סיילר (באנגלית: Steven Ernest Sailer; נולד ב-20 בדצמבר 1958) הוא עיתונאי אמריקאי, מבקר קולנוע, בלוגר ידוע, כתב "UPI" לשעבר ובעל טור במגזין טאקי.

הוא כותב על יחסי גזעים, מגדר, פוליטיקה, הגירה, מנת משכל, גנטיקה, סרטים וספורט. החל משנת 2014, סיילר הפסיק לפרסם את הבלוג האישי שלו באתר עצמאי והעביר אותו ל-Unz Review.[1]

סיילר ידוע במאמרים על גנטיקה והגירה. הוא נודע כהוגה התיאוריה של "מגוון ביולוגי אנושי" בשנות ה-90, מונח בו השתמש הימין האלטרנטיבי בהמשך.

חיים אישיים

סיילר היה ילד מאומץ; הוא גדל בסטודיו סיטי, לוס אנג'לס.[2] הוא התמחה בכלכלה, היסטוריה וניהול באוניברסיטת רייס (BA, 1980).[3] הוא קיבל תואר שני במנהל עסקים מ-UCLA ב-1982 עם תואר מקביל בכספים ושיווק.[4] בשנת 1982, הוא עבר מלוס אנג'לס לשיקגו,[5] ועד 1985 עבד כבוחן שיווק עבור BehaviorScan ב-Information Resources, Inc.[6] בשנת 1996 אובחן עם לימפומה שאינה הודג'קין, ובפברואר 1997 קיבל ריטוקסימאב, מאז הוא נמצא בהפוגה.[7] הוא הפך לעיתונאי במשרה מלאה בשנת 2000[8] ועבר משיקגו לקליפורניה.[9]

קריירה פובליציסטית

מ-1994 עד 1998, סיילר עבד כבעל טור ב-National Review השמרני, בו פרסם מדי פעם גם לאחר מכן.[10]

באוגוסט 1999 הוא התווכח עם סטיב לויט באתר Slate, והטיל ספק בהשערת Freakonomics של לויט מ-2005, לפיה הפלות חוקיות באמריקה הפחיתו את הפשיעה.[11]

סיילר, יחד עם צ'ארלס מוריי וג'ון מקגיניס, תואר כ"שמרן אבולוציוני" ב-National Review משנת 1999.

עבודתו של סיילר מופיעה לעיתים קרובות ב-Taki's Magazine וב-VDARE. הניתוחים של סיילר צוטטו על ידי עיתונים כמו הוושינגטון טיימס,[12] הניו יורק טיימס,[13] סן פרנסיסקו כרוניקל[14] והלונדון טיימס.[15] משנת 2000 עד 2002, סיילר היה הכתב הלאומי של United Press International שעסק בנושאי ספורט, משפטים ופוליטיקה, בין היתר.

מאמרו של סיילר "תעלומת נישואים עם בני דודים", שפורסם בינואר 2003 בעיתון השמרני האמריקני, טוען שבניית האומה בעיראק צפויה להיכשל עקב מידת קרבת דם הגבוהה בקרב עיראקים עקב הנוהג המקובל של נישואי בני דודים. מאמר זה פורסם ב-The Best American Science and Nature Writing 2004.

בשנת 2008 פרסם סיילר את ספרו היחיד, "הנסיך חצוי הדם האמריקאי", ניתוח של ברק אובמה, המבוסס על ספר הזיכרונות שלו " חלומות של אבי".

סיילר הוא המייסד של פורום דיונים מקוון בשם "קבוצת הדיון במגוון הביולוגי האנושי."

סקר שנערך ב-2014 בקרב חוקרי בינה מצא שהבלוג של סיילר נחשב למקור העיתונאי המדויק ביותר למידע על חקר בינה.[16]

השפעה

כתיבתו של סיילר תוארה כמבשרת "טראמפיזם", שהשפיעה על חלק גדול מהימין בשנות ה-2000.[17][18] ניתן היה לזהות את השפעתו אפילו בחוגים רחוקים מתאוריות גזע. טיילר קובן כינה את סילר "ההוגה הנאו-ריאקציוני המשמעותי ביותר כיום".[17] לאחר הבחירות ב-2016, מייקל בארון ייחס לסיילר את המציאת עוד ב-2001 של הדרך האלקטורלית בה הלך דונלד טראמפ בהצלחה.[17][19]

דעות וביקורת

סיילר כתב תכופות על נושאים של גזע ובינה, וטען שחלק מהגזעים נולדים עם יתרונות מובנים על פני אחרים, אבל מדיניות חברתית וכלכלית שמרנית יכולה לשפר דברים עבור כולם.

סיילר מצטט מחקר שקובע שבממוצע, לשחורים ולמקסיקנים באמריקה יש מנת משכל נמוכה יותר מאשר ללבנים,[20][21] וכי ליהודים אשכנזים ולילידי מזרח אסיה יש מנת משכל ממוצעת גבוהה יותר מכל שאר העמים.[22][23] הוא גם מאמין ש"למטרות מסוימות, גזע הוא סיווג מאוד שימושי והגיוני, כגון לעובדה שאוכלוסיות שונות יורשות הבדלים כימיים המשפיעים על האופן שבו הגוף מגיב לתרופות מסוימות", לצורך אפליה מפצה,[24] ולחלוקה מחדש של אזורי בחירה.

במאמר על הוריקן קתרינה, אמר סיילר, בהתייחס לסיסמת "תנו לזמנים הטובים להתגלגל" בניו אורלינס, כי "זהו מסר מסוכן במיוחד לאפרו-אמריקאים". הוא טען ששחורים נוטים להיות בעלי רמות נמוכות יותר של שיפוט מאשר קבוצות משכילות יותר, ולכן זקוקים להדרכה מוסרית קפדנית יותר מהחברה.

"האסטרטגיה של סיילר"

המונח "האסטרטגיה של סיילר" מתייחס להצעתו של סיילר לפיה מועמדים רפובליקנים יוכלו לזכות בתמיכה פוליטית בבחירות על ידי פנייה למעמד הפועלים הלבן מעמדות לא שגרתיות ופופוליסטיות. לשם כך, סילר הציע שהרפובליקנים יתמכו בפרוטקציוניזם כלכלי, פוליטיקת זהויות ויביעו התנגדות להגירה. המטרה היא להגדיל את חלק הקולות של הרוב הלבן, תוך הפחתת חלקם של קולות המיעוטים, מתוך הנחה שלא ניתן לזכות בקולות המיעוטים במספרים משמעותיים.[17][25][26]

אסטרטגיה זאת הייתה דומה לזו שבה השתמש דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ב-2016, והיא צוינה כאחת הסיבות לכך שטראמפ הצליח לגייס תמיכה ממצביעים לבנים מחוץ לערים הגדולות.[17][25][26]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סטיב סיילר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ "Steve Sailer Blog Posts". אורכב מ-המקור ב-2014-10-07. נבדק ב-2020-07-26.
  2. ^ "Out Of Africa?". אורכב מ-המקור ב-2020-08-17. נבדק ב-2020-08-14.
  3. ^ "The paradox of majoring in economics". 2007-02-16. אורכב מ-המקור ב-2011-09-27.
  4. ^ "College rankings". 2009-09-17. אורכב מ-המקור ב-2011-09-27.
  5. ^ "The Chicago Way". 2008-08-28. אורכב מ-המקור ב-2011-09-27.
  6. ^ "Popper is my homeboy: a manifesto | Economics | The American Scene". theamericanscene.com. אורכב מ-המקור ב-2010-12-23.
  7. ^ Steve Sailer (2007-05-07). "Presidential candidates with cancer". אורכב מ-המקור ב-2013-03-09. נבדק ב-2012-08-01.
  8. ^ "Canada Doesn't Want Me". אורכב מ-המקור ב-2010-12-25.
  9. ^ "The Jewish Factor in Blue States « Statistical Modeling, Causal Inference, and Social Science". statmodeling.stat.columbia.edu. אורכב מ-המקור ב-2011-05-10.
  10. ^ "Steve Sailer on Stephen Jay Gould on National Review Online". Nationalreview.com. 2002-05-22. אורכב מ-המקור ב-2006-08-22. נבדק ב-2009-06-12. "Archived here". אורכב מ-המקור ב-2012-01-18.
  11. ^ "Does Abortion Prevent Crime?". Slate.com. אורכב מ-המקור ב-2008-10-14.
  12. ^ Galupo, Scott (2007-06-16). "You go, Guv". The Washington Times. אורכב מ-המקור ב-2008-08-28.
  13. ^ Tierney, John (2004-10-24). "Secret Weapon for Bush?". The New York Times. The New York Times Company. אורכב מ-המקור ב-2011-10-28.
  14. ^ Stillwell, Cinnamon (2005-08-03). "Racism Rears Its Ugly Head in Mexico". San Francisco Chronicle. אורכב מ-המקור ב-2011-05-11.
  15. ^ Hunt, Tristram (2008-06-20). "Barack Obama should swap Chicago for Phoenix". The Times. אורכב מ-המקור ב-2011-05-10.
  16. ^ Rindermann, Heiner; Becker, David; Coyle, Thomas (ינו'–פבר' 2020). "Survey of expert opinion on intelligence: Intelligence research, experts' background, controversial issues, and the media". Intelligence. 78 (101496). doi:10.1016/j.intell.2019.101406. נבדק ב-18 בפברואר 2021. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: date format (link)
  17. ^ 17.0 17.1 17.2 17.3 17.4 Willick, Park MacDougald, Jason. "The Man Who Invented Identity Politics for the New Right". Daily Intelligencer (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-2017-05-02.
  18. ^ Dougherty, Michael Brendan (2016-07-14). "How Trumpism hid in plain sight for 15 years". אורכב מ-המקור ב-2016-10-02. נבדק ב-2016-10-03.
  19. ^ Barone, Michael (2016-12-02). "Would Another Republican Have Defeated Hillary Clinton?". National Review. אורכב מ-המקור ב-2016-12-03. נבדק ב-2016-12-03.
  20. ^ Sailer, Steve (2006-08-15). "Steve Sailer's iSteve Blog: The black-white IQ gap—has it narrowed?". Isteve.blogspot.com. אורכב מ-המקור ב-2009-01-26. נבדק ב-2009-06-12.
  21. ^ Sailer, Steve (2005-06-07). "Steve Sailer's iSteve Blog: Aversion to "Acting White" Worse Problem for Hispanics than Blacks". Isteve.blogspot.com. אורכב מ-המקור ב-2010-02-19. נבדק ב-2009-06-12.
  22. ^ Sailer, Steve (2007-08-17). "Peter Frost's explanation for high average Ashkenazi Jewish IQs". אורכב מ-המקור ב-2010-12-04.
  23. ^ Sailer, Steve (2007-10-01). "New York Times on IQ". אורכב מ-המקור ב-2010-12-04.
  24. ^ "Who Wants To Be A Minority?". אורכב מ-המקור ב-2011-05-10. נבדק ב-2011-04-13.
  25. ^ 25.0 25.1 "A Tale Of Two States". The American Conservative (באנגלית). 2016-08-10. אורכב מ-המקור ב-2017-08-11. נבדק ב-2017-05-04.
  26. ^ 26.0 26.1 Sabisky, Andrew (2016-11-10). "I predicted Trump could win back in January 2015". International Business Times UK. אורכב מ-המקור ב-2017-05-13. נבדק ב-2017-05-04.









ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "סטיב סיילר".
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37483914סטיב סיילר

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=סטיב_סיילר&oldid=2411622"