סטיבן אייברי

סטיבן אייברי (אנגלית: Steven Avery; נולד ב-9 ביולי 1962) הוא אמריקאי ממחוז מניטווק, ויסקונסין, שנכלא ל-18 שנים בלא עוול בכפו על תקיפת אישה, בשנת 1985. בעזרת פרויקט החפים מפשע של ויסקונסין, הוא זוכה לאחר בדיקת DNA נוספת של ראיות שנמצאו בזירה. הבדיקה הצביעה על כך שגבר אחר הוא זה שביצע את התקיפה. 

לאחר שחרורו מהכלא בשנת 2003, אייברי הגיש תביעה אזרחית על סך 36 מיליון דולר בנזקים נגד מחוז מניטווק, מחלקת השריף והתובע המחוזי. בשנת 2005, בזמן שהתביעה נידונה, אייברי נעצר בחשד לרצח צלמת מקומית בשם תרזה הלבק. הוא הורשע ברצח בשנת 2007 ונידון למאסר עולם ללא אפשרות לשחרור מוקדם. נכון לינואר 2016, המקרה עומד לבחינה מחודשת.

ביוגרפיה

אייברי נולד במחוז מניטווק, ויסקונסין, לאלן ודולורס אייברי. בבעלות משפחתו היה מגרש גרוטאות, שהיה ממוקם בשטח ביתם. לאייברי שלושה אחים - ארל, צ'אק ובארב. לפי הצהרת אחד מעורכי הדין שלו בשנת 1985, תיעוד מבית הספר שלו אומר שרמת ה-IQ שלו הייתה 70, ושהוא "בקושי תפקד בבית הספר". בשנת 1982, אייברי פגש אם חד הורית בשם לוקי מת'ינסן, והם התחתנו ב-24 ביולי של אותה השנה. נולדו להם ארבעה ילדים - רייצ'ל, ג'ני ותאומים בשם סטיבן וויל.

בעיות עם החוק

במרץ 1981, בגיל 18, אייברי הורשע בשוד בר עם חבר ונידון לשנתיים בכלא. גזר הדין עוכב, ובמקומו אייברי ישב בכלא רק עשרה חודשים, וכן היה במאסר על תנאי במשך חמש שנים נוספות. בשנת 1982, בגיל 20, אייברי וגבר נוסף הורשעו בהתאכזרות לבעלי חיים, לאחר ששפכו דלק על החתול של אייברי וזרקו אותו למדורה. הוא נידון למאסר של תשעה חודשים. אייברי אמר בראיון בנוגע לתקרית: "הייתי צעיר וטיפש, וביליתי עם האנשים הלא נכונים."

בשנת 1985, אייברי הואשם בתקיפת בת-דודתו לאחר שרדף אחריה עם אקדח. אייברי נידון לשש שנים על סיכון אדם אחר. לפי אייברי, האקדח לא היה טעון, והוא ניסה לעצור אותה מלהפיץ שמועות שקריות עליו.

ההרשעה בתקיפת אישה

בשנת 1985, אייברי הורשע בתקיפת אישה מדרגה ראשונה, ניסיון לרצח מדרגה ראשונה וכליאה של פני ברנסטין. אייברי נכלא ל-18 שנים על האשמות אלו, במהלכן המשיך לטעון לחפותו. בשנת 2002, תוכנית החפים מפשע של ויסקונסין לקחה על עצמה את התיק שלו. כתוצאה משיפורים בבדיקות DNA, היה ניתן ליצור פרופיל DNA מדויק יותר מראיות שנמצאו בזירה, שלא התאים לפרופיל ה-DNA של אייברי, וכן התאים לגרגורי אלן, אשר כבר ישב בכלא, על גזר דין של 16 שנים. אייברי שוחרר מהכלא ב-11 בספטמבר 2003. 

לאחר שחרורו מהכלא, המקרה של אייברי משך תשומת לב רבה. ב-31 באוקטובר 2005, בית המחוקקים של המדינה העביר את הצעת החוק "אייברי", שמטרתה למנוע הרשעות שגויות. מאוחר יותר שונה שמה של הצעת החוק ל"הצעת החוק לרפורמה במשפט פלילי."

אייברי הגיש תביעה נגד מחוז מניטווק, השריף הקודם שלו תומאס קוקורק והתובע המחוזי הקודם שלו דניס וגל, בתקווה לקבלת פיצויים על סך 36 מיליון דולר. התביעה האזרחית הגיעה בסופו של דבר להסדר בשנת 2006, על פיו קיבל אייברי 400,000$. ההסדר הוסכם בעקבות ההאשמות ברצח תרזה הלבק.

רצח תרזה הלבק

ב-31 באוקטובר 2005, הצלמת תרזה הלבק הייתה אמורה לפגוש את סטיבן אייברי בביתו, שנמצא בשטח מגרש הגרוטאות של משפחתו. מטרת הפגישה הייתה לצלם את המיני-ואן של אחותו בשביל מודעת מכירה במגזין אוטו טרייד. היא נעלמה באותו היום.

ב-11 בנובמבר, אייברי הואשם ברצח הלבק לאחר שמכוניתה ועצמות חרוכות התגלו בשטח מגרש הגרוטאות. הוא דבק בגרסה האומרת שהרשויות ניסו להפליל אותו בהעלמות הלבק, על מנת להקשות עליו לנצח בתביעה נגד ההרשעה השגויה שלו בתקיפה האישה. על מנת למנוע ניגוד עניינים, מארק ר. רורר, התובע המחוזי של מחוז מניטווק, ביקש מרשויות המחוז השכן להנהיג את החקירה. בכירים ממחלקת השריף של מחוז מניטווק לקחו חלק בחיפושים בטריילר של אייברי, וכן במוסך ובאדמתו. בעקבות כך יצאו האשמות לשיבוש ראיות. 

ב-2 במרץ 2006, אחיינו של אייברי, ברנדון דאסי, הואשם בלקיחת חלק ברצח מדרגה ראשונה, הטלת מום בגופה, ובתקיפתה באופן חמור לאחר שהודה בכך בפני החוקרים. מאוחר יותר הוא הורשע במשפט נפרד. עורכי הדין של דאסי הגישו ערר על סמך עקרון "הביאס קורפוס" לבית המשפט המחוזי, בטענה שהזכויות החוקתיות שלו הופרו בכך שלא הייתה לו עזרה משפטית אפקטיבית.

המשפט

קן קרץ, התובע המחוזי של מחוז קלמט, צוות למקרה כתובע מיוחד והשופט במקרה היה פטריק וויליס. 

ב-18 במרץ 2007, אייברי נמצא אשם ברצח הלבק וכן בהחזקה לא חוקית של נשק. הוא נמצא לא אשם בהטלת מום בגופה. ב-1 ביוני 2007, הוא נידון למאסר עולם ללא אופציה לשחרור מוקדם על רצח הלבק. הוא גם נידון לחמש שנים מאסר על החזקה לא חוקית של נשק. 

בינואר 2016, מגזין "People" דיווח על טיוח בעניין חבר המושבעים במשפטו של אייברי. המגזין גילה שאחד מהמושבעים היה אביו של סגן השריף של מחוז מניטווק, וכן שמושבעת נוספת הייתה אשתו של פקיד המחוז. המושבע ריצ'רד מהאלר, ששוחרר מהמשפט לאחר שהחלו הדיונים בעקבות מקרה חירום משפחתי, העיד לאחר המשפט על מהלכו. לטענתו, בתחילת המשפט שבעה מהמושבעים נטו להצביע על כך שאייברי לא אשם, ונפלא מבינתו איך לבסוף פסקו שהוא אכן אשם. מושבע נוסף אמר ליוצרי "Making a Murderer" שהוא או היא הרגיש/ה מאוימ/ת במהלך המשפט.

ערעורים

באוגוסט 2011, בית המשפט לערעורים של המדינה דחה את בקשותו של אייברי למשפט מחודש. בית המשפט העליון של ויסקונסין דחה את בקשתו לבחינה מחודשת של התיק.

ב-11 בינואר 2016, אייברי הגיש ערעור נוסף, בטענה להפרה של הזכות להליך הוגן. ביום למחרת, עו"ד קתלין זלנר הודיעה שהמשרד שלה ייצג את אייברי.

עצומות

ב-20 בדצמבר 2015, הוקמה עצומה תחת הכותרת "לחנון את בני משפחת אייברי בוויסקונסין ולהעניש את המושחתים שדרסו את האנשים התמימים הללו". הבית הלבן הגיב על העצומה ב-7 בינואר 2016, והצהיר שמכיוון שאייברי ודסי "שניהם אסירי מדינה, ולכן אין ביכולתו של הנשיא לחנון אותם. חנינה במקרה זה צריכה להיות מוגשת ברמת המדינה, על ידי הרשויות הראויות." מושל ויסקונסין סקוט ווקר הצהיר שאין בכוונתו לחנון את אייברי.

עצומה שנייה, שכותרתה "פתיחה בחקירה פדרלית של משרדי השריף במחוז מניטווק ומחוז קלומט, ויסקונסין", הוגשה לבית הלבן ב-7 בינואר 2016.

ראו גם

אנג'לו בואנו

לקריאה נוספת

Griesbach, Michael (2014). The Innocent Killer: A True Story of a Wrongful Conviction (2nd ed.). Chicago: American Bar Association. מסת"ב 978-1-62722-363-8.

קישורים חיצוניים

• צח יוקד, "הראיות נגדו לא היו אפילו קרובות לנדרש כדי להרשיע אדם", באתר הארץ, 1 בנובמבר 2018
• סטיבן אייברי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35985618סטיבן אייברי