סוס ארוך

סוס ארוך או חמור ארוך הוא משחק ילדים המיועד לשתי קבוצות. הוא מתאים לקבוצות נערים בוגרים בנות 5-6 משתתפים לפחות כל אחת.

המשתתפים מתחלקים לשתי קבוצות, הקבוצה העומדת והקבוצה הקופצת. מטרת הקבוצה הקופצת לגרום לפירוק המבנה של הקבוצה המהווה חמור (העומדת), על ידי ריכוז קפיצות על החוליות החלשות שבין ה"חמורים". על הקבוצה המהווה חמור להחזיק מעמד עשר שניות אחרי סיום הקפיצות.

הקבוצה העומדת מסתדרת באופן הבא: המשתתף הראשון עומד וגבו אל משענת קבועה כגון עץ או קיר. משתתף זה מכונה "סבתא". המשתתף השני עומד מול הראשון, מכופף את פלג גופו העליון וחובק בחוזקה את מותניו של העומד כשראשו מוצמד לירכו של העומד או בין יריכיו. המשתתף הבא מתכופף כמו קודמו, חובק את מותניו של קודמו כשראשו מוצמד לירכו או ביו יריכיו. כך מסתדרים המשתתפים זה אחר זה ויוצרים "סוס" מרובה רגליים.

לאחר שה"סוס" הסתדר מתחילות הקפיצות של הקבוצה השנייה. המשתתף הראשון רץ ומנתר רחוק ככל האפשר על גב ה"סוס". לאחר מכן הוא נשכב ונצמד בגופו אל ה"סוס". המשתתף הבא מנתר אף הוא על גב ה"סוס" ונצמד אליו או שהוא עולה ונצמד על גבו של הקופץ הקודם. בשיטה זו הולכת הקבוצה הקופצת ומגדילה את העומס של ה"סוס", אשר עלול אף להתמוטט לפני שכל הקבוצה הקופצת עלתה על גבו. לאחר שכל הקבוצה הקופצת עלתה על גב ה"סוס", סופרים עד עשר, ואם ה"סוס" עדיין לא התמוטט, מנצחת הקבוצה העומדת. אם הסוס התמוטט מהעומס לפני תום הספירה, הקבוצה הקופצת מנצחת. אם אחד הקופצים נפל מהסוס וחלק מגופו נגע בקרקע, הקבוצה הקופצת מפסידה.

קבוצות מאורגנות היטב מתכננות את סדר הקופצים לפי זריזותם ומשקלם. גם ה"סוס" נבנה עם מחשבה מראש, השחקנים הקטנים והחלשים בראש הסוס, והחזקים בסופו. הקבוצה הקופצת תנסה להעמיס כמה שיותר קופצים על חוליה חלשה בסוס כדי למוטטו.

המשחק מוזכר בשירו של יוסי בנאי, "אני וסימון ומואיז הקטן".

שמות נוספים: סוסהלנגה, ברלה קדויישה בפתח תקווה.