סוניטה נראין
סוניטה נראין (בהינדי: सुनीता नारायण, באנגלית: Sunita Narain; נולדה ב-1961) היא פעילה לאיכות הסביבה ופוליטיקאית אקטיביסטית הודית אשר תומכת ברעיון הירוק של פיתוח בר-קיימא. היא עובדת ביחד עם מרכז המדע והסביבה ההודי מאז 1982. כיום היא מכהנת כמנהלת המרכז וכמנהלת החברה לתקשורת סביבתית ומוציאה לאור את כתב העת הדו-שבועי Down To Earth.
במהלך שנותיה במרכז, היא עסקה בניתוח ובמחקר של יחסי הגומלין בין המערכת האקולוגית לבין ההתפתחות וטיפוח המודעות הציבורית לגבי הצורך בפיתוח בר-קיימא. במרוצת השנים היא עסקה בניהול ובמימון הכספי הדרוש לפעילותו של המכון, שמעסיק מעל 100 חברי צוות ויצרה תוכנית לפעולתו. כיום היא מנהלת המרכז ולוקחת חלק פעיל במספר פרויקטי מחקר והדרכות ציבוריות.[1]
פעילותה
היא בוגרת תואר ראשון באוניברסיטת דלהי ב-1983[2]. היא החלה את הקריירה שלה בכתיבה ומחקר של דו"חות על הסביבה של ממשלת הודו והמשיכה לחקור סוגיות הנוגעות ליערנות. לצורך פרויקט זה היא סיירה ברחבי המדינה על-מנת להבין את האופן שבו האנשים מנצלים את המשאבים הטבעיים. בראשית שנות התשעים נהייתה מעורבת בסוגיות סביבתנות עולמיות והמשיכה בעבודתה כחוקרת ומרצה. תחומי מחקרה משתרעים מדמוקרטיה כלל-עולמית, לדמוקרטיה הישירה, בהם עסקה גם בניהול משאבי היערות וגם בזיהום המים. נראין היא משתתפת פעילה, הן בהודו והן בעולם, בנושאי החברה האזרחית[3].
היא יושבת בהנהלותיהם של ארגונים וועדות ממשלתיות שונים ונאמה בפורומים שונים ברחבי תבל. ב-2008 נשאה את הרצאת ק. ר. נראיין באוניברסיטה האוסטרלית הלאומית בקנברה[4], בנושא: "מדוע הסביבתנות זקוקה לצדק: ללמוד מהסביבתנות של העניים על-מנת לבנות את עתידנו המשותף[5]".
פרסומיה
- ב-1989 הייתה מחברת-שותפה של Towards Green Villages שמסביר למה וכיצד לנקוט בדמוקרטיה שיתופית כמפתח לפיתוח בר-קיימא.
- ב-1991 הייתה מחברת-שותפה של Global Warming in an Unequal World: A case of environmental colonialism.
- ב-1992 הייתה מחברת-שותפה של Towards a Green World: Should environmental management be built on legal conventions or human rights?
- מאז פרוטוקול קיוטו ב-1997, היא כתבה מספר מאמרים וניירות עמדה בסוגיות הנוגעות לאקלים.
- ב-2002 הייתה עורכת-שותפה של Green Politics: Global Environmental Negotiations,[6] שבוחן את הגלובליזציה האקולוגית ומיישם אותה על אזור הדרום.
- ב-1997 דנה במיחזור מי הגשמים, בספר בו הייתה עורכת-שותפה Dying Wisdom: Rise, Fall and Potential of India's Water Harvesting Systems.[7]
- מאז היא עבדה על מספר מאמרים בנושא מדיניות לצמצום העוני באזורי הכפר.
- ב-1999 הייתה עורכת-שותפה של State of India’s Environment, The Citizens' Fifth Report.
- ב-2001 ראה אור ספרה Making Water Everybody’s Business: the practice and policy of water harvesting.[8]
פרסים ואותות כבוד בהם זכתה
- תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת קראנפילד בבריטניה.[9]
- 2009 - היא זכתה בתואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת קולקטה.[11]
- 2008 - דורגה במקום ה-59 במשאל "מאה האינטלקטואלים הציבוריים הבולטים בעולם" שעורכים כתבי העת Prospect Magazine (בריטניה) ו-Foreign Policy (ארצות הברית).
- 2009 - זכתה בפרס ראג'ה-לקשמי, אותה מעניקה קרן סרי ראג'ה-לקשמי מצ'נאי.
קישורים חיצוניים
סוניטה נראין, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- "הפעילה הסביבתית סוניטה נראין משוחחת על מדיניות האקלים של ארצות הברית", Democracy Now!, סרט וידאו
הערות שוליים
- ^ ביוגרפיה של סוניטה נראין באתר מרכז המדע והסביבה ההודי
- ^ קורות חיים קצרים של סוניטה נראין
- ^ ביוגרפיה של סוניטה נראין באתר מרכז המדע והסביבה ההודי
- ^ "מדוע הסביבתנות זקוקה לצדק: ללמוד מהסביבתנות של העניים על-מנת לבנות את עתידנו המשותף."
- ^ "סביבתנות וצדק", Net Traveller 16 בספטמבר 2008
- ^ Green Politics: Global Environmental Negotiations
- ^ Dying Wisdom: Rise, Fall and Potential of India's Traditional Water Harvesting Systems
- ^ Making Water Everybody's Business: Practice and Policy of Water Harvesting
- ^ קורות חיים קצרים של סוניטה נראין
- ^ ביוגרפיה של סוניטה נראין באתר מרכז המדע והסביבה ההודי
- ^ רשימת מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד באוניברסיטת קולקטה
30286538סוניטה נראין