סוניה רוקס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סוניה רוקס (18 במרץ 1964 – 22 במאי 2019) הייתה פסיכולוגית חברתית, אשר חקרה את התפקיד של ערכים אישיים ושל זהויות קבוצתיות בקביעת התנהגות חברתית. מחקריה שופכים אור על המוטיבציות החברתיות שמשפיעות על יחסים בין ובתוך קבוצות, כגון קבוצות לאום, קבוצות דת, או קבוצות אידאולוגיות. רוקס הייתה פרופסורית מן המניין במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה.

ביוגרפיה

סוניה רוקס נולדה בציריך בת להורים איטלקיים. אביה בן למשפחה רומאית ותיקה, אמה גדלה במילאנו. היא הייתה האמצעית מבין 3 אחיות. עלתה לארץ עם משפחתה בשנת 1971 והשתקעה בהרצליה. רוקס למדה בבית הספר אליאנס (תל אביב), ואחר-כך בתיכון הנדסאים, תל אביב. בצה"ל שירתה ביחידה 8200 של חיל המודיעין. היא השלימה את שלושת תאריה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים (תואר ראשון – 1987; תואר שני– 1990; תואר שלישי – 1997). עבודת הדוקטורט שלה, בהדרכת פרופסור שלום שוורץ, עסקה בהשפעות הייחודיות והמשותפות של מאפיינים אישיים ומאפיינים קבוצתיים על הזדהות עם קבוצות. בשנת 1997, עם סיום לימודי הדוקטורט, רוקס נסעה לאוניברסיטת המדינה של אוהיו להתמחות בתר-דוקטורט אצל פרופסור מרילין ברואר (אנ'). עם שובה ארצה, רוקס התמנתה להיות חברת סגל בכיר במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה, שם המשיכה לעבוד ולחקור עד יום מותה (2019-1998). לאורך השנים היא התארחה במכוני מחקר בינלאומיים, בהם מרכז סולומון אש לחקר קונפליקטים אתנו-פוליטיים באוניברסיטת פנסילבניה (2001) והמרכז לחקר תהליכים קבוצתיים באוניברסיטת קנט שבאנגליה (2009).

רוקס הייתה פרופסורית מן המניין באוניברסיטה הפתוחה. בשנים 2009–2012 רוקס כיהנה כדיקנית הלימודים האקדמיים באוניברסיטה. פרס דיקן הלימודים האקדמיים ליוזמות ולהתחדשות בהוראה לשנת 2019 הוקדש לזכרה.[1] היא ייסדה את התוכנית לתואר שני בפסיכולוגיה חברתית באוניברסיטה הפתוחה ועמדה בראשה עד שנת 2017. מדי שנה מאז מותה, מוענקות מלגות הצטיינות על שמה לסטודנטים ולסטודנטיות בתוכנית.

רוקס שימשה כעורכת (Associate Editor) בכתבי העת European Journal of Social Psychology (אנ') ו-Personality and Social Psychology Bulletin (אנ'). היא יזמה גיליון מיוחד של כתב העת Journal of Cross-Cultural Psychology (אנ') שהוקדש למחקר של שלום שוורץ על ערכים, וערכה אותו ביחד עם פרופסור אריאל כנפו ופרופסור לילך שגיב.

מ-1987 ועד למותה חייתה עם בן זוגה, דניאל באראז, ולהם שלושה ילדים.

מחקריה

המחקר של רוקס עסק בשני נושאים מרכזיים בפסיכולוגיה חברתית: זהויות קבוצתיות וערכים אישיים. רוקס חקרה כל נושא בנפרד, אך גם שילבה ביניהם במטרה לספק תמונה רחבה של התנהגות חברתית. מחקריה עוסקים ביחסי הגומלין בין גורמים אישיותיים, גורמים מצביים וגורמים תרבותיים בקביעת ההתנהגות בסיטואציות חברתיות.

זהויות קבוצתיות

רוקס חקרה תהליכים פסיכולוגיים שקשורים לאימוץ של זהויות קבוצתיות ולהזדהות עם קבוצות אלו. ביחד עם מרילין ברואר היא פיתחה את המושג של מורכבות הזהות החברתית (Social Identity Complexity).[2] בבסיס מושג זה עומד הרעיון שכל אדם משתייך למגוון רחב של קבוצות חברתיות (למשל, עורכת דין שייכת גם לקבוצה מקצועית וגם לקבוצת הנשים). המורכבות של הזהות החברתית משקפת את האופן שבו אנשים תופסים את הקשרים בין הזהויות השונות. כאשר אנשים מתייחסים לחלקים החופפים בין הקבוצות ("אני עורכת דין אישה"), הזהות החברתית היא פשוטה יחסית. לעומת זאת, כאשר אנשים חושבים על החלקים שלא חופפים בין הקבוצות ("אני גם עורכת דין וגם אישה"), הזהות החברתית מורכבת יותר. רוקס חקרה גורמים שמשפיעים על מורכבות הזהות החברתית, כגון ערכים אישיים או איום על קבוצת הפנים. כמו כן, היא חקרה את ההשלכות של מורכבות הזהות החברתית על התנהגויות ושיפוטים חברתיים. למשל, היא בדקה עד כמה מורכבות הזהות החברתית של אנשים קשורה בסובלנות שהם מפגינים כלפי חברי קבוצות אחרות.

רוקס בחנה גם גורמים שמשפיעים על הזדהות עם קבוצות, וכיצד ההזדהות עם הקבוצה משפיעה על היחסים בין קבוצות ועל היחסים בתוך הקבוצה. ביחד עם מספר עמיתים, רוקס פיתחה מודל רב-ממדי של הזדהות קבוצתית.[3] לפי מודל זה, הזדהות עם קבוצות מורכבת מארבעה ממדים: מחויבות (Commitment) – המידה שבה חברי קבוצה רוצים לתרום לרווחת הקבוצה; חשיבות (Importance) – המידה שבה חברי הקבוצה חשים שהקבוצה היא חלק מרכזי בזהותם העצמית; כבוד (Deference) – המידה שבה חברי הקבוצה מעריכים את המוסדות, את המנהיגות ואת הסמלים של הקבוצה; ועליונות (Superiority) – המידה שבה חברי הקבוצה מאמינים שהקבוצה טובה יותר מקבוצות אחרות. על בסיס המשגה זו, רוקס ועמיתיה תיקפו כלי שמאפשר למדוד עד כמה אדם מזדהה עם קבוצה מסוימת, כגון קבוצת הלאום, על גבי כל אחד מארבעת הממדים. [4] הניתוח הרב-ממדי של מושג ההזדהות הקבוצתית תרם, בין היתר, להבנה מחודשת של תופעות פסיכולוגיות-חברתיות. למשל, ממצאים קודמים הראו שתחושה של אשמה קולקטיבית בשל פעולות שליליות של הקבוצה פוחתת ככל שההזדהות עם הקבוצה עולה. בניגוד לכך, רוקס ועמיתיה מצאו שהקשר בין הזדהות קבוצתית לאשמה קולקטיבית תלוי באופן ההזדהות עם הקבוצה. תחושת אשמה קולקטיבית פוחתת ככל שהאדם מזדהה עם הקבוצה בממדים של כבוד ועליונות [אופן הזדהות של האדרת הקבוצה (glorification of the group)]. לעומת זאת, תחושה של אשמה קולקטיבית גוברת ככל שהאדם מזדהה עם הקבוצה בממדים של מחויבות וחשיבות [אופן הזדהות של התקשרות לקבוצה (attachment to the group)]. [5]

ערכים אישיים

רוקס החלה לעסוק בחקר ערכים אישיים עוד במהלך לימודי הדוקטורט שלה כשהייתה חלק מצוות המחקר שפיתח את תאוריית הערכים של שוורץ (אנ'). ערכים הם מטרות רצויות שמשמשות כעקרונות שמנחים אנשים מעבר למצבים ספציפיים. רוקס בדקה את ההבדל בין ערכים לבין מאפייני אישיות אחרים. אחד ממאמריה המצוטטים ביותר בהקשר זה בחן את הדמיון וההבדל בין ערכים אישיים לבין תכונות אישיות ואת הקשר שלהם להתנהגויות שונות. [6]

רוקס התמקדה בהשלכות האישיות והחברתיות של אימוץ ערכים מסוימים. היא חקרה את התפקיד החשוב של ערכים במגוון רחב של הקשרים חברתיים, החל מבחירה בתחום עיסוק [7] [8] או נכונות להתנסות בחידושים טכנולוגיים, [9] דרך דפוסי התקשרות עם אחרים [10] ואושר, [11] [12] ועד אימוץ תפיסות אידאולוגיות של דתיות [13] ומוסר. [14] אחת התובנות המרכזיות ממחקריה היא שההשפעות של ערכים תלויות בהקשר החברתי. רוקס הדגישה במיוחד את התפקיד החשוב של תרבות בקביעת הקשר שבין ערכים להתנהגות. כך למשל, היא הראתה שהמשמעות של דתיות תלויה בתרבות, ולכן הקשר בין ערכים לבין התנהגויות דתיות אינו זהה בתרבויות שונות. [15] תובנותיה לגבי ערכים אישיים וההקשר הבין-תרבותי שלהם מופיעות בספר שערכה יחד עם פרופסור לילך שגיב. [16]

רוקס גם שילבה בין תאוריות של קבוצות לבין תאוריות של ערכים, תחומים שקודם לכן נחקרו בדרך כלל בנפרד זה מזה. היא הציעה שישנה השפעה הדדית בין קבוצות לערכים של היחידים שמרכיבים אותן. קבוצות הן מבנה חברתי שמוגדר ומושפע מהערכים של החברים בהן. בד בבד, קבוצות מגדירות וקובעות אילו ערכים אנשים יכולים לממש בהן. בתפר שבין קבוצות וערכים רוקס בחנה תופעות כגון אקולטורציה, [17] הזדהות קבוצתית, [18] תפיסת דמיון לחברי קבוצה אחרים, [19] וסובלנות לאחרים בקבוצה.

ספר שערכה

  • Roccas, S., & Sagiv, L. (Eds.). (2017). Values and behavior: Taking a cross cultural perspective. Springer.

ספרי לימוד שכתבה בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה

  • העצמי החברתי. פרק בספר פסיכולוגיה חברתית (2000).
  • פסיכולוגיה בין תרבויות (2002).
  • הזדהות עם קבוצות (2005).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פרס דיקן הלימודים האקדמיים ליוזמות ולהתחדשות בהוראה
  2. ^ Roccas, S., & Brewer, M. B. (2002). Social identity complexity. Personality and social psychology review, 6(2), 88-106.
  3. ^ Roccas, S., Sagiv, L., Schwartz, S., Halevy, N., & Eidelson,R. (2008). Toward a unifying model of identification with groups: Integrating theoretical perspectives. Personality and Social Psychology Review, 12(3), 280-306.)
  4. ^ Sagiv, L., Roccas, S., & Hazan, O. (2012). Identification with groups: The role of personality and context. Journal of Personality, 80(2), 345-374.
  5. ^ Roccas, S., Klar, Y., & Liviatan, I. (2006). The paradox of group-based guilt: modes of national identification, conflict vehemence, and reactions to the in-group's moral violations. Journal of personality and social psychology, 91(4), 698.
  6. ^ Roccas, S., Sagiv, L., Schwartz, S. H., & Knafo, A. (2002). The big five personality factors and personal values. Personality and social psychology bulletin, 28(6), 789-801.
  7. ^ Elias, Y., Nussinson, R., & Roccas, S. (2018). Value‐related goals and vocational choice: The effect of temporal distance. European Journal of Social Psychology, 48(1), 93-99.
  8. ^ Gandal, N., Roccas, S., Sagiv, L., & Wrzesniewski, A. (2005). Personal value priorities of economists. Human Relations, 58(10), 1227-1252.
  9. ^ Beyth-Marom, R., Chajut, E., Roccas, S., & Sagiv, L. (2003). Internet-assisted versus traditional distance learning environments: Factors affecting students’ preferences. Computers & Education, 41(1), 65-76.
  10. ^ Roccas, S. & McCauley, C. (2004). Values and emotions in the relational models: What happens when relationship norms are violated? In N. Haslam (Ed.), Relational models: Theories, advances and prospects (pp. 263-286). Mahweh, NJ: Erlbaum.
  11. ^ Sagiv, L., Roccas, S., & Oppenheim‐Weller, S. (2015). Values and well‐being. In J. Stephen (Ed.), Positive psychology in practice (2nd edition, pp. 103-120). NY: John Wiley.
  12. ^ Sagiv, L., Roccas, S., & Hazan, O. (2004). Value pathways to well‐being: Healthy values, valued goal attainment, and environmental congruence. In A. Linley & J. Stephen (Eds.), Positive psychology in practice (pp. 68-85). NY: John Wiley.
  13. ^ Roccas, S. (2005). Religion and value systems. Journal of Social Issues, 61(4), 747-759.
  14. ^ Sverdlik, N., Roccas, S., & Sagiv, L. (2012). Morality across cultures: A values perspective.
  15. ^ Roccas, S., & Schwartz, S. H. (1997). Church-state relations and the association of religiosity with values: A study of Catholics in six countries. Cross-Cultural Research, 31(4), 356-375.
  16. ^ Roccas, S., & Sagiv, L. (Eds.). (2017). Values and behavior: Taking a cross cultural perspective. Springer.
  17. ^ Roccas, S., Horenczyk, G., & Schwartz, S. H. (2000). Acculturation discrepancies and well‐being: The moderating role of conformity. European Journal of Social Psychology, 30(3), 323-334.
  18. ^ Roccas, S., Schwartz, S. H., & Amit, A. (2010). Personal value priorities and national identification. Political Psychology, 31(3), 393-419.
  19. ^ Amit, A., Roccas, S., & Meidan, M. (2010). A group just like me: The moderating role of conservation values on social projection. European Journal of Social Psychology, 40(6), 931-945.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

סוניה רוקס31816535Q86008230

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=סוניה_רוקס&oldid=2032902"