סוכנות הידיעות העיראקית
| סמל סוכנות הידיעות העיראקית סמל סוכנות הידיעות העיראקית | |
| תחום | תקשורת המונים, מדיה חדשותית |
|---|---|
| מדינה |
 עיראק |
| מטה הארגון | בגדאד |
| יושב ראש | סתאר אל-ערדאווי |
| תקופת הפעילות | 1959–הווה (כ־65 שנים) |
| https://ina.iq | |
סוכנות הידיעות העיראקית (בערבית: وكالة الأنباء العراقية; תעתיק מדויק: וכּאלת אל-אנבּאא' אל-עראקיה) היא סוכנות הידיעות הרשמית בעיראק שהוקמה בשנת 1959 ופועלת עד ימינו. זוהי סוכנות הידיעות הראשונה שהוקמה בעיראק וסוכנות הידיעות השנייה שהוקמה במדינות המזרח התיכון לאחר סוכנות הידיעות המצרית שנוסדה בשנת 1955. הסוכנות נסגרה בצו של המושל האזרחי האמריקני בעיראק לאחר הפלת שלטונו של סדאם חוסיין בשנת 2003, ונפתחה מחדש בשנת 2017.
הקמת הסוכנות וראשית פעילותה
סוכנות הידיעות העיראקית הוקמה במרץ 1959, במהלך תקופת שלטונו של עבד אל-כרים קאסם, ומשרדיה מוקמו בבירה בגדאד.[1] הסוכנות הוקמה כחלק מהשינויים שהתרחשו בעקבות הצלחת מהפכת 14 ביולי 1958 במטרה להדהד את מסריו של המשטר החדש בראשותו של קאסם בדעת הקהל בעיראק ומחוצה לה.[2] עלון החדשות שנשא את שם הסוכנות יצא לאור לראשונה ב-9 בנובמבר 1959. גרעין המקימים של הסוכנות בראשית דרכה כלל את שני העיתונאים שעבדו באותה עת ביומון "אל-בלאד", מוחסן חוסיין וחמיד ראשיד, ואת העיתונאי אחמד קטאן, שכיהן כמנכ"ל הראשון של סוכנות הידיעות. שר ההסברה, ד"ר פייסל א-סאמר, השקיע מאמצים רבים להקמת הסוכנות ולפרסום החוק הנוגע אליה.[1]
הקמת הסוכנות התרחשה במקביל לשינויים הפוליטיים שהתחוללו בעיראק. ניתן למנות שלוש סיבות מרכזיות שהובילו להקמת סוכנות הידיעות העיראקית:[2]
- חילופי שלטון: הרעיון להקמת סוכנות הידיעות התגבש לאחר נפילת שלטון בית המלוכה ההאשמי בעיראק וההכרזה על הקמת הרפובליקה העיראקית בראשותו של קאסם. ההנהגה החדשה הבינה את הצורך ואת החשיבות של הקמת סוכנות ידיעות כאמצעי להדהוד מסריה ולקניית לגיטימציה לשלטונה.
- צורך ממשלתי: הממשלה החדשה שאפה ליצור מקור רשמי ובלעדי שיקדם חדשות חשובות ורגישות לשביעות רצונה. כמו כן, הממשלה שאפה להקים גוף תקשורתי שישקף את הישגיה, יסקור את פועלה, וכן יפעל לתיקון פרטי מידע חדשותיים שגויים בנוגע אליה.
- מעקב אחר סוכנויות חדשות בינלאומיות: הקמת סוכנות חדשות עיראקית לאומית נועדה לעקוב אחר החדשות המופצות בסוכנויות חדשות ולחדד את הטעויות או את הרעיונות שמפורסמים בהן.
החוק משנת 1959 הנוגע להקמת סוכנות הידיעות העיראקית הגדיר ארבע מטרות עיקריות לפעילות הסוכנות:[3]
- השגת ידיעות חדשותיות והפצתן ברחבי עיראק ומחוצה לה בכל האמצעים האפשריים.
- הצגת הישגיה של עיראק עבור הקהל המקומי והקהל הזר.
- מסירת ידיעות ודוחות לפי דרישה.
- הפקה והפצה של עלונים ופרסומים.
בשנים הראשונות לפועלה, הסוכנות נוהלה על-ידי דירקטוריון עצמאי שטיפל בעניינים פיננסיים ומנהליים. הדירקטוריון הורכב משבעה חברים, ובהם המנכ"ל, אחמד קטאן, ונציגים מטעם משרדים ממשלתיים.[3] בתקופת שלטונו של קאסם, הממשלה קיבלה החלטה משמעותית בנוגע לתקשורת העיראקית שלפיה סוכנות הידיעות העיראקית תהיה הגוף שירכז את הפצת כל הידיעות החדשותיות בעיראק. כתוצאה מכך, גופי תקשורת שונים בעיראק, וביניהם שלוש מחלקות שהיו כפופות עד אז לרדיו העיראקי, הוכפפו לסוכנות. לטענת העיתונאי מוחסן חוסיין, שהיה ממקימי הסוכנות, החלטה זו פגעה במידת מה בסוכנות, שכן לא היו לסוכנות ולעיתונאים שעבדו בה מתחרים וכך כל הידיעות שהיא הפיצה פורסמו בעיתונים ושודרו בתחנות הרדיו, ומציאות זו, של העדר תחרות, פגעה במוטיבציה של עיתונאי הסוכנות.[4]
מקימי הסוכנות נתקלו במספר אתגרים כבר מראשית פעולתה של הסוכנות, ובהם חוסר בקיאות בנוגע לצורת עבודתן של סוכנויות ידיעות וקשיים להחליט אילו עיתונאים יעבדו בה.[2] בראשית פעילותה, העסיקה הסוכנות עיתונאים צעירים שעברו הכשרה ייעודית. כך ביססה הסוכנות שיטת עבודה עיתונאית מודרנית ונמנעה מלאמץ מנהגי עבודה מסורתיים שרווחו באותה תקופה בעולם העיתונות. הדרג המנהלי בסוכנות שם דגש על ההיבטים המקצועיים, ולכן המועמדים לעבוד בסוכנות עברו ראיונות ומבחנים בשפה הערבית, בכתיבה עיתונאית וביחסי ציבור.[1]
העיתונאי מוחסן חוסיין סיפר במהלך הרצאה שערך ביולי 1992 כי בראשית ימיה של הסוכנות, העיתונאים נדרשו לערוך סיורים יומיים למקומות שונים, ובהם משרדים ממשלתיים, ארגונים רשמיים ועוד, וכן לסקר פעילויות שונות שהתקיימו בתוך עיראק. כמו כן, נדרשו העובדים להאזין להצהרות מטעם גורמים ממשלתיים ששודרו בתחנות רדיו זרות. לאחר ביצוע המשימות הללו, העיתונאים נדרשו לשוב למשרד בשעות הצהריים כדי לערוך, להדפיס ולשכפל מסמך באורך של שניים-שלושה עמודים שכלל את הידיעות החדשותיות החשובות, ולבסוף להעביר אותו לתחנות הרדיו ולעיתונים המקומיים שהפיצו אותו ביום המחרת. תהליך איסוף המידע התפתח כאשר לסוכנות הייתה רשת של כתבים ונציגים המחולקת למדורים. כך הסוכנות השיגה מקורות רבים יותר והצליחה להפיץ ידיעות רבות יותר.[2] לאורך השנים הוסיפו עבודת הסוכנות והציוד שבו השתמשה להתפתח ולהשתכלל.
פעילות הסוכנות בתקופת שלטונו של סדאם חוסיין
התקשורת העיראקית תחת שלטון מפלגת הבעת' בהנהגת סדאם חוסיין הייתה מוגבלת מאוד ונשלטה באופן הדוק על-ידי המדינה. סוכנות הידיעות העיראקית הייתה רשת החדשות הבלעדית שפעלה באותה עת ותפקדה כשופר של המשטר של סדאם וככלי תעמולה בידיו.[5] כל יתר כלי התקשורת היו בבעלות המדינה או תחת פיקוח הדוק של הממשלה. כך נוצר מצב שבו בתקופת שלטונו של סדאם לסוכנות הידיעות העיראקית היה מונופול על זרימת המידע בעיראק שניתן לה באישור מפלגת הבעת'. במהלך שנים אלו מיעטה הסוכנות לדווח חדשות שליליות על המשטר או על מצבה של המדינה העיראקית ושל אזרחיהה. תחת זאת, התמקדה הסוכנות בפרסומים שהציגו את סדאם חוסיין ואת מפלגת הבעת' באור חיובי. באותה עת הסוכנות לא העבירה רק דיווחי חדשות על פעולות המשטר, אלא גם פרסמה פרשנויות ופרטי רקע בהתאם לסדר היום הפוליטי של המשטר.[6]
בתחילת שנות ה-80, עם פרוץ מלחמת איראן-עיראק שנמשכה עד שנת 1988, הורתה הממשלה העיראקית לרוב הכתבים הזרים שסיקרו את המלחמה לעזוב את שטח המדינה, באופן שלא איפשר להם לבקר את אמיתות הדיווחים שפורסמו בסוכנות הידיעות העיראקית באותה עת.[7] עד תחילת שנות ה-90 העסיקה הסוכנות כבר 320 צוותים טכניים ומנהליים, וכן צוותי עריכה. כמו כן, היא הפעילה 48 משרדים וכתבים במדינות ערביות ובמדינות זרות, אולם מספר זה הצטמצם ל-15 בלבד בעקבות הטלת העיצומים נגד עיראק באוגוסט 1990 על רקע הפלישה לכווית.[6] באפריל 1999 הסוכנות השיקה אתר אינטרנט בערבית ובאנגלית. כיום האתר זמין גם בשפות כורדית וטורקמנית.[8] בשנת 2003 נסגרה הסוכנות בהחלטת המושל האזרחי האמריקני בעיראק לאחר הפלת שלטונו של סדאם חוסיין, ונפתחה מחדש בשנת 2017.[9]
פעילות הסוכנות בימינו
סוכנות הידיעות העיראקית פועלת כיום במדינה לצד סוכנויות עצמאיות אחרות וכלי תקשורת אחרים, ממשלתיים ופרטיים. הסוכנות מפעילה אתר חדשות ומפיצה דיווחים למאות אלפי עוקבים ברשתות החברתיות הבולטות, ובהן פייסבוק, טלגרם, טוויטר ואינסטגרם. הסוכנות מדווחת על נושאים עיראקיים פנימיים, כמו גם על סוגיות אזוריות ובינלאומיות בתחומים שונים ובהם, ביטחון, פוליטיקה ויחסי חוץ, כלכלה, תרבות וספורט. יו"ר הסוכנות מאז פתיחתה מחדש בשנת 2017 הוא סתאר אל-ערדאווי.[9]
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של סוכנות הידיעות העיראקית (בערבית)
סוכנות הידיעות העיראקית, ברשת החברתית פייסבוק
סוכנות הידיעות העיראקית, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 "من نحن". وكالة الأنباء العراقية ( واع).
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Khaled Abdel Namal Al-Dulaimi and Elaf Thamer Abdullah Yacoub, The Role of Mohsen Hussein in the Founding of the Iraqi News Agency, International Journal of Health Sciences, 2022, עמ' 4410-4422
- ^ 3.0 3.1 ا.د. ابراهيم خليل العلاف, تاريخ وكالة الانباء العراقية ( واع) ١٩٥٩-٢٠٢٢, الكاردينيا, 14-11-2022
- ^ في ذكرى تأسيس وكالة الانباء العراقية (واع), www.almadasupplements.com, 10-10-2022
- ^ Ahmed Al-Rawi, International Media Organizations’ Role in Assisting the Media Sector in Iraq after 2003, Global Media Journal, 2015
- ^ 6.0 6.1 Mahmoud Tarabay, Iraq, Status of Media in, Encyclopedia of International Media and Communications
- ^ William Claiborne, Iraq Orders Most Foreign Journalists to Leave Today, The Washington Post
- ^ The Internet In The Mideast And North Africa: Free Expression and Censorship, Human Rights Watch
- ^ 9.0 9.1 Who Are We?, Iraqi News Agency
36826140סוכנות הידיעות העיראקית