סובבן
סובבן הוא מתקן מסתובב להפיכת כיוון נסיעה של ציוד נייד מסילתי, בדרך כלל הוא מיועד לקטרים אך לפעמים הוא משמש גם קרונות. בדרך כלל סובבן מסובב את הקטר כך שינוע לכיוון ממנו הגיעו (סיבוב 180°). ברוב המקרים סובבן נמצא במקומות שאין הצדקה כלכלית או אין מספיק שטח להתקין בהם משולש מסילות.
בתקופת קטרי קיטור, היו דגמים שתוכננו להפעלה דו-כיוונית והיו כאלה שלא. במקרה וקטר לא תוכנן להפעלה דו-כיוונית (המהירות המרבית שלו נמוכה יותר בתנועה לאחור או מערכות של קטר לא מתוכננות לפעול זמן ממושך בנסיעה לאחור) אז היה צורך להפוך את כיוון הנסיעה שלו, בנסיעה חזרה, בעזרת הסובבן. אם קטרי דיזל או קטרי חשמל מתוכננים להפעלה א-סימטריים או קיימת דרישה תפעולית למיקום תא הניהוג, אז במקרה כזה גם אותם הופכים על מתקן הסובבן. סובבנים שימשו גם, בעבר, לסובב קרונות תצפית (סוג של קרון טרקלין) כך שקצה הטרקלין עם החלונות פונה לכיוון האחורי של הרכבת.
היום פחת שימוש בסובבנים ורבים מהם הודממו או פורקו.
היסטוריה
מסילות ברזל הראשונות שימשו לשינוע סחורות, בעיקר רבי משקל, כמו אבנים ועפרות ממחצבות, פחם ממכרות. המסילות הונחו בין שתי נקודות, בין מחצבה או מכרה לבין נמל, שם הועמסו הסחורות על האוניות. הקרונות עם הסחורות נמשכו על ידי הסוסים. וכאשר היה צורך בלהעביר קרנות ממסילה למסילה, עשו את הפעולה בצורה ידנית. העדר מסוטים הגביל משקל הסחורות שניתן היה להעמיס על הקרון.
המסוט הראשון היה למעשה, משטח עגול עשוי עץ, מסתובב סביב צירו, עם קטע מסילה עליו, קוטר המשטח התאים לאורך קרון משא. הקרונות היו עולות על המשטח ומסתובבים 90 מעלות, שאיפשר להעביר קרונות עמוסים למסילה אחרת, המאונכת לקודמת. משקל המרבי של הקרונות הוגבל רק על ידי חומר שממנו היה עשוי משטח הסיבוב. כאשר עץ הוחלף לברזל ואחר כך בפלדה, משקל המרבי של הקרנות עלה משמעותית.
עם זאת, הבעיות עם לוחות סיבוב ומסילות הזזה היו כפולות. ראשית, הם היו קטנים יחסית (לעיתים קרובות לא יותר מ-0.91 מ' אורך), מה שהגביל את אורך הקרון שניתן היה לסובב. שנית, היה צריך להעלות כל קרון בנפרד על לוח סיבוב שעוד יותר הגביל את קיבולת המעבר.
ב-1832 רשם צ'ארלס פוקס את הפטנט על המצאת המסוט המודרני, שהתגבר על שתי הבעיות הללו.
משיקולים הנדסיים ותפעולים שונים רוב קטרי קיטור תוכננו לנוע בכיוון אחד בלבד. מכך נבע צורך בשדרוג הנדסי של לטכנולוגיית "לוח סיבוב" הראשונית, על מנת להקנות לו יכולת לסובב קטרים כבדים.
רוב הסובבנים החדשים כללו בור עגול שבו הסתובב גשר פלדה. הגשר נתמך ומאוזן בדרך כלל על ידי הציר המרכזי, כדי להפחית את העומס הכולל על הציר ולאפשר סיבוב קל. הדבר הושג לרוב על ידי מסילת פלדה שהתרוצצה סביב רצפת הבור שתמכה בקצוות הגשר כאשר קטר נכנס או יצא. לסובבנים היה מנגנון נעילה למניעת סיבוב לא רצוי וליישר את מסילות הגשר עם מסלול היציאה. סיבוב הגשר יכול להתבצע באופן ידני (בעזרת מנופים), המכונה בפי העם סובבן "ארמסטרונג", על ידי מקור כוח חיצוני, או על ידי מערכת הבלימה של הקטר עצמו, אם כי זה הצריך קטר להיות על השולחן כדי לסובב אותו.
גשר הסובבן (החלק של הסובבן שכלל את המסילות והסתובב כדי להפוך את הציוד) יכול להשתרע בין 1.8 עד 36.6 מ', בהתאם לצורכי הרכבת. סובבנים גדולים יותר הותקנו במתקני תחזוקה עבור קטרים ארוכים יותר, בעוד שמסילות ברזל קצרות ומסילות צר השתמשו בדרך כלל בסובבנים קטנים יותר. סובבנים בקוטר של עד 1.83 מ' הותקנו בחלק מהמתקנים התעשייתיים שבהם חלקי הציוד קטנים מספיק כדי להידחף אחד אחד על ידי בני אדם או כוח סוס.
סובבנים בישראל
בתקופת קטרי קיטור פעלו בארץ מספר סובבני קטרים.
הסובבנים שפעלו בארץ עד קום המדינה
| תחנה | רוחב המסילה | הערה |
| יפו | מטר | קטרים במוסך, קרונות בשלוחת וילנד |
| יפו | מסילה תקנית | רוחב המסילה מטר הוחלף לרוחב מסילה תקנית |
| ירושלים | מטר | |
| ירושלים | מסילה תקנית | רוחב המסילה מטר הוחלף לרוחב מסילה תקנית |
| חיפה | 105 | |
| חיפה | מסילה תקנית | פעלו 2 סובבנים בו-זמנית |
| נמל חיפה | מסילה תקנית | 2 סובבנים לקרונות |
| צמח | 105 | |
| שכם | 105 |
פעלו בארץ גם הרבה סובבנים של מסילות קלות, בעיקר 60 ס"מ.
היום ניתן לראות את הסובבן היחיד שהשתמר, סובבן הקטרים של תחנת הרכבת יפו במתחם של מוזיאון בתי האוסף לשעבר.
העת המודרני
בסוף דצמבר 2019 חנכה חטיבת המטענים של רכבת ישראל שני מתקני סובבנים גדולי ממדים, האחד במסוף המטענים בנמל אשדוד והשני במסוף המטענים בצפע. מטרת סובבנים היא לייעל את עבודת רכבות המטענים, ולסובב את קטרי הרכבת המגיעה ליעדה בתוך מספר דקות, כך שיוכלו לצאת למשימת ההובלה הבאה תוך זמן קצר. זאת במקום תהליך ארוך האורך כשעה, הכלל העברת הקטר מצידה האחד של הרכבת לצידה השני, באמצעות נסיעה על מסילות שנסגרו במיוחד לצורך כך.
קוטרן של החוגות החדשות הוא 24 מטר, והן מסוגלות לסובב קטר במשקל ממוצע של 80–100 טון, באורך 21.9 מטרים, במהירות של עד 5 קמ"ש[1].
גלריית תמונות
-
סובבן הקטרים של תחנת הרכבת יפו במוזיאון בתי האוסף -
סובבן הקטרים בפעולה בתחנת הרכבת ירושלים -
סובבן הקטרים של תחנת הרכבת צמח, 1918. -
שרידים של סובבן הקטרים של תחנת הרכבת צמח, 2019. -
קטר מדגם P-Class מספר 60 על סובבן של מוסך חיפה, שנת 1950 -
קטר WD 71103 על סובבן של תחנת חיפה, 1945
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ רכבת ישראל: חטיבת המטענים חנכה שני מתקני חוגה ענקיים, ,26 בדצמבר 2019, באתר port2port
36701856סובבן