סדנת דארטמות'
פרויקט מחקר הקיץ של דארטמות' בנושא בינה מלאכותית היה סדנת קיץ מחקרית משנת 1956 שנחשבה כאירוע המכונן של בינה מלאכותית כתחום באקדמיה[1] [2][3].
הפרויקט נמשך כשישה עד שמונה שבועות והתנהל כסיעור מוחות ממושך. 11 מתמטיקאים ומדענים תכננו במקור להשתתף; לא כולם השתתפו, אבל יותר מעשרה אחרים הגיעו לפרקי זמן קצרים.
רקע כללי
בתחילת שנות ה-50 היו שמות שונים לתחום העוסק ב"מכונות חושבות": קיברנטיקה, תורת האוטומטים ועיבוד מידע מורכב.[4]
בשנת 1955, ג'ון מקארתי, שהיה עוזר פרופסור צעיר למתמטיקה בדארטמות' קולג', החליט לארגן קבוצה כדי להבהיר ולפתח רעיונות על מכונות חושבות (או "מכונות החשיבה"). הוא בחר את השם "בינה מלאכותית" לתחום החדש. הוא בחר את השם בין השאר בשל הנייטרליות שלו והניתוק של השם משאר תחומי המחקר הקשורים אליו.[5]
בתחילת 1955, פנה מקארתי לקרן רוקפלר כדי לבקש מימון לסמינר קיץ בדארטמות' עבור כ-10 משתתפים. ביוני, הוא וקלוד שאנון, מייסד תורת האינפורמציה שעבד במעבדות נוקיה בל, נפגשו עם רוברט מוריסון, שעסק באותה עת במחקר ביולוגי ורפואי ודנו איתו על הרעיון ובמימון האפשרי, אם כי מוריסון לא היה בטוח אם יהיה כסף זמין עבור מחקר כזה.[6]
ב-2 בספטמבר 1955, הפרויקט הוצע רשמית על ידי מקארתי, מרווין מינסקי, נתנאל רוצ'סטר וקלוד שאנון. בהצעה זו לראשונה העלו על הכתב באופן רשמי את המונח "בינה מלאכותית".
ההצעה קובעת: "הצעתנו היא לקיים מחקר של שני חודשים, בהשתתפות 10 אנשים, על בינה מלאכותית בקיץ 1956 במכללת דארטמות' בהאנובר, ניו המפשייר. המחקר יתקדם על בסיס ההשערה שכל היבט של למידה או כל מאפיין אחר של אינטליגנציה ניתן בעקרון לתאר באופן מדויק כל כך שניתן יהיה לבנות מכונה שתדמה אותו. יעשה ניסיון למצוא דרכים לגרום למכונות להשתמש בשפה, ליצור הפשטות ומושגים, לפתור סוגי בעיות השמורות כיום לבני אדם, ולשפר את עצמן. אנו סבורים שהתקדמות משמעותית ניתן יהיה להשיג באחת או יותר מבעיות אלה אם קבוצה נבחרת היטב של מדענים תעבוד על כך יחד בקיץ."
[7] המשך ההצעה דן על מחשבים, עיבוד שפה טבעית, רשתות עצביות, תורת החישוב (אנ'), הפשטה ויצירתיות (תחומים אלו בתחום הבינה המלאכותית נחשבים עדיין רלוונטיים לעבודת התחום).[8]
ב-26 במאי 1956, מקארתי הודיע לרוברט מוריסון על 11 המשתתפים המתוכננים:
למשך כל זמן הסדנה:
- 1) ד"ר מרווין מינסקי
- 2) ד"ר ג'וליאן ביגלו (אנ')
- 3) פרופסור ד.מ מקיי (אנ')
- 4) מר ריי סולומונוף (אנ')
- 5) מר ג'ון הולנד (אנ')
- 6) ד"ר ג'ון מקארתי
למשך ארבעה שבועות:
- 7) ד"ר קלוד שאנון
- 8) מר נתנאל רוצ'סטר (אנ')
- 9) מר אוליבר סלפרידג' (אנ')
לשבועיים הראשונים:
- 10) ד"ר אלן ניואל (אנ')
- 11) פרופסור הרברט סימון
עוד צוין, "אנו נתרכז בבעיה של תכנון דרך לתכנות מחשבים ליצירת מושגים וליצירת הכללות. זה כמובן נתון לשינוי כאשר הקבוצה תתכנס."
המשתתפים בפועל הגיעו בזמנים שונים, רובם לזמנים קצרים בהרבה משצוין בבקשה המקורית.
ב-18 ביוני 1956, המשתתפים המוקדמים ביותר (ריי סולומונוף וטום איטר) הגיעו לקמפוס דארטמות', כדי להצטרף לג'ון מקארתי שכבר הייתה לו שם דירה.
תאריכים
אומרים שסדנת דארטמות' פעלה במשך שישה שבועות בקיץ 1956. אך בהערותיו של ריי סולומונוף שנכתבו במהלך הסדנה, היא נמשכה כשמונה שבועות, בערך מ-18 ביוני עד 17 באוגוסט[9] ביומן דארטמות' של סולומונוף נכתב כי הוא נשא הרצאה אחרונה ב-17 באוגוסט.[10]
משתתפים
מקארתי איבד את רשימת המשתתפים המקורית שלו.
סולומונוף ערך רשימה מלאה בהערותיו:[11]
- ריי סולומונוף
- מרווין מינסקי
- ג'ון מקארתי
- קלוד שאנון
- טרנצ'רד מור
- נט רוצ'סטר
- אוליבר סלפרידג'
- ג'וליאן ביגלו
- וו. רוס אשבי
- WS מקולוך
- אברהם רובינסון
- טום איטר
- ג'ון נאש
- דייוויד סייר
- ארתור סמואל
- קנת ר. שולדיירס
- אלכס ברנשטיין
- הרברט סיימון
- אלן ניואל
האירוע ותוצאותיו
למשתתפי האירוע הייתה את כל הקומה העליונה של המחלקה למתמטיקה בדארטמות', וברוב ימי השבוע הם היו נפגשים בכיתה הראשית למתמטיקה שם אחד המשתתפים הוביל דיון המתמקד ברעיונות שלו, ולעיתים קרובות יותר התקיים דיון כללי.
הדיונים כיסו נושאים רבים, אך מספר כיוונים נחשבים שהסדנה יזמה או עודדה: עלייתן של שיטות סמליות, מערכות המתמקדות בתחומים מוגבלים (מערכות מומחים מוקדמות), ומערכות דדוקטיביות לעומת מערכות אינדוקטיביות. אחד המשתתפים, ארתור סמואל, אמר: "זה היה מאוד מעניין, מאוד מגרה, מאוד מרגש".[12]
ריי סולומונוף שמר על רשימות המעניקות את התרשמותו מהשיחות ומהרעיונות מתוך דיונים שונים.[13]
ב-2006 התקיים כנס AI@50(אנ') לציון 50 שנה לסדנת דארטמות'
קישורים חיצוניים
- 50 Años De La Intelligencia Artificial – Campus Multidisciplinar en Percepción e Intelligencia – Albacete 2006 ( ספרד ).
הערות שוליים
- ^ Solomonoff, R.J. "The Time Scale of Artificial Intelligence; Reflections on Social Effects", Human Systems Management, Vol 5, pp. 149–153, 1985
- ^ Moor, J., "The Dartmouth College Artificial Intelligence Conference: The Next Fifty years", AI Magazine, Vol 27, No. 4, pp. 87–89, 2006
- ^ Kline, Ronald R., "Cybernetics, Automata Studies and the Dartmouth Conference on Artificial Intelligence", IEEE Annals of the History of Computing, October–December, 2011, IEEE Computer Society
- ^ McCorduck, P., Machines Who Think, A.K. Peters, Ltd, Second Edition, 2004
- ^ Nilsson, N., The Quest for Artificial Intelligence, Cambridge University Press, 2010
- ^ Kline, Ronald R., Cybernetics, Automata Studies and the Dartmouth Conference on Artificial Intelligence, IEEE Annals of the History of Computing, October–December, 2011, IEEE Computer Society, (citing letters, from Rockefeller Foundation Archives, Dartmouth file6, 17, 1955 etc.
- ^ McCarthy, J., Minsky, M., Rochester, N., Shannon, C.E., A Proposal for the Dartmouth Summer Research Project on Artificial Intelligence., http://raysolomonoff.com/dartmouth/boxa/dart564props.pdf August, 1955
- ^ McCarthy, John; Minsky, Marvin; Rochester, Nathan; Shannon, Claude (1955), A Proposal for the Dartmouth Summer Research Project on Artificial Intelligence, אורכב מ-המקור ב-2007-08-26, נבדק ב-2006-04-09 retrieved 10:47 (UTC), 9th of April 2006
- ^ Solomonoff, R.J., "Talk", 1956 URL
- ^ הערותיו של ריי על רעיונות מכונת החשיבה שלו
- ^ רישומיו של ריי סולומונוף מסדנת דארטמות' 1956
- ^ McCorduck, P., Machines Who Think, A.K. Peters, Ltd, Second Edition, 2004.
- ^ "Dartmouth AI Archives".
37138249סדנת דארטמות'