סגוליות

מטריצת טעות

תיאור גרפי של מטריצת הטעות: הקו החוצה מפריד בין הפריטים החיוביים (משמאל) לבין הפריטים השליליים (מימין). האליפסה מתארת את המסווג: הפריטים בתוך האליפסה סומנו על ידי המסווג כחיוביים, ומחוץ לה – כשליליים.

קיום התופעה על פי מדד הזהב קיימת לא קיימת סיווג חיובי חיובי אמיתי חיובי כוזב (שגיאה מסוג I) שלילי שלילי כוזב (שגיאה מסוג II) שלילי אמיתי

מדדים שבריים פשוטים רגישות מספר החיוביים האמיתייםמספר הקיימים שיעור שליליים כוזבים מספר השליליים הכוזביםמספר הקיימים סגוליות מספר השליליים האמיתייםמספר הלא-קיימים שיעור חיוביים כוזבים מספר החיוביים הכוזביםמספר הלא-קיימים ערך ניבוי חיובי מספר החיוביים האמיתייםמספר המסווגים חיובית ערך ניבוי שלילי מספר השליליים האמיתייםמספר המסווגים שלילית

סגוליות

סגוליות (גם ספציפיות. באנגלית: Specificity) היא מדד סטטיסטי ליעילותו של מסווג (כמו בדיקה רפואית או בדיקת בקרת איכות) בשלילת קיומו של מצב מסוים. כך למשל, אם בדיקה רפואית נועדה לגלות את קיומה של מחלה, סגוליות הבדיקה היא ההסתברות לזיהוי הנבדק כבריא אם הוא אכן בריא.

חישוב

סגוליות המבחן תקבע על ידי השוואת תוצאות המבחן לתוצאות מבחן אחר, שמהווה את מדד הזהב (המדד הטוב ביותר שבידינו לגבי קיומו של המצב הנבדק). כך למשל, תוצאת בדיקה למחלה יכולה להיות חיובית (מחלה קיימת) או שלילית (מחלה לא קיימת). התוצאות החיוביות נבדקות מול מדד הזהב, ומסומנות כ"חיוביות אמיתיות" אם המחלה אכן קיימת על פי מדד הזהב, או כ"חיוביות כוזבות", אם לא. באותו אופן, התוצאות השליליות מסומנות כ"שליליות אמיתיות" אם המחלה אכן לא קיימת על פי מדד הזהב, או כ"שליליות כוזבות", אם מדד הזהב מורה שהמחלה אמנם קיימת (ראו טבלה משמאל).

אם ידועים לנו נתוני כל האוכלוסייה, ניתן לחשב את הסגוליות על ידי הנוסחה:

סגוליות = #שליליות אמיתיות#שליליות אמיתיות+#חיוביות כוזבות

גם אם לא ידועים נתוני כל האוכלוסייה (כפי שקורה בדרך כלל), ניתן לאמוד את ערכה של הסגוליות על ידי חישוב הערך שבנוסחה על מדגם מתוך האוכלוסייה.

אם סגוליות בדיקה מסוימת היא 1 (כלומר, 100%), הבדיקה תזהה את כל האנשים הבריאים כבריאים. סגוליות של 90% מתארת בדיקה שתשלול מחלה בתשעים אחוזים מהאנשים הבריאים.

דוגמה מספרית

		מחלת כבד
		קיימת	לא קיימת
סינטיגרפיה של הכבד	חיובית	231	32
	שלילית	27	54

מחקר רפואי בדק את דיוקה של בדיקת סינטיגרפיה (רישום מקומם של נותבים רדיואקטיביים שהוחדרו לגוף) בכבד. עורכי המחקר השוו את תוצאות הסינטיגרפיה לתוצאות של בדיקות שמהימנותן ידועה, לבדיקות של ביופסיה של הכבד ולבדיקות שנעשו בניתוח בחי או בניתוח שלאחר המוות. תוצאות חיוביות של הסינטיגרפיה מצביעות על מחלת כבד ותוצאות שליליות שוללות מחלה. בטבלה מרוכזות תוצאות הבדיקה בהשוואה לקיומה או אי קיומה של מחלת כבד.

חמישים וארבעה נבדקים נמצאו בריאים גם בסינטיגרפיה וגם בבדיקות הפולשניות, קרי 54 תוצאות שליליות אמיתיות. שלושים ושניים נבדקים נמצאו חולים על ידי הסינטיגרפיה למרות שאינם חולים, קרי 32 תוצאות חיוביות שגויות.

סגוליות הבדיקה היא      ${\frac {54}{54+32}}=0.6279$

בקבוצת הבריאים, ההסתברות שסינטיגרפיה תמצא שנבדק הוא בריא היא 62.79%.

ראו גם

• שגיאות מסוג I ו-II
• מדדי הערכה למסווג דו-ערכי
• רגישות
• עקומת ROC

לקריאה נוספת

• Altman DG, Bland JM. Diagnostic tests. 1: Sensitivity and specificity. British medical journal. 1994 Jun 11;308(6943):1552. PMID 8019315

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] סגוליות19675677