סאלדוס
| |||
 | |||
| מדינה |
 לטביה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז | סאלדוס | ||
| ראש העיר | אינדרה ראסה | ||
| תאריך ייסוד | 1917 | ||
| שטח | 10.1 קמ"ר | ||
| גובה | 95 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 11,479[1] (2016) | ||
| ‑ צפיפות | 1,136.5 נפש לקמ"ר (2016) | ||
| קואורדינטות | 56°40′N 22°30′E / 56.667°N 22.500°E | ||
סאלדוס (בלטבית: Saldus; בגרמנית: Frauenburg, פראואנבורג; ביידיש: פֿרויענבורג) היא עיירה בלטביה הממוקמת באזור המחוז ההיסטורי קורלנד והיא העיר המרכזית במחוז סאלדוס. ב-2016 חיו בעיר כ-11,500 תושבים.[1]
היסטוריה
1856 נחשבת לשנה בה סאלדוס נוסדה, כאשר מועצת המנהלים של דומנס החליטה להקים מרכז סחר בעיר. אף על פי שהייתה כלכלה פעילה בעיר כבר בסוף המאה ה-19 וסאלדוס הייתה המרכז התרבותי של האזור, היא לא הוכרה רשמית כעיר עד ל-1917.
אחד המבנים העתיקים ביותר בעיר הוא כנסיית סאלדוס ה"קדוש" (אנ'). מסמכים מ-1461 מזכירים את הכנסייה כעשויה מעץ בלבד. היא שוחזרה מספר פעמים, אך ב-1944, בזמן מלחמת העולם השנייה, הכנסייה הופצצה. הכנסייה נבנתה מחדש ב-1981–1982.
סאלדוס פיתחה את עצמה כמרכז תרבותי חשוב, חינוכי, עסקי ומסחרי. כ-500 חברות מסחר פועלות בסאלדוס, עם סניפים עיקריים בבנייה, עיבוד עץ ועיבוד מזון.
כיום, סאלדוס מתגאה גם בחיי תרבות פעילים מאוד, בהשתתפות מוזיקאים מקומיים, משוררים, ציירים ואמנים.
מ-1946, ישנו בית ספר למוזיקה. ב-1984 הוקם בית ספר לאמנות (אנ').
הקהילה היהודית
הקהילה היהודית במקום נוסדה באזור 1870, אם כי ישנן עדויות לבית קברות יהודי עתיק בהרבה באזור העיירה.[2] ב-1900 ישבו במקום למעלה מ-1,000 יהודים.[3] בשנים שלאחר מכן הקהילה הצטמצמה ובמפקד של 1936 נמנו 325 יהודים בלבד.[4]
בשואה
כוחות גרמניה הנאצית כבשו את סאלדוס ב-1 ביולי 1941. חלק מהקהילה היהודית הצליחה להימלט גם בימים הראשונים של הכיבוש הגרמני, אך כ-200 יהודים נותרו בעיירה. כעבור מספר ימים החלו מעצרים בקרב הגברים בקהילה היהודית שבוצעו על ידי משתפי פעולה לטבים. במסגרת כך נעצרו כמה עשרות יהודים שלאחר מכן נורו למוות ביער בקרבת סאלדוס.[5]
כמה ימים לאחר מכן הלטבים עצרו את שאר הקהילה היהודית והם הושמו בכלא המקומי ובבית הכנסת שתפקד כמעין גטו. בסוף חודש יולי או בתחילת חודש אוגוסט היהודים נלקחו מהגטו ליער באזור וכולם נורו למוות.[5]
רבני העיירה
בין רבני העיירה לדורותיהם ניתן למנות את:[2]
- ר' יצחק יהודא הירשזון - רב בשנים תרל"א-תרס"ב (1871–1902), יליד שאבילן (סבילה (אנ')), בעל ספר "צלצל כנפים".
- ר' אברהם שמואל דוביצקי - לאחר שהותו בפרוינבורג כיהן כרב בגולדינגן (קולדיגה (אנ')) בשנים תרס"ה (1905)-?
- ר' משה שלום שטול/סטול - רב בשנים תרס"ו (1906)-תר"פ (1920)?, קודם לכן כיהן כרב ביזנה (ייזנס (אנ')) בליטא. לאחר תקופתו בפרוינבורג כיהן כרב בבויסק (באוסקה). בעל שו"ת "שם עולם" וספר "דרכי שלום".
- ר' מנחם מנדל ארליך - רב משנת תר"ץ (1930)? עד השואה, קודם לכן כיהן כרב בביסטריץ (ביסטריצה בבלארוס המודרנית) ובקימילשוק (חמלניצקי באוקראינה המודרנית). נספה בשואה בתש"א (1941) יחד עם קהילתו.[6] בעל ספר "דברי מנחם".
אישים בולטים שגדלו בעיר
- יוהאן פון בסר (גר') (1654-1729) – סופר גרמני
- יאניס רוזנטלס (אנ') (1866-1917) – צייר
- לאה דווידובה-מדנה (לטב') (1921-1986) – פסלת
- מאריס צ'אקלאיס (אנ') (1940-2003) – משורר
- אריקס קיגאליס (לטב') (1955-1985) – מוזיקאי
ערים תואמות
|
גלריה
-
אנדרטה של יאניס רוזנטלס -
אגם סאלדוס -
כנסייה לותרנית בסאלדוס
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של סאלדוס- "סאלדוס", באתר JewishGen (באנגלית)
- אלכסנדר קרוגלוב (רו'), סאלדוס, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1023), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסיית לטביה לפי רשויות מקומיות, סטטיסטיקת מרשם האוכלוסין עבור 1 בינואר 2016, המשרד לענייני אזרחות והגירה של לטביה (בלטבית).
- ^ 2.0 2.1 לוי אובצינסקי, תולדות ישיבת היהודים בקורלאנד, משנת שכ"א 1561 עד תרס"ח 1908 בכלל, ורבניה חכמיה וגדוליה בפרט, פיעטרקוב, תרס"ח, עמ' 151, באתר היברובוקס
- ^ "סאלדוס", באתר JewishGen (באנגלית)
- ^ סאלדוס באתר פרויקט בית הקברות היהודי הבינלאומי של האיגוד הבינלאומי של חברות לגנאלוגיה יהודית (באנגלית).
- ^ 5.0 5.1 אלכסנדר קרוגלוב (רו'), סאלדוס, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1023), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית).
- ^ פנינה מייזליש, ארליך, מנחם מנדל, בבלוג "רבנים שנספו בשואה".