נערה באושוויץ
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | אתי אלבוים |
| הוצאה | |
| הוצאה | ידיעות אחרונות |
| תאריך הוצאה | 2016 |
| מספר עמודים | 216 |
| הוצאה בעברית | |
| תאריך | תשע"ו |
| מספר עמודים | 216 |
נערה באושוויץ הוא ספר אשר נכתב על ידי הסופרת אתי אלבוים, בתה של ניצולת השואה, שרה ליבוביץ. שרה ליבוביץ חוותה את השואה הקשה במחנה ההשמדה אושוויץ. בספר זה, מביעה אלבוים את הכאב והקושי יחד עם החיבור העמוק לאמה.
תקציר העלילה
הסיפור מתרחש בשנת תש"ד 1944, על רקע מלחמת העולם השנייה. הסיפור מציג שני קולות: האחד של שרה ליבוביץ, ניצולת שואה באושוויץ, והשני של בתה, אתי אלבוים, המציגה את קולם של בני הדור השני לשואה. שני הקולות האלה מתחברים לסיפור אחד המאופיין בקושי, בחרדה, בבדידות ובהנצחה.
הדור הראשון שרד על מנת להעיד ולספר את האמת על מה שהיה. הדור השני מתגייס על מנת לקיים את הבטחתו לזכור ולא לשכוח את אשר קרה באושוויץ. הנערה, שרה ליבוביץ, ילידת צ'כוסלובקיה, בכפר ולוקי קומיאטי הקרוב לעיר מוקצ'בו. סיפורה מתחיל ביום חמישי כ"ה באייר שנת 1944. שרה שרדה את מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו כאשר הייתה בת 16. כמעט כל משפחתה נספתה בשואה והיא בין היחידים שניצלו. הספר מכיל את סיפור השואה והתקומה מאז העלייה לרכבות לעבר מחנה ההשמדה ועד העלייה לארץ ישראל. התנאים הנוראים באושוויץ מתוארים בצורה מצמררת. תיאוריה של שרה, ממחישים את עוצמת הקושי הרב שחוותה הגיבורה. מיד לאחר המלחמה. גיבורת הסיפור, שרה, זכתה להתחתן עם קרוב משפחתה, שלום שגם הוא ניצול כמעט יחידי ממשפחה גדולה. השניים הכירו בעקבות היותם בני דודים וזכו לבת עוד לפני עלייתם לארץ ישראל, על אף שהפחידו את שרה כי לא תוכל ללדת. הולדת התינוקת תרמה להמשכיות המשפחה, והמשכיות של העם היהודי כולו.[1] [2]
תיאור הדמויות
- שרה ליבוביץ הנערה: היא מספרת הסיפור והדמות הראשית בו. הנערה מתוארת כנערה יפה עד מאוד, אך בעקבות הרעב הגדול והקושי הפיזי הנורא שחוותה, היא שקלה כ-28 ק"ג וגופה היה מאוד צנום וחלש.
הנערה נמצאת במצבים קשים מאוד במחנה ההשמדה אושוויץ. לעיתים היא מצליחה להתמודד עם הקושי ולצמוח מעלה אך לעיתים חווה נפילות וגם איתן נאלצת להתמודד, לדוגמה, מצב בו היא צועדת לעבודת הפרך בשלג ובקור הנוראי. היא מרגישה שהיא עומדת להתמוטט ולמות. באותו רגע היא רוצה לומר קריאת "שמע ישראל" שלפני המוות, אך בכוחותיה האחרונים היא ממשיכה לצעוד ולעבוד, לאחר כמה דקות מגיעה הפתעה שמשאירה אותה בחיים ומצילה את חייה (עמ' 144).
- אתי אלבוים: בתה של שרה, מספרת את הסיפור מנקודת מבטה, כדור שני לשואה.
רקע היסטורי
הסיפור הוא סיפור אמיתי שחוותה שרה ליבוביץ. הוא התרחש בשנת 1944, בבירקנאו שבאושוויץ בתקופת מלחמת העולם השנייה. [3]
בספר מתואר אירוע מצמרר הנקרא צעדות המוות, אירוע קשה וכואב, שרוב האנשים אשר חוו את השואה במחנה בירקנאו באושוויץ היו שותפים בו.
באושוויץ התחילו לפנות אלפי אסירים כבר בקיץ 1944. כמחצית מהאסירים (כ-65 אלף) פונו עד ינואר 1945 ומפוזרים במחנות ברחבי הרייך. בסוף דצמבר 44 ניתנה הוראה לפנות משלזיה עילית את כל שבויי המלחמה, את עובדי הכפייה ואת אסירי מחנות הריכוז ולהעבירם לגרמניה, למקומות בהם ניתן להמשיך לנצלם לצורכי עבודה. מתקפת החורף של הצבא האדום מתחילה באמצע ינואר 1945. בתוך שבועיים שחררו הסובייטים את רוב שטחה הדרום-מערבי של שלזייה. בעקבות המתקפה, הנחה היטלר, כי אין להשאיר במחנות שבאזור שלזיה אפילו אסיר בריא אחד (ינואר 45 ) . בערב הפינוי שהו במחנות השונים כ-67 אלף אנשים.[1] [4]
ביקורות על הספר
רוב הביקורות על הספר היו טובות מאוד. רוב הקוראים אמרו שהספר עורר בהם רגשות רבים ובתוכם שמחה, עצב, התרגשות, כאב והתחברות. אחת הביקורות מציינת את תרומת הספר לזיכרון השואה ולהעברת המידע לדורות הבאים. הביקורות הביעו את החשיבות "לזכור ולעולם לא לשכוח" את הנורא אשר קרה באושוויץ.
בנוסף התגובות מציינות את התושייה, האומץ והגבורה שהפגינו ניצולי השואה, למשל האסירים אשר הצליחו לשמור על צלם אנוש ולדאוג גם לזולת. [5]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 צעדת המוות, באתר הספרייה הוירטואלית
- ^ אתי אלבויים, נערה באושוויץ, ידיעות אחרונות, 2016
- ^ אושוויץ, באתר הספרייה הוירטואלית
- ^ פרימו לוי, הזהו אדם?, עם עובד, 1988
- ^ ביקורות ספרים על הספר נערה באושוויץ, באתר סמניה
31039721נערה באושוויץ