ניקולט בראוינינג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית חסיד אומות העולם ריקה. ניקולט אדריאנה בראוינינגהולנדית: Nicolette Bruining;‏ 27 באוגוסט 188612 באפריל 1963) הייתה תאולוגית הולנדית ונשיאה מייסדת תאגיד השידור הרדיו הפרוטסטנטי הליברלי ההולנדי, מורה וחסידת אומות העולם.

ביוגרפיה

ניקולט אדריאנה בראוינינג נולדה ב־27 באוגוסט 1886 בסטומפטורן, הולנד לאיידה הלנה אליזבת (לבית הויגנס) ואלברטוס בראוינינג.[1] היא סיימה את לימודיה בגימנסיה בארלאוס באמסטרדם והחליטה ללכת בעקבות אביה ולמדה תאולוגיה באוניברסיטה.[2] היא נרשמה לאוניברסיטת אמסטרדם, שם אביה היה פרופסור,[3] וסיימה תואר ראשון בשנת 1912. באותה שנה היא החלה ללמד תאולוגיה בבתי ספר שונים, כולל בית הספר להכשרת מורים של אגודת האג. בשנת 1916 היא הציגה את עבודת הדוקטורט שלה על התאולוג הלותרני ההולנדי פרנץ הרמן ריינהולד פון פרנק.[4] היא הצטרפה לאיגוד הפרוטסטנטים הליברלים וכיהנה כיו"ר הסניף בהאג. היא גם החלה להטיף בעיריות שונות הן בסניף הליברלי של הכנסייה הרפורמית והן באגודה הפרוטסטנטית בהולנד.

בשנת 1923 סייעה בהקמת ה-NPB Vrijzinnige Geloofsgemeenschap (קהילת האמונה הליברלית) כדי להרחיב את היקף הקהילה בכנסייה.[4] במיוחד היא הציעה להשתמש במדיום הרדיו החדש להפצת התפיסה הנוצרית הליברלית.[2] בשנת 1925 הקימו ברואינינג ואד ספלברג ועדה שתחקור את האפשרות לשדר תוכניות תמיכה במיזם. הם גילו שהגוף הממשלתי האחראי על רישוי שידור ייתן זמן אוויר רק לארגונים שהוקמו כחוק. כתוצאה מכך המשיך הוועד המרכזי בשנת 1926 להקים את תאגיד השידור הרדיו הפרוטסטנטי הליברלי, (VPRO); בראוינינג הייתה נשיאת התאגיד וספלברג שימש כמזכיר התאגיד.[5] בראוינינג פרסמה את גישתם הן בשידוריהם והן במאמרים המתפרסמים לעיתים קרובות במגזין הרדיו "Vrije Geluiden" (צלילים חופשיים), שדגל באחדות והזמין את כל התנועות האינטלקטואליות להשתתף. במהלך הכיבוש הנאצי בהולנד נאסר על תאגיד השידור לשדר.

בראוינינג לימדה עברית בכיתות הגבוהות בבית הספר התיכון העירוני בהאג, אך בשנת 1941 גורשו כל התלמידים היהודים והיא עזבה את לימודיה במחאה. היא הסכימה להמשיך ללמד סטודנטים בביתה. כשאחת מתלמידותיה, אליזבת ויסוויץ ומשפחתה, אוימו בגירוש, בראוינינג שימשה כמתווכת עם המחתרת ההולנדית כדי לעזור למשפחה למצוא בתי מחסה. היא, סיפקה קופונים לקצבת מזון, העבירה מכתבים בין בני המשפחה ובאופן אישי. היא הייתה צריכה להעביר את ההודעה הכואבת לויסוויץ כי הוריה נבגדו ונשלחו למחנה המעבר וסטרבורק. שתי בנות משפחת ויסוויץ שרדו את המלחמה, הודות לעזרתה של בראוינינג.[3][6]

בשנת 1945 הותר לתחנת הרדיו לחזור לשדר. בראוינינג וספלברג הוחזרו לעבוד בתחנה בשנת 1947. בשנת 1951, כאשר הוקמה קרן הטלוויזיה ההולנדית, כיהנה בראוינינג בדירקטוריון כנציגת VPRO. לאורך כל שנות ה-50 הנחתה תוכנית המכונה "היום" התוכנית שודרה בשידור חי לפי בקשתה. היא פרשה בשנת 1956 והפכה לנשיאת כבוד של VPRO לכל החיים.[2] בראוינינג נפטרה ב־12 באפריל 1963 בהאג.[7] לאחר מותה, היא זכתה לכבוד על ידי ממשלת ישראל ב־7 במרץ 1990 והוקרה על ידי יד ושם כחסידת אומות העולם.[6][3]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניקולט בראוינינג בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ van Diggelen 2011, p. 93.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Joosten, H.W.A. (12 בנובמבר 2013). "Bruining, Nicolette Adriana (1886–1963)" (בהולנדית). Den Haag, Nederlands: Huygens ING. נבדק ב-14 בדצמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 Glaudemans, Corien (1 במרץ 2015). "Nicolette Bruining (1886–1963) redde Joodse leerlingen" (בהולנדית). Den Haag, Nederlands: Stichting Joods Erfgoed. נבדק ב-14 בדצמבר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ 4.0 4.1 van Diggelen 2011, p. 95.
  5. ^ van Diggelen 2011, p. 98.
  6. ^ 6.0 6.1 "The Righteous Among The Nations". Jerusalem, Israel: Yad Vashem. 1990. נבדק ב-14 בדצמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ van Diggelen 2011, p. 100.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37809854ניקולט בראוינינג