ניקולאי נקראסוב

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה . ניקולאי אלכסייביץ' נֶקרַאסוֹב (ברוסית: Никола́й Алексе́евич Некра́сов; 10 באוקטובר 1821, נמירוב – 8 בינואר 1878, סנקט פטרבורג) היה משורר, סופר, עורך, מבקר ומו"ל רוסי.

ביוגרפיה

נקראסוב נולד בעיר נמירוב, בסביבת ויניצה שבאוקראינה, מקום בו היה מוצב אביו שהיה קצין בצבא הרוסי. אימו ילדנה לבית זקז'בסקי או זקרבסקי הייתה פולנייה ממשפחה עשירה. עם שחרורו של האב מהשרות הצבאי עברה המשפחה לאחוזה המשפחתית בסביבת ירוסלבל שברוסיה. שם בילה את שנות ילדותו ונעוריו. המשפחה הגדולה (היו 13 ילדים) וחוסר אמצעים אילצו את אביו לקבל משרת מפקח במשטרה.

בשנת 1839 נקראסוב התחיל ללמוד באוניברסיטת סנקט פטרבורג אך עזב אותה לאחר שנתיים מחוסר יכולת לשלם עבור הלימודים.

הוא התחיל לפרסם את שיריו ובשנת 1840 יצא לאור הספר הראשון שלו.

במקביל לפעילות הספרותית הוא החל בהוצאה לאור של ירחונים ספרותיים.

כמשורר זכורות הפואמות שלו, שעסקו בכפר הרוסי והפכו אותו לגיבורם של הליברלים והרדיקלים בחוגי האינטליגנציה הרוסית. נקראסוב השפיע גם על שירת יידיש פרולטארית. אחד המשוררים שהושפעו ממנו ואף תרגם אותו ליידיש היה דוד אדלשטט שחי ברוסיה ומאוחר יותר בארצות הברית.

כעורך הוא זכור כעורך של ספרו הראשון של דוסטויבסקי "אנשים עלובים" בשנת 1845.

כמוציא לאור הוא ידוע בזכות כתב העת "סוברמרניק" ("בן זמננו"), שאותו ערך בשנים 1846 עד 1866, בהן הפך אותו לכתב העת הספרותי המוביל ברוסיה.

בינואר 1878 הלך לעולמו והוא נקבר בבית העלמין נובודוויצ'יה בסנקט פטרבורג.