ניסים אוטמזגין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ניסים אוטמזגין
מדינה ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית
מקצוע חוקר

ניסים אוטמזגין[דרושה הבהרה] הוא חוקר ישראלי, המתמחה בתחום לימודי אסיה. מאז 2021 משמש כדיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים. אוטמזגין שימש בעבר כיו"ר המכון ללימודי אסיה ואפריקה, מנהל מכון המחקר הארי ס. טרומן לקידום השלום, וכיו"ר המחלקה ללימודי אסיה.[1]

ראשית חייו והקריירה

אוטמזגין נולד וגדל בדימונה, למשפחה בת שבע נפשות. אביו עבד במפעלי ים המלח, ואמו הייתה סייעת בגן. לאחר שסיים את לימודיו בתיכון ולאחר שסיים את שירותו הצבאי, נסע אוטמזגין ליפן, מדינה אשר עוררה בו עניין מגיל צעיר. בשנת 1995 הוא בילה שנתיים בלימודי שפה ותרבות יפנית בבית הספר טויו ג'נגו גאקוין (Tōyō Gengo Gakuin schoo) בטוקיו. כשחזר לישראל אוטמזגין החל ללמוד באוניברסיטה העברית. ובשנת 2001 השלים תואר ראשון במדעי המדינה ולימודי אסיה . [2]

בעזרת מימון מלא של מלגה ממשרד החינוך, התרבות, הספורט, המדע והטכנולוגיה של יפן (Monkashō). למד אוטמזגין את התואר השני באוניברסיטת קיוטו. במהלך שש שנותיו באוניברסיטת קיוטו, אוטמזגין כתב את הדוקטורט שלו בהנחייתה של שיראישי טקאשי המתמחה בשינויים פוליטיים וחברתיים באסיה. עבודת הדוקטורט שלו שסקרה את ייצוא התרבות הפופולרית של יפן לאסיה, זכתה בפרס המחקר Iue Asia Pacific (אוקטובר 2007). פרס הניתן לעבודות יוצאת דופן הסוקרות את חברה והתרבות באסיה. [3] [4] לאחר שסיים את הדוקטורט, חזר אוטמזגין לישראל שם עשה את הפוסט דוקטורט במרכז לואיס פריברג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

אוטמזגין היה עמית אורח במוסדות אקדמיים רבים ביניהם, המרכז ללימודי דרום מזרח אסיה של אוניברסיטת קיוטו (2007), תוכנית מזרח אסיה של אוניברסיטת קורנל (2009,2011), המרכז למחקר בינלאומי של סיאנס פו (2010), המחלקה ללימודי יפנית באוניברסיטה הלאומית של סינגפור (2011), המחלקה ללימודי יפנית של אוניברסיטת סידני (2012), הפקולטה ללימודי מדיניות של אוניברסיטת דושישה (2013), המכון הלאומי לתואר שני ללימודי מדיניות בטוקיו (2014), בית הספר לתואר שני לשפות ותרבות של אוניברסיטת אוסקה (2015), הפקולטה לאמנויות של אוניברסיטת קוריאה (2015), המכון ללימודי מדעי הרוח של אוניברסיטת קיוטו (2016), והמחלקה לסוציולוגיה של אקדמיה סיניקה (2017)[1]

מחקר

תחומי המחקר של אוטמזגין כוללים את תעשיות המדיה היפניות והקוריאניות, אזוריות תרבותית במזרח אסיה, יחסי יפן ומדינות דרום מזרח אסיה, ודיפלומטיה תרבותית במזרח אסיה. [5] במהלך כל שנותיו האדקמאיות התעניין אוטמזגין בשילוב מתודולוגיות מדעיות חברתיות והתמחויות אזוריות זאת במטרה לנתח ולהסביר תופעות חברתיות ותרבותיות. [6]

פרסים ופרסים

אוטמזגין קיבל מספר מענקי מחקר, ביניהם: תוכנית מארי קירי של האיחוד האירופי, הקרן הישראלית למדע, האקדמיה ללימודי קוריאה, קרן יפן, קרן קוריאה ומלגת טייוואן. בשנת 2012 הוענק לו פרס בן-פורת לנשיאות האוניברסיטה העברית פרס המוענק לחוקר צעיר מצטיין.[1] הוא חבר מייסד וכיהן כיו"ר האגודה הישראלית ללימודי יפן (IAJS), היה חבר באקדמיה הישראלית הצעירה למדעים ומדעי הרוח (2015–2019), וחבר בוועדה של המועצה להשכלה גבוהה לקידום מדעי הרוח (2018–2019). [7]

בנוסף למענקים אלה, הוא זכה בפרס Taiwan Fellowship לביצוע מחקר שטח בטייוואן בשנת 2017,[8] פרס קרן קוריאה לביצוע מחקר בקוריאה בשנת 2015, ופרס קרן יפן לביצוע מחקר ביפן בשנת 2014.[8]

ביבליוגרפיה

ספרים

  • דליות-בול, מיכל; אוטמזגין, נסים (2017). בום האנימה בארצות הברית : שיעורים לתעשיות יצירתיות גלובליות . קיימברידג', מסצ'וסטס: הוצאת מרכז אסיה של אוניברסיטת הרווארד. OCLC 982089124[10]
  • אוטמזגין, נסים (2014). אזורי תרבות : הכלכלה הפוליטית של התרבות הפופולרית היפנית באסיה . הונולולו: הוצאת אוניברסיטת הוואי.

ISBN 978-0-8248-3906-2. OCLC 862135620.[10]

כרכים ערוכים

  • אוטמזגין, נסים ואייל בן ארי, עורכים. 2020. יצירתיות וחדשנות בתעשיות המדיה והתרבות. לונדון: ספרינגר הוצאה לאור.
  • פארק, גיל-סונג, ניסים אוטמזגין וקית' הווארד, עורכים. 2019. פאנדום טרנס-תרבותי והגלובליזציה של Hallyu. סיאול: הוצאת אוניברסיטת קוריאה.
  • אוטמזגין, נסים ורבקה סוטר, עורכים. 2016. סיפורים לאומה: שכתוב היסטוריה במנגה. פאלגרייב מקמילן.
  • בן-רפאל גלנטי, סיגל, נסים אוטמזגין ואלון לבקוביץ, עורכים. 2014. הדמוקרטיה הרב-שכבתית של יפן. לנהם, MD: Lexington Books. [11]
  • אוטמזגין, נסים ואייל בן ארי. 2013. תרבות פופולרית קופרודוקציות ושיתופי פעולה במזרח ובדרום מזרח אסיה. סינגפור: National University of Singapore Press and Kyoto University Press. [12]
  • אוטמזגין, נסים ואייל בן ארי, עורכים. 2012. תרבות פופולרית ומדינה במזרח ובדרום מזרח אסיה. לונדון: Routledge. [13]

פרסומים נבחרים

  • Otmazgin, N. K. (בינואר 2008). "Contesting soft power: Japanese popular culture in East and Southeast Asia". International Relations of the Asia-Pacific. Oxford University Press. 8 (1): 73–101. doi:10.1093/irap/lcm009. ISSN 1470-4838. {{cite journal}}: (עזרה)
  • Otmazgin, Nissim; Lyan, Irina (2014). "Hallyu across the Desert: K-pop Fandom in Israel and Palestine". Cross-Currents: East Asian History and Culture Review (באנגלית). 3 (3): 32–55. doi:10.1353/ach.2014.0008. ISSN 2158-9674.
  • Otmazgin, Nissim Kadosh (2012-05-01). "Geopolitics and Soft Power: Japan's Cultural Policy and Cultural Diplomacy in Asia". Asia-Pacific Review. 19 (1): 37–61. doi:10.1080/13439006.2012.678629. ISSN 1343-9006.
  • Otmazgin, Nissim Kadosh (בדצמבר 2005). "Cultural Commodities and Regionalization in East Asia". Contemporary Southeast Asia: A Journal of International and Strategic Affairs. 27 (3): 499–523. ISSN 1793-284X. {{cite journal}}: (עזרה)
  • Otmazgin, Nissim (2011-06-01). "A Tail that Wags the Dog? Cultural Industry and Cultural Policy in Japan and South Korea". Journal of Comparative Policy Analysis: Research and Practice. 13 (3): 307–325. doi:10.1080/13876988.2011.565916. ISSN 1387-6988.

קישורים חיצוניים

  • דף איש סגל של החוג ללמודי אסיה באוניברסיטה העברית

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Otmazgin, Nissim. "Prof. Nissim Otmazgin Department of Asian Studies". The Hebrew University of Jerusalem. נבדק ב-19 באוקטובר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "פרופ' ניסים אוטמזגין" (PDF). The Israel Young Academy. נבדק ב-19 באוקטובר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Stambler, David (24 בנובמבר 2019). "Hebrew U's Prof. Nissim Otmazgin offers insight into Japanese culture". CFHU. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "The 6th Iue Asia Pacific Research Prize Winner: Nissim Kadosh Otmazgin :: Ajia Pacific Forum, Awaji Conference Japan". Hemri21.jp. נבדק ב-31 באוקטובר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Japan's success: More animation than steel and coal". The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-31 באוקטובר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Nissim, Otmazgin. "הסינים באים? גאופוליטיקה על רקע משבר הקורונה". Hashiloach. נבדק ב-19 באוקטובר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Prof. Nissim Otmazgin". The Harry S. Truman Research Institute. נבדק ב-19 באוקטובר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 "Awards". Hebrew University of Jerusalem (באנגלית).
  9. ^ "The Young Scholars Forum in the Humanities and Social Sciences". Israel Academy of Sciences and Humanities (באנגלית).
  10. ^ 10.0 10.1 Reviews:
  11. ^ Aspinall, Robert W. (2 בספטמבר 2015). "Sigal Ben-Rafael Galanti, Nissim Otmazgin and Alon Levkowitz (eds), Japan's Multilayered Democracy". Japanese Studies. 35 (3): 373–375. doi:10.1080/10371397.2015.1123659. ISSN 1037-1397. {{cite journal}}: (עזרה)
  12. ^ Khiun, Liew Kai (בפברואר 2015). "Southeast Asia. Popular culture co-productions and collaborations in East and Southeast Asia Edited by Nissim Otmazgin and Eyal Ben-Ari Singapore: NUS Press; Kyoto: Kyoto University Press, 2013. Pp. 276. Bibliography". Journal of Southeast Asian Studies (באנגלית). 46 (1): 145–146. doi:10.1017/S0022463414000708. ISSN 0022-4634. {{cite journal}}: (עזרה)
  13. ^ Santamaria, M. C. M. (1 בינואר 2013). "Popular Culture and the State in East and Southeast Asia". Asian Politics & Policy (באנגלית). 5 (1): 135–138. doi:10.1111/aspp.12010. {{cite journal}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37937693ניסים אוטמזגין

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ניסים_אוטמזגין&oldid=2487604"