ניהול מבוסס ראיות
ניהול מבוסס ראיות (באנגלית: Evidence-Based Management) היא גישה לפיה החלטות ניהוליות צריכות להיות מבוססות על שילוב של חשיבה ביקורתית והראיות הזמינות הטובות ביותר על מנת להגדיל את הסיכוי לתוצאה חיובית.
רקע
תחום הניהול מבוסס ראיות (EBM), מגיע אל עולם הארגון והניהול מעולם הרפואה, מתחום הרפואה מבוססת ראיות (אנגלית: Evidence Based Medicine). "מבוסס ראיות" הוא מונח שנטבע במקור בשנת 1990, לפיו החלטות מתקבלות על סמך מחקרים קליניים, ספרות מקצועית ופרוטוקולים קליניים מבוססי ראיות, ולא על סמך כישורי מכירה של ספקים ויצרני תרופות, ידע שנרכש בתקופת הלימודים או ניסיון אישי. כיום עקרונות המונח הורחבו לתחומים מגוונים, כגון חינוך, קרימינולוגיה, מדיניות ציבורית, עבודה סוציאלית וניהול.
סקירה
ניהול מבוסס ראיות נועד לשפר את דרך קבלת ההחלטות. זוהי גישה לקבלת החלטות ביום יום בעבודה שעוזרת למנהלים להעריך באופן ביקורתי את המידה שבה הם יכולים לסמוך על הראיות שבידיהם. הדבר גם מסייע למנהלים לזהות, למצוא ולהעריך ראיות נוספות שרלוונטיות להחלטות שלהם, ולא להתבסס על הטיות קוגניטיביות או היוריסטיקות כגון אמונות, אופנות, רעיונות פופולריים או על סיפורי הצלחה של מנכ"לים מפורסמים. ניהול המבוסס על ראיות אינו רעיון חדש, צ'סטר ברנרד (1938), קידם את הפיתוח של מדעי טבע בארגון כדי להבין טוב יותר בעיות בלתי צפויות הקשורות בסמכות ובהסכמה.[1]
התהליך של ניהול מבוסס ראיות כולל 6 שלבים:[2] 1. לשאול: תרגום נושא או בעיה מעשי לשאלה ברת מענה 2. לרכוש: באופן שיטתי מחפשים ואוספים ראיות 3. לאמוד: שופטים את אמינות ורלוונטיות הראיות 4. לשקלל: נתינת משקל לראיות ואיחודן 5. ליישם: שילוב הראיות בתהליך קבלת ההחלטות 6. להעריך: הערכת התוצאה של ההחלטה שהתקבלה
בעשורים האחרונים בוצע מחקר מדעי בנושאים הרלוונטיים לפרקטיקות ניהול, כגון צמצומים, הנעת עובדים, הגדרת מטרות, עידוד יזמות, ניהול מיזוגים, תמריצים כספיים, ניהול הדרכה, שיפור ביצועים, גיוס והערכת עובדים ועוד.
יישום והטמעה של "מבוסס ראיות" קשה ממספר סיבות: יש יותר מידי ראיות, אין מספיק ראיות טובות, הראיות לא תואמות לשאלה, אנשים מנסים להטעות אותך, אתה בוחר להתעלם מחלק מהראיות, השפעות נלוות לפתרון מעיבות על התוצאה ויותר קל לשווק סיפור מאשר לשווק ראיות.[3] על אף הקשיים, ניתן לקדם את התחום ולצמצם את הפער בין המחקר לבין הפרקטיקה בארגונים דרך עבודה עצמאית וקולקטיבית כאחד: ניהול ציפיות סטודנטים, לספק מודלים של פרקטיקה מבוססת ראיות, לקדם שימוש פעיל בראיות ולבנות שיתופי פעולה בין המנהלים, חוקרים ומחנכים.[4]
קישורים חיצוניים
- Center for Evidence-Based Management
- יסמין שיקלר-הורוביץ, ניהול מבוסס ראיות - שינוי בתפישת הניהול, באתר News1 מחלקה ראשונה, 8 בנובמבר 2010
הערות שוליים
- ^ Rousseau, D. M. (2006). Is there such a thing as “evidence-based management”? Academy of management review, 31(2), 256-269.
- ^ http://www.cebma.org/a-definition-of-evidence-based-management/
- ^ Pfeffer, J., & Sutton, R. I. (2006). Evidence-based management. Harvard business review, 84(1), 62.
- ^ Rousseau, D. M. (2006). Is there such a thing as “evidence-based management”? Academy of management review, 31(2), 256-269.
21761070ניהול מבוסס ראיות