רבי חיים אברהם שפירא
| לידה |
1821-1823 תקפ"א-תקפ"ג איליה |
|---|---|
| פטירה |
9 במאי 1886 ד' באייר תרמ"ו סמרגון |
| השתייכות | רבני ליטא |
| תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה, פסיקה |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבה, רבה של סמרגון, |
| רבותיו | אביו רבי אריה לייב שפירא |
| תלמידיו | הרב אברהם יצחק הכהן קוק, |
רבי נח חיים אברהם שפירא (תקפ"א-תקפ"ג, 1821–1823 (בערך), איליה - ד' באייר תרמ"ו, 9 במאי 1886) היה רב וראש ישיבה ליטאי, רבה של סמרגון וראש ה"קיבוץ" המפורסם בעיר זו.
ביוגרפיה
נולד באיליה לרבי אריה לייב שפירא, תלמידו של רבי מנשה מאיליה ומגדולי תלמידי רבי חיים מוולוז'ין, שכיהן באותה תקופה כרבה של העיירה. חיים אברהם היה הבן השלישי בין ששה בנים שכולם היו רבנים מפורסמים בליטא. בצעירותו עברה המשפחה לסמרגון והוא למד תורה מפי אביו, חברו ללימודים אצל אביו היה ראובן (ראוב'לה) לוין, שנעשה לימים רבה של דווינסק. כשעזב אביו את רבנות סמרגון לטובת רבנות קובנה הגדולה, מינו אותו בני הקהילה המקומית כרב, אך הוא סירב לשבת על כיסא אביו בחייו ולקבל את תואר הרבנות. הוא ענה לשאלות הלכתיות והתמקד בשיעוריו בישיבה, ה"קיבוץ" אותו הקים אביו בעיר, שמשך אליו את טובי הלמדנים בתקופתו[1]. מעמדו בקרב אחיו הרבנים היה נכבד, ואחיו רבי רפאל שפירא כיבד אותו להוביל את בתו ליפשא לחופתה עם רבי חיים הלוי סולובייצ'יק[2].
לאחר פטירת אביו בראשית 1853 התמנה רשמית כרבה של סמרגון, תפקיד בו כיהן עד פטירתו בד' באייר תרמ"ו, 9 במאי 1886. הוא התפרנס ממסחר, ואת משכורתו על עבודת הרבנות תרם בקביעות לצדקה, בעיקר לתמיכה בלומדי ה"קיבוץ"[3]. הוא הנהיג תמיכה מסודרת ומכובדת ללומדי ה"קיבוץ" כדי שלא יצטרכו להתארח בבתי תושבים מקומיים כמנהג אותם ימים[4].
כתביו אבדו ככתבי אביו, אך חידושים מתורתו שבעל פה מצוטטים בכתבי בני דורו. בתשס"ד (2004) נעשה ניסיון ראשון ללקטם[5].
משפחתו
- בתו צביה התאלמנה בצעירותה ונישאה בשנית לרב מאיר פיימר רבה של סלוצק
- בתו השנייה נישאה לרב מנשה יוסף גינצבורג מרבני ה"קיבוץ" ומו"ץ בסמרגון, מחבר "גבעות עולם" (וילנה תרנ"ח). בנם הוא רבי איסר גינצבורג רבה של פאריץ' ורב בברונקס[6]
- בתו הצעירה רבקה (תר"כ, סמרגון - שבט תרצ"ח, יאשינובקה) נישאה לרב תנחום גרשון ביליצקי, מגדולי תלמידי וולוז'ין, רבה של יאשינובקה
קישורים חיצוניים
- משה צינוביץ, רבני קהילת סמורגון, י: ר' חיים אברהם שפירא, בתוך: אבא גורדין (עורך), סמורגון, תל אביב תשכ"ו, עמ' 90–91 (ספר יזכור לקהילת סמורגון, בספריית העיר ניו יורק, תמונות 94–95).
- בצלאל ברמן, ילקוט שמועות - "חיי אברהם": מתורתו של הגאון רבי נח חיים אברהם שפירא אב"ד ור"מ סמארגון, בתוך: ישורון (מאסף תורני), יד, ירושלים-ניו יורק, ניסן תשס"ד, עמ' תתרל-תתרמ, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ מבין תלמידי ה"קיבוץ" התפרסמו רבים, בהם: רבי שמעון שקופ ורבי אברהם יצחק הכהן קוק.
- ^ ראו גם: אפרתי, תולדות אנשי שם, ורשה, תרל"ה. עמ' 23 הערה ט, המונה את בני רא"ל שפירא ומונה רק שנים מהם: ”הוא אבי הבנים הגאונים המפורסמים בחריפותם ובקיאותם הנפלאה כו', מו"ה חיים אברהם שפירא שי' הגאבד"ק סמארגאָן, ומו"ה רפאל שפירא שי' מוואלאזין...”. בסוף הספר נדפס מכתבו של רבי חיים ברלין המעיר למחבר על כך שלא שמע על שאר האחים.
- ^ חיים קרלינסקי, הראשון לשושלת בריסק, הערה 353.
- ^ המנהג שזכה לכינוי "ימים", היה מנהג רווח בקרב תלמידי ישיבות מזרח אירופה העניים לאכול את ארוחותיהם אצל משפחות הגרות סמוך לישיבה
- ^ ראו הפנייה בפרק "קישורים חיצוניים"
- ^ עליו ראו: משה צינוביץ, עץ חיים: תולדות ישיבת וולוז'ין, תל אביב: מור, תשל"ב. עמ' 371–372. וראו עוד: אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' איסר גינזבורג שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 19, באתר HebrewBooks.
