זרם פירוקלסטי
זרם פירוקלסטי (מיוונית: πύρό פירו (אש), κλαστός קלאסטוס (שבירה)) הוא תופעה הנגרמת כתוצאה מהתפרצויות געשיות מסוימות. הזרם נראה כענן סמיך בצבעי אפור-שחור המתגלגל-מתערבל על צלע הר הגעש. הזרם הפירוקלסטי מורכב מגזים לוהטים ומטפרה, הנעים במהירויות גבוהות (מאות קמ"ש). טמפרטורת הגז עשויה להגיע עד ל-1,000 מעלות צלזיוס. הזרמים הפירוקלסטים זורמים מטה במורדות הר הגעש בדרך כלל, ומתקדמים על פני הקרקע, או מתפשטים לצדדים בהשפעת כוח הכבידה. מהירותם תלויה בצפיפות הזרם, קצב יציאת החומר מהר הגעש ושיפוע צלע ההר.
חלק מההתפרצויות הגעשיות מכונות nuée ardente (מצרפתית - "ענן זוהר"). השימוש בו נעשה לראשונה בתיאור ההתפרצות ההרסנית של הר הגעש פלה במרטיניק שבים הקריבי, שהתרחשה ב-1902. הזרמים הפירוקלסטיים מהתפרצות זו זהרו באור אדום בחושך.
היווצרות הזרם
- הר געש מתפרץ התפרצות פליניאנית. בהתפרצות כזו פורצים החומרים הפירוקלסטיים לגובה של עשרות קילומטרים, כעמוד התפרצות. העמוד המתהווה בעת התפרצות פליניאנית, שפליניוס הצעיר תיארו כ"עץ אורן ענקי", קורס, ואז מתחילה נשורת מהירה של האפר הגעשי, הגז והסלעים הנוחתים חזרה על צלע ההר ומתגבשים לנחשול.
- קריסה של צלע הר געש בשעת התפרצות (כפי שקרה בהתפרצות הר סנט הלנס בשנת 1980).
- קריסה של הכיפה הגעשית.
סדרי גודל
סדר הגודל של נפחם של הזרמים הפירוקלסטיים הוא בין כמה מאות מטרים מעוקבים לאלף קילומטרים מעוקבים. זרמים גדולים עשויים באופן תאורטי לנוע מאות קילומטרים, אם כי זרמים בקנה מידה כזה לא נוצרו כנראה מאז בריאת העולם. רוב הזרמים הפירוקלסטיים הם בגודל של כקילומטר מעוקב אחד עד עשרה קילומטרים מעוקבים, והם נעים למרחקים של כמה קילומטרים. הזרמים מורכבים משני חלקים: חלק תחתון שנע קרוב לקרקע ומכיל שברי סלע גדולים וגרוֹרוֹת, וזרם בצפיפות נמוכה יותר שנע מעליו. הצפיפות הנמוכה נגרמת בעקבות ערבוב עם האוויר שמעל לשכבת הזרם העליונה. האנרגיה הקינטית של הסלעים שבשכבת הזרם התחתונה עשויה לגרום לעקירת עצים ובניינים הניצבים בדרכה. הגזים החמים והמהירות הגבוהה הופכים את הזרם לקטלני.
נחשול פירוקלסטי
זרם פירוקלסטי המכיל כמות גדולה של גז ביחס לחומר מוצק נקרא נחשול פירוקלסטי. הצפיפות הנמוכה של זרמים אלה מאפשרת להם לזרום מעל בליטות טופוגרפיות כמו רכסים וגבעות. הנחשולים עשויים להכיל קיטור, מים וסלעים בטמפרטורות נמוכות מ-250 מעלות צלזיוס, טמפרטורה נמוכה יחסית לטמפרטורה של זרמים פירוקלסטים אחרים. משום כך הם מכונים לעיתים "קרים". גם בטמפרטורה זו עלול הזרם הפירוקלסטי להביא לתוצאות קטלניות. נחשולים קרים עשויים להיווצר בעקבות התפרצות מתחת לאגם רדוד או ים. ישנן התפרצויות געשיות הפולטות רק חומר בצפיפות נמוכה, כלומר התפרצות של נחשולים בלבד. כך היה בהתפרצות הר הגעש פלה במרטיניק שבים הקריבי ב-1902. זרם כזה הגיע לעיר סן-פייר וגרם למותם של כמעט 30,000 איש. היווצרות נחשול פירוקלסטי על ידי זרם פירוקלסטי היא תופעה שכיחה.
בין נחשול פירוקלסטי וזרם פירוקלסטי
קיים קשר בין נחשול פירוקלסטי לזרם פירוקלסטי. נחשול יכול להיווצר תוך כדי זרם פירוקלסטי, ואף להתפתח כתוצאה מתהליכים בתוך זרם פירוקלסטי. לנחשולים פירוקלסטים רמת אנרגיה גבוהה, צמיגות נמוכה, הם נעים במהירויות גבוהות ויכולים לטפס מעל מכשולים טופוגרפיים כמו עמקים וצוקים. הנחשולים משקיעים שכבות דקות של סדימנטים, בעלות הופעה דומה לסדימנטים ימיים.
דוגמאות
- נחשול פירוקלסטי שגלש מהר הגעש וזוב הוא שהחריב וכיסה את העיירה הרקולנאום במפרץ נפולי.
- נחשול דומה התפרץ מהר הגעש פלה שבאי מרטיניק ב-1902 וגרם למותם של 30,000 איש בעיירה סן-פייר.
- בארץ ניתן לראות עקבות של נחשולים פירוקלסטים בבריכת רם.
תיאורים היסטוריים
פליניוס הצעיר, במכתביו לטקיטוס, תיאר את הנחשול הפירוקלסטי שהתהווה בעת התפרצות הווזוב בשנת 79 לספירה:
"ענן שחור, מפחיד, שמתוכו פרצו להבות מפוצלות ורוטטות, והגיחו לשונות אש, כמו הבזקי ברק עצומים בגודלם... ואז הענן שקע על הקרקע וכיסה את הים".
קישורים חיצוניים
- זרמים פירוקלסטיים
נחשול פירוקלסטי בהר סנט הלנס, סרטון באתר יוטיוב
22463800זרם פירוקלסטי