נחווה
 דגל נחווה | |
 | |
| מדינה / טריטוריה |
 איחוד האמירויות הערביות |
|---|---|
| מושל | סולטאן בן מוחמד אל-קאסימי |
| שפה רשמית | ערבית |
| שטח | 5.26 קמ"ר |
| גובה | 506 מטרים |
נחווה (בערבית: النحوة) היא עיר קטנה שנמצאת בטריטוריית מדחא, מובלעת בתוך איחוד האמירויות הערביות השייכת לעומאן. אלא שנחווה היא בכלל מובלעת של איחוד האמירויות (שארג'ה), כך היא למעשה מובלעת בתוך מובלעת, מצב נדיר שקיים רק בשתי מדינות (המדינה השנייה היא הולנד המכילה 7 מובלעות של מחוז בארלה-נוסאו בתוך 2 מובלעות של מחוז בארלה-הרטוך הבלגי).
חוק וסדר
משום שנחווה היא מובלעת בתוך מובלעת, ההגעה אליה והחוק בה מסובכים ולא תמיד ברורים. כדי להגיע לכפר מאיחוד האמירויות יש לנסוע בכביש הצפוני ביותר מגבול איחוד האמירויות-עומאן, עד לגבול המובלעת, מדרום לכור פאקן. בעזרת שילוט ניתן להתמצא ולהגיע למדחה החדשה, משם קיימת דרך עפר לא סלולה באורך 5 קילומטר שמגיעה עד לגבול נוסף, הפעם של הכפר. כ-80 מטרים אחרי הגבול ישנו מוצב משטרתי של איחוד האמירויות, שדואג להגן על תושבי הכפר מקבוצות עוינות מעבר לגבול. מאחורי תחנת המשטרה נמצאת העיר, שמחולקת לשלושה חלקים: נחווה החדשה, המורכבת מכ-40 בניינים שנבנו לאחרונה, ומכילה בית ספר ובית חולים קטן, נחווה העתיקה, המורכבת מבתים עתיקים שרובם נטושים, והכפר שיס, ששונה בטיבו משאר העיר, אך עדיין נחשב כחלק מהעיר היות שהוא שייך גם כן לאיחוד האמירויות[1].
היסטוריה
התת מובלעת של נחווה הוקמה לאחר שמדחה החליטה להצהיר אמונים לעומאן, החלטה שלא עלתה בקנה אחד עם אנשי העיר. בסוף שנות השלושים או תחילת שנות הארבעים של המאה העשרים שלטו שתי 'חמולות' בחצי האי מוסנדם, אל-קאסימי משארג'ה ואבו סעיד מעומאן. אל קאסימי ייצג את הצד של איחוד האמירויות כיום, או שארג'ה, בזמן שאבו סעיד ייצג את הצד התומך בעומאן. על תושבי חצי האי הוטל להחליט למי הם מצהירים אמונים. בעוד שמדחה החליטה להצטרף לעומאן, תושבי נחווה שהיו חלק ממדחה החליטו להצטרף לשארג'ה וכך הפכו למובלעת בתוך מובלעת. הגבולות נקבעו לאחר התייעצות של השלטון הבריטי בחוף שביתת הנשק ובראשו ג'וליאן ווקר עם שבטי האזור. על אף שההתייעצויות החלו בשנות הארבעים, רק בשנת 1969 נקבעו הגבולות הסופיים, שחלים עד היום[2].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ A hidden piece of the Emirates, The National (באנגלית)
- ^ Madha village's pledge of allegiance changed the map forever, The National (באנגלית)
