F-108 ראפייר |
| איור של מטוס F-108 |
|
מאפיינים כלליים |
|---|
|
סוג |
מטוס יירוט על קולי |
|---|
|
ארץ ייצור |
ארצות הברית |
|---|
|
יצרן |
נורת' אמריקן |
|---|
|
צוות |
2 |
|---|
ממדים |
אורך |
27.2 מטר |
|---|
|
גובה |
6.7 מטר |
|---|
|
מוטת כנפיים |
17.5 מטר |
|---|
|
שטח כנפיים |
174.4 מטר רבוע |
|---|
|
משקל ריק |
23,098 קילוגרם |
|---|
|
משקל המראה מרבי |
46,508 קילוגרם |
|---|
|
ביצועים |
מהירות מרבית |
מאך 3+ |
|---|
|
סייג רום |
24,400 מטר (80,100 רגל) |
|---|
|
עומס כנף |
183.4 קילוגרם למטר רבוע |
|---|
|
|
|
|
תרשים |
|---|
 |
נורת' אמריקן F-108 ראפייר (באנגלית: North American F-108 Rapier) היה תכנון למטוס יירוט אמריקאי שהוצע על ידי חברת נורת' אמריקן לחיל האוויר האמריקאי בשנות ה-50 אך לא נבנה מעולם. המטוס תוכנן כמענה למפציצים גרעיניים על קוליים ומגביהי טוס שהיו בתהליך פיתוח על ידי ברית המועצות. המטוס תוכנן לטוס במהירות של מאך 3 (כ-3,700 קילומטר בשעה) ובטווח קרבי של כ-1,900 קילומטר (1,000 מייל ימי) ולשאת מכ"ם ומערכות נשק המסוגלות להינעל ולתקוף מטוסים גדולים בטווח של 160 קילומטר (100 מייל).
למרות שננקטו צעדים על מנת להקטין את עלות התוכנית כגון שימוש במנועים מתוכנית ה-XB-70 ואלקירי ומערכות מפיתוחים של מטוסי יירוט מקבילים, בוטלה התוכנית בשנת 1959 עקב קשיים כלכליים והתמקדות היכולת הגרעינית הסובייטית בטילים בליסטיים.
קישורים חיצוניים
