נוקליד
המונח נוקליד (Nuclide) משמש בפיזיקה גרעינית על מנת לאפיין אטום בעזרת הרכב הגרעין שלו, לפי מספר הפרוטונים והנייטרונים המצויים בו. כל נוקליד הוא איזוטופ של יסוד כימי מסוים. המונח נוקליד נטבע בשנת 1947 והוא זהה למונח "איזוטופ", במשמעותו הכללית.
כדי לתאר בקצרה את הנוקליד, כותבים את מספר המסה (מספר הנוקליאונים) בפינה השמאלית העליונה ואת המספר האטומי (מספר הפרוטונים) בפינה השמאלית התחתונה של הסימול הכימי. לדוגמה: C עבור האיזוטופ הנפוץ ביותר של פחמן. בשנים קודמות, מספר המסה היה נכתב בפינה הימנית העליונה. ניתן להשמיט את המספר האטומי, כיוון שהוא מוגדר באופן ייחודי על ידי הסימול הכימי של היסוד.
מגוון הנוקלידים של יסוד כימי מסוים בעל אותו מספר פרוטונים (מספר אטומי), אבל עם מספרי נייטרונים שונים נקראים האיזוטופים של היסוד. לפני שהמונח נוקליד התקבל באופן בינלאומי (בערך בשנת 1950), השתמשו במונח "איזוטופ" כדי לתאר סוגים שונים של גרעינים, כלומר, נוקלידים. נוקלידים עם אותו מספר מסה אבל עם מספר אטומי שונה נקראים איזובארים (איזובאר = שווה במשקל). איזוטונים הם נוקלידים עם מספר נייטרונים שווה ומספר פרוטונים שונה.
איזומרים גרעיניים הם גרעיני אטומים של נוקליד מסוים בעלי מספרי פרוטונים ומסה שווים, הנבדלים בתכולת האנרגיה ומתקיימים לטווח זמן ארוך. נוקלידים לא יציבים הם רדיואקטיביים ומכונים רדיונוקלידים.
כינוי | תכונות | דוגמאות | הערות |
---|---|---|---|
איזוטופ | מספר פרוטונים שווה | C C | |
איזוטון | מספר נייטרונים שווה | C N | |
איזובאר | מספר מסה שווה | N O F | ראו קרינת בטא |
גרעין מראה | החלפה בין מספר הפרוטונים למספר הנייטרונים | H He | |
איזומר גרעיני | מצבי אנרגיה שונים | Tc | מתקיימים לטווח זמן ארוך או יציבים |
בטבע קיימים כ-270 גרעינים יציבים ו-70 לא יציבים (רדיואקטיביים). הרדיואיזוטופים הטבעיים הם אלה שזמן מחצית החיים שלהם הוא לפחות 4.6X109 שנים (או שחייבים להיות להם חומרי מוצא המתקיימים לטווח הארוך). לדוגמה, 238U שהוא האיזוטופ (T1/2=4.5X109 שנים) של אורניום קיים בטבע, אבל גם 226Ra שהוא האיזוטופ (T1/2 = 1602 שנים) של רדיום קיים בטבע כיוון שהוא צאצא של 238U. למעלה מאלף נוקלידים סונתזו באופן מלאכותי.
ניתן לראות רשימה של הנוקלידים הידועים בטבלאות הנוקלידים (ראו קישורים חיצוניים).