נוזל חוץ-תאי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף נוזל חוץ תאי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוזל חוץ-תאי הוא שם כולל לכל הנוזלים והתמיסות שמחוץ לתא. הנוזל הנותר נקרא נוזל תוך-תאי או ציטופלזמה.

בחלק מבעלי-החיים, כולל ביונקים, מחולק הנוזל החוץ-תאי לשני חלקים עיקריים: נוזל בין-תאי ופלזמה. הנוזל החוץ-תאי מכיל גם נוזל רקמתי (נוזל הממוקם בתוך הרקמה ומחוץ לתאים), המהווה רק כ-2.5% מתוכו.

באדם, ריכוז הגלוקוז הנשמר בגוף בריא על ידי הומאוסטזיס הוא 5 מילי-מולר (5mM).

דרגת החומציות (pH) של הנוזל החוץ-תאי בגוף בריא נשמרת על ידי בופרים, והיא 7.4.

הכמות של הנוזל החוץ-תאי באדם בוגר נעה בסביבות ה 15 ליטרים (מתוכם 12 ליטרים של נוזל בין תאי ו3 ליטרים של פלזמה).

המרכיבים של הנוזל החוץ-תאי

קטיונים מרכזיים: נתרן (Na+) אשלגן (K+) וסידן (Ca+2).
אניונים מרכזיים: כלור (Cl-) וביקרבונט (HCO3-). ישנם פחות פרוטאינים בנוזל החוץ-תאי מאשר בנוזל התוך-תאי.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נוזל חוץ-תאי בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיולוגיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0