נגיף צהבון אמיר העגבנייה
 נגיף צהבון אמיר העגבנייה
| |
|---|---|
| מיון מדעי | |
| קבוצה: | קבוצה II (נגיפי DNA חד-גדילי) |
| מחלקה: | טקסון ללא מקור |
| סדרה: | טקסון ללא מקור |
| משפחה: | Geminiviridae |
| סוג: | Begomovirus |
| מין: | נגיף צהבון אמיר העבנייה |
| שם מדעי | |
 Tomato yellow leaf curl virus
| |
נגיף צַהֲבוֹן אֲמִיר העגבנייה (שם מדעי: Tomato yellow leaf curl virus; בראשי תיבות: TYLCV) הוא מין נגיף DNA חד-גדילי הגורם למחלת צהבון אמיר העגבנייה ולפגיעה קשה בצמחי העגבנייה ובצמחים נוספים. המין נגיף צהבון אמיר העגבנייה הוא אחד ממגוון גדול של מיני נגיפים מהסוג Begomovirus הגורמים למחלה. הנגיף תואר לראשונה בישראל בשנת 1964.[1] נמצא שהוא פוגע בגדילה הנורמאלית של הצמח ובכך משפיע על תפוקת היבול. הנגיף מועבר על ידי כנימת עש הטבק (Bemisia tabaci) הבוגרת, הניזונה משיפת הצמח. הנגיף מועבר בחזרה אל כנימת העש משיפת הצמח. ישנה גם העברה הנגיף של הנגיף בין הכנימות במהלך ההזדווגות.
הנגיף אובחן לראשונה בשנות השישים בישראל, בהמשך התרחבה תפוצתו לאזורים טרופים וסאבטרופים בעולם כולו.
גנום
גנום הנגיף מורכב מסליל DNA חד גדילי אחד שגודלו כ-2,800 נוקלאוטידים. גנום זה מקודד על ידי שש מסגרות קריאה חופפות (ORFs):
- V1 - מקודד לחלבון מעטפת הנגיף
- V2 - מבקר סימפטומים ותנועת הנגיף בצמח
- C1 - מקודד לחלבון החיוני לשכפול הנגיף
- C2 - מקודד לחלבון המשפעל תעתוק
- C3 - מקודד לחלבון המגביר רפליקציה של הנגיף
- C4 - מקודד לחלבון שפיע על תנועת הנגיף בצמח, חומרת סימפטומים וטווח פונדקאים
חלבון מעטפת הנגיף
גנום הנגיף עטוף בחלקיק דמוי איקוזהדרה הנקרא geminate. חלקיק זה מורכב מ-110 תת-יחידות חלבוניות שגודלם 30kDa המקודדות על ידי הגן V1. חלבון מעטפת הנגיף מגן על הגנום, מוביל את הנגיף לתוך התא הצמחי ומחוצה לו, מסיע בתנועה הסיסטמית בצמח והוא חיוני להעברת הנגיף בגוף כנימת עש הטבק.
המסלול מהצמח אל כנימת עש הטבק
הנגיף מגיע אל הכנימה משיפת הצמח בעת ההזנה, הוא עובר דרך תעלת המזון הממוקמת ב stylet, עד להגיעו לוושט ועד אשר הוא חודר לתא הסינון אשר מהווה צומת דרכים מרכזית במערכת העיכול של כנימת עש הטבק המחברת בין המעי האמצעי והאחורי. רוב הנגיפים נספגים בתא הסינון ועוברים להמולימפה, מערכת הדם של כנימת עש הטבק, ואילו חלק מהנגיפים נעים הלאה למעי העולה ולמעי היורדt, שם הם נספגים מתאי האפתל של המעי למערכת הדם. חלקיקי נגיף נעים בהמולימפת הכנימה עד להגעה לבלוטות הרוק שם הם מתמקמים בבלוטות הרוק העיקריות ועוברים הלאה לתוך צינור הרוק ומשם מוזרקים יחד עם רוק חזרה לשיפת הצמח. ההעברה המעגלית המתמדת של הנגיף מתווכת על ידי חלבון המעטפת שלו
טווח פונדקאים
טווח פונדקאים של הנגיף בגידולים חקלאיים בישראל כולל את העגבנייה תרבותית (Lycopersicon esculentum), שעועית מצויה (Phaseolus Vulgaris), פלפל (Capsicum annuum) ופלפלת סינית (Capsicum chinense), ליזיאנטוס (Eustoma grandiflora), פטוניה (Petunia hybrida) וחלמית קטנת-פרחים (Malva parviflora). כמו כן רוב מיני עגבניות הבר מציגות את סימפטומים המחלה. המחלה נפוצה במזרח התיכון, והיא דווחה גם במזרח הרחוק, אפריקה, אירופה, האיים הקריביים ומרכז אמריקה. דווח גם על TYLCV ביפן, מקסיקו, פלורידה וג'ורג'יה.[2][3]
נזקים
המחלה גורמת לעצירת הגידול הנורמאלי, העלים צהובים, קטנים ומעוותים. בהדבקת צמח צעיר נפסקת צמיחת הצמח ועל כן לא מתפתחים תפרחות ופירות ורמת היבול פוחתת. המחלה מהווה גורם המגביל העיקרי לגידולי עגבנייה תרבותית, כאשר המחלה התפרצה לראשונה בישראל דווח הפסד של 100% מהיבול.
תפוצה
המחלה דווחה לראשונה בישראל ב 1939-40, התפרצות המחלה התרחשה בסמיכות להתפרצות כנימת עש הטבק. בסוף 1970 חלה התפרצות המחלה בארץ וגרמה ל 100% איבוד יבולים בעגבנייה. זן הנגיף הישראלי נצפה גם במצרים, כנראה גם בלבנון, ירדן, קפריסין, ספרד, האיים הקריביים, הרפובליקה הדומיניקנית, ג'מייקה ופלורידה.[4]
קישורים חיצוניים
- איור של גנום הנגיף
- איור של חלבון מעטפת הנגיף
- תמונה של סימפטומים הנגיף בצמח עגבנייה
סרטון המתאר שיתוף פעולה מחקרי בין ישראל לפלורידה ליצירת זן עגבניות עמיד לצהבון האמיר, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
- ^ Cohen & Harpaz, Entomologia Experimentalis et Applicata 7: 155, 1964.
- ^ Zakay, Navot, Zeidan, Kedar, Rabinowitch, Czosnek & Zamir, Plant Disease 75: 279, 1991.
- ^ Czosnek, Kheyr-Pour, Gronenborn, Remetz, Zeidan, Altman, Rabinowitch, Vidavsky, Kedar, Gafni & Czosnek, Plant Molecular Biology 22: 995, 1993.
- ^ Descriptions of plant viruses, Henryk Czosnek
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
27757640נגיף צהבון אמיר העגבנייה