נרבון
 | |
| מדינה |
 צרפת |
|---|---|
| חבל | אוקסיטניה |
| מחוז | אוד |
| ראש העיר | ג'אק בסקו (מ-2008) |
| תאריך ייסוד | 118 לפנה"ס |
| שטח | 173 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 50,280 (2006) |
| ‑ צפיפות | 295 נפש לקמ"ר (2006) |
| קואורדינטות | 43°10′08″N 3°00′15″E / 43.16889°N 3.00417°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| [1] | |
נרבון (צרפתית Narbonne, אוקסיטנית Narbona, עברית מסורתית נרבּונה) היא עיר באוקסיטניה שבצרפת בה מתגוררים כ-50,000 תושבים.
היסטוריה
נרבון נוסדה בגליה בשנת 118 לפני הספירה כקולוניה Narbo Martius שהייתה בנקודת ההצטלבות של הדרך הרומית מאיטליה לספרד, הויה דומיטיה והדרך שעברה לאורך צרפת, הויה אקויטניה, על חוף נהר האודה. במטרה להצמיח את נרבון כאלטרנטיבה למרסיי, שהתמרדה נגד השלטון הרומאי, קבלו חיילי הלגיון העשירי של יוליוס קיסר חלקות אדמה באזור. בהמשך, הייתה נרבון לבירה של הפרובינציה הרומאית גליה נרבוניס דבר שהביא להמשך צמיחת העיר.
לאחר התמוטטות האימפריה הרומית, הייתה נרבון בירת הפרובינציה ספטומניה של הוויזיגותים. היא הייתה חלק מחליפות קורדובה, עד כיבושה על ידי הפרנקים. במאה ה-14 ירדה מגדולתה בעקבות שטפון (1320), שינוי זרימת הנהרות מהם התפרנסה, כיבושי אדוארד הנסיך השחור, והמגפה השחורה.
בעיר נמצאת קתדרלת נרבון - קתדרלה גותית שבנייתה לא הושלמה.
יהדות נרבון
החל מהמאה ה-9 הייתה נרבון מרכזם של חכמי פרובנס, שתורתם ופסקי ההלכה שלהם הופצו בכל אירופה, ספרד וצפון אפריקה, וגאונותם הייתה לשם דבר בקרב חכמי ישראל של אותה תקופה. היהודים התיישבו בנרבון בסביבות המאה ה-5, ועד למאה ה-12 הקהילה התרחבה ומנתה כ-2000 איש. נרבון וחכמיה מוזכרים לעיתים קרובות בספרות הבתר-תלמודית. מקור אחד, אברהם אבן דאוד מטולדו, החשיב את חכמי נרבונה כגאונים, בדומה לגאוני בבל. במאות ה-12 וה-13 עברה הקהילה סדרה של עליות ומורדות טרם שקיעתה הממושכת.
בעל הערוך מייחס את רבי משה הדרשן לעיר נרבונא[1].
קישורים חיצוניים
- "נַרְבוֹנה", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמודים 112–113, באתר HebrewBooks
- ^ בספר הערוך ערך נגד, השני.