תקווה ישראלית
תקווה ישראלית[1] היא תוכנית של נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, לחיזוק הממלכתיות ולביסוס השותפות בין ארבעת המגזרים המרכזיים המרכיבים את החברה הישראלית: חילונים, חרדים, דתיים וערבים. התוכנית שואפת לקדם השתלבות איכותית של כלל המגזרים בחברה ובכלכלה וליצירת שיתופי פעולה ביניהם בתחומי מפתח ובראשם החינוך, האקדמיה, התעסוקה, השלטון המקומי והספורט, תוך כבוד לכל הקבוצות.
.jpg)
התוכנית היא היישום המעשי של אתגר ביסוס השותפות בין חלקי החברה הישראלית, שהציג הנשיא בכנס הרצליה בשנת 2015 ב"נאום השבטים"[2] וכן בנאום ההמשך, "תקווה ישראלית: חזון או חלום?"[3] שנישא בכנס הרצליה 2016.
נאום השבטים
בנאום שנשא נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין ב-7 ביוני 2015 בכנס הרצליה, בחלוף כשנה לתחילת כהונתו כנשיא, תיאר ריבלין את החברה בישראל כמפוצלת לרוב חילוני ציוני מוצק, ולמיעוטים דתי, חרדי וערבי ההולכים ונדמים לו בגודלם, כאשר תהום תרבותית, דתית וזהותית פעורה בין המגזרים ומאיימת על החברה הישראלית, וקרא לייצר סדר ישראלי חדש על בסיס החלפת תפיסת הרוב והמיעוט הרווחת בתפיסה של שותפות[4].
בנאום הכריז ריבלין כי:
”תהליכים דמוגרפיים ותרבותיים מעצבים מחדש את פניה של החברה הישראלית בעשורים האחרונים: מחברה המורכבת מרוב ומיעוט ברורים, לחברה המורכבת מארבעה מגזרים או "שבטים" מרכזיים שמתקרבים זה אל זה בגודלם: חילונים, דתיים-לאומיים, חרדים וערבים.
מציאות חברתית זו משתקפת מהרכב כיתות א' כיום, שזרמי החינוך החרדי והערבי מהווים בו קרוב לחמישים אחוז, ומהווה למעשה "סדר ישראלי חדש". במציאות זו לא מתקיימים עוד רוב ומיעוט ברורים בהתייחס לשאלות יסוד אידיאולוגיות, ומכאן שנדרש מעבר מהתפיסה המקובלת של "רוב ומיעוט" לתפיסה חדשה של שותפות. שותפות בין המגזרים השונים המרכיבים את החברה הישראלית.”
ריבלין הציג בנאום את "מנועי השינוי" שלדעתו יכולים לחבר בין ה"שבטים" השונים: השירות הציבורי; האקדמיה והעבודה; חינוך; ושותפות אזורית בין ראשי רשויות מקומיות.
"נאום השבטים" "מהווה את המצע הרעיוני לחזונו של הנשיא בנוגע לחברה הישראלית"[5]. כהמשך לנאום הוקמה תוכנית "תקווה ישראלית", שמטרתה היישום המעשי של "נאום השבטים".
פעילות
הפעילות מאופיינת ביצירת שיתופי פעולה נרחבים עם משרדי ממשלה, קרנות וארגוני חברה אזרחית במטרה לקדם את השותפות בחברה הישראלית. כך למשל, תקווה ישראלית בחינוך[6] פועלת לקידום היכרות ופעולה משותפת בין צוותי חינוך ותלמידים ממגזרים שונים; תקווה ישראלית באקדמיה[7] פועלת לקידום מערכת השכלה גבוהה מגוונת המשמשת מקום מפגש משמעותי ושער לתעסוקה הולמת לכל חלקי החברה הישראלית; תקווה ישראלית בתעסוקה[8] מקדמת שילוב חרדים וערבים, במגזר הפרטי והציבורי בתעסוקה איכותית; תקווה ישראלית באשכולות האזוריים[9] עוסקת בקידום צמיחה מכלילה ובהעמקת השותפות בין קהילות האשכול; ותקווה ישראלית בספורט - מגן הכבוד[10] פועלת לקידום שיתופי פעולה בין מגזריים, שוויון הזדמנויות והתמודדות עם אלימות וגזענות באמצעות הכדורגל.
בשנת 2018 הוציא פרסם יועז הנדל את הספר "תקווה ישראלית", המבוסס על דיאלוג שלו עם הנשיא, ראובן ריבלין. הספר נועד, לדברי המחבר, "לנסח מחדש או להקים לתחייה את החזון הציוני לנוכח משבר הזהות הישראלי"[11].
קישורים חיצוניים
- אתר תקווה ישראלית
- הודעת ות"ת - "תקווה ישראלית באקדמיה"
- "מגן הכבוד - תקווה ישראלית בספורט", אתר משרד התרבות והספורט
- אריק בנדר "נשיא המדינה מציב תמרור אזהרה בפני החברה הישראלית" מעריב 8.6.15
- אברום תומר, "לא שבטים ולא יער", השילוח, 6 במרץ 2016
הערות שוליים
- ^ אתר תקווה ישראלית, באתר www.israeli-hope.gov.il
- ^ נאום נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, בכנס הרצליה 2015, באתר GOV.IL
- ^ נאום נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, בכנס הרצליה 2016, באתר GOV.IL
- ^ נועם (דבול) דביר, ריבלין: בישראל 4 שבטים והעוינות ביניהם גוברת, באתר ynet, 7 ביוני 2015
- ^ אתר "בית הנשיא"
- ^ אתר תקווה ישראלית- זירת החינוך, באתר www.israeli-hope.gov.il
- ^ אתר תקווה ישראלית- זירת האקדמיה, באתר www.israeli-hope.gov.il
- ^ אתר תקווה ישראלית- זירת התעסוקה, באתר www.israeli-hope.gov.il
- ^ אתר תקווה ישראלית- זירת האשכולות האזוריים, באתר www.israeli-hope.gov.il
- ^ אתר תקווה ישראלית- זירת הספורט, באתר www.israeli-hope.gov.il
- ^ שגיא ברמק, "סקירת הספר", השילוח 12, דצמבר 2018
