נאדר נאדרפור
| נאדר נאדרפור (בשמאל) לצד סימין בהבהאני בלוס אנג'לס, 1999 | |
| נאדר נאדרפור (בשמאל) לצד סימין בהבהאני בלוס אנג'לס, 1999 |
נאדר נאדרפור (בפרסית : نادر نادرپور;6 ביוני 1929 – 18 בפברואר 2000 ) היה משורר איראני. הוא נמנה עם משוררים איראניים שעיצבו את השירה הפרסית החדשה או את "השירה החדשה". אף על פי שנימה יואשיג (1896–1960) ידועה כאבי השירה הפרסית החדשה, המכונה "שירת נימאי" או "שער-נימאי", לפי מספר חוקרי ספרות ושירה נאדר נאדרפור נחשב למשורר מוביל של השירה הפרסית החדשה.
ביוגרפיה
נאדר נאדרפור נולד ב- 6 ביוני 1929 בטהראן, איראן. הוריו שלטו בצרפתית והייתה להם אהבה עמוקה לאמנות, למוזיקה ולהיסטוריה. אביו, תגי מירזה, היה צאצא של רזה גולי מירזה, בנו הבכור של נאדר שאה. הבכור מבין שני אחים ושלוש אחיות, נאדרפור גדל במשפחה עשירה. אביו, שנפטר כאשר נאדרפור היה רק בן ארבע עשרה, היה צייר וגם איש המכיר שירה וספרות. הוא לימד את נאדרפור הצעיר ספרות פרסית ושירה קלאסית. אמו הייתה נגנית מוכשרת של כלי המיתר טאר, והיא עזרה לנאדרפור לפתח הערכה למוזיקה.
בשנת 1942, במהלך מלחמת העולם השנייה, החל נאדרפור את הלימודים בבית הספר התיכון איראן-שאהר בטהרן. כעבור שנה כשאיראן נכבשה על ידי כוחות הצבא של בעלות הברית, נאדרפור, כמו סטודנטים רבים אחרים באותה תקופה, התערב בפוליטיקה והוא השתתף בקבוצת מפלגה לאומנית קטנה. מאוחר יותר הצטרף למפלגת תודה, שהפכה למפלגה הקומוניסטית הגדולה במדינה. נאדרפור פרסם גם מספר שירים בכתבי עת אשר כולם נתמכו על ידי מפלגת תודה.
כאשר נאדרפור סיים את לימודיו בתיכון בשנת 1948, הוא כבר עזב את המפלגה. למעשה, מאז שנת 1946 נאדרפור היה מודאג מהמשבר איראן-אזרבייג'ן, וכמו סטודנטים לאומניים רבים אחרים, הוא היה משוכנע כי הקומוניזם הסובייטי אינו יכול לספק מענה ללאומנות. לאחר מכן פעל נאדרפור להבטיח שהבחירות לפרלמנט באיראן יהיו פתוחות, כנות והוגנות. לכן הוא אהד את החזית הלאומית ומנהיגיה, מוחמד מוסאדק.
בשנת 1950 נאדרפור נשלח לפריז כדי להמשיך את לימודיו בשפה ובספרות צרפתית באוניברסיטת סורבון. במהלך שהותו בפריז הוא לא רק הפך לסופר עצמאי אלא הוא כתב גם עבור מפלגת "הכוח השלישי" (בפרסית: Nirooy-e Sevvom), שהקים האידיאולוג והסופר האיראני חליל מלכי בחסות החזית הלאומית באיראן. לאחר קבלת התואר הראשון חזר נאדרפור לטהראן והחל לעבוד במגזר הפרטי.
בשנת 1960 ארגן נאדרפור את קריאת השירה הפרסית המודרניסטית הראשונה בטהראן, שנערכה באגודת התרבות של איראן ואמריקה (בפרסית: Anjoman-e Farhangi-e Iran-o Amrika). בהמשך עבד כיועץ במשרד לאמנויות דרמטיות של משרד האמנות והתרבות (בפרסית: Vezaarat-e Farhang-o Honar). הוא מונה גם כעורך מגזין התיאטרון (בפרסית: Majaleh-ye Namayesh), ועורך הראשי של כתב העת Monthly of Art and People (בפרסית: Honar-o Mardom).
בשנת 1964 נאדרפור נסע לאירופה. ברומא הוא המשיך את לימודיו שפה וספרות איטלקית. הוא גם בילה זמן מה בפריז, למד קולנוע צרפתי, והקדיש זמן כתיבה.
בשנת 1968 הפך נאדרפור לאחד משלושים החברים המייסדים של התאחדות הסופרים האיראנית הראשונה. הוא היה גם אחד מחותמי המניפסט שלו, יחד עם עוד כמה סופרים ומשוררים איראניים מפורסמים. כאשר ג'לאל אל-אחמד, הכוח המניע מאחורי ההתאחדות, נפטר בשנת 1969, בחרה האגודה בנאדרפור לדבר מטעמה בטקס ההשכבה. במשך שנתיים רצופות נאדרפור נבחר כחבר בוועדת ההיגוי לאיגוד הסופרים של איראן. בשנת 1977, הוא החליט שלא להשתתף פעילות האגודה בגלל חילוקי דעות.
בשנת 1971 הוא החל לעבוד כמנהל המחלקה לספרות עכשווית ב"רדיו והטלוויזיה האיראניים הלאומיים", שם ביים תוכניות רבות על חייהם ויצירותיהם של דמויות ספרות עכשוויות. נאדרפור נמלט מהמהפכה האיראנית בשנת 1980 לצרפת והתגורר שם עד 1987. בשנת 1987 הוא עבר לקליפורניה. במהלך מגוריו בארצות הברית נאדרפור נשא מספר נאומים והרצאות באוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת ג'ורג'טאון ,אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ואוניברסיטת קליפורניה בברקלי.
נאדרפור נפטר מדום לב בביתו בלוס אנג'לס ב-18 בפברואר 2000.
זמן קצר לאחר מותו של נאדרפור, הקימה אלמנתו ג'לה בסירי את קרן נאדרפור בלוס אנג'לס. מטרת קרן נאדרפור היא לקדם מחקרים חוצי תרבויות וגישות השוואתיות למסורת הספרותית מזרח-מערב על ידי התמקדות במורשתו של המשורר המנוח.
נאדרפור ידוע במחקריו הנרחבים של השירה העכשווית של איראן בנוסף, הוא מוכר בזכות הפרשנויות ההיסטוריהאיראנית במאה ה-20. נאדרפור פרסם את שיריו הראשונים בשנות הארבעים והשלים ארבעה אוספים בשנות השבעים. שיריו תורגמו לאנגלית, צרפתית, גרמנית ואיטלקית.
נאדרפור נחשב למשורר האיראני בולט ויצירותיו נפוצות במדינות דוברות פרסית כמו אפגניסטן, טג'יקיסטן ופקיסטן.
בשנת 1993 הוא זכה בפרס של Human Rights Watch על פעילותו בגולה.
קישורים חיצוניים
30998145נאדר נאדרפור