רבי מתתיה נסים טירני
| לידה |
1745 ה'תק"ה |
|---|---|
| פטירה |
1815 (בגיל 70 בערך) ה'תקע"ה |
| מדינה | פירנצה |
| בני דורו | רבי דניאל טירני, רבי משה חיים סוסקינו |
| חיבוריו | שו"ת שפת אמת |
רבי מתתיהו נסים טירני (ה'תק"ה (1745) - ה'תקע"ה (1815) בערך) היה רב ומשורר מחכמי איטליה. שימש כרב בקהילות פירנצה, אורבינו, סיניגליאה ופזארו.
ביוגרפיה
נולד באנקונה בשנת תק"ה (1745) בערך לרבי יעקב ישראל. ראשית תורתו למד מפי אביו ומפי חכמי עירו אנקונה. נדד בין ערי איטליה. לפרנסתו שימש כמלמד תינוקות. בעיר פיסארו לימד בחברת 'תלמוד תורה', ובישיבת 'סומך נופלים', להם הקדיש שישה מחזות שחיבר. מחזות שהוצגו ע"י בחורי הישיבה בבית הגביר אברהם הלוי. הראשון שבהם, כבר בשנת תק"ל (1770).
נודע באיטליה כחכם חשוב, ומוזכר בכתבי חכמי דורו, ובספר תשובותיו 'שפת אמת', שיצא לאור בשנת תקנ"ז (1797), מובאות התכתבויותיו בהלכה עם חכמי דורו ובראשם החיד"א. את התכתבויותיו עם חכם ישמעאל הכהן, רבה של העיר מודינא אסף לחיבור בשם 'מדבר הגדול'.
בשנים תקנ"ט-תק"ס (1799-1802) בעקבות כיבוש נפוליון ירדה פורענות על קהילותיו. בשנת 1799 נאסר בחשד של מעורבות פוליטית וביתו נשדד. לאחר כמה ימים שוחרר. לזכר הצלתו והצלת הקהילות כתב שירים לימי 'פורים' מיוחדים והדפיס אותם בחוברת "מדבר קדש".
הרב טירני העריך מאד את החיד"א שהיה בעיניו הסמכות העליונה בדור, "ומי יבוא אחר המלך". בספריו ופסקיו הוא מזכיר אותו בהערצה. לדוגמה, באגרת ששלח לחיד"א והדפיס אותה בספרו שפת אמת כתב בראשה: כתב כתבתי למופת דורנו, ספרא רבא דיש[ראל] מוהר"ר חיד"א . . כשבתו בעיר אנקונא יגן עליה אלוקים" במקום אחר הוא קורא לו "קדוש הוא לאלקיו מבטן ומלידה . . הרב המופלא אוצר כל כלי חמדה הדיין המצוין אך מעין חסיד"א", "אחרי ראיתי אור פני מלך חיים הריני כאילו התקבלתי פני שכינה".
מחזותיו
הרב עסק גם בכתיבת שירה ומחזות המתארים חוויות יהודיות. אוסף מחזותיו בשם 'תפארת סיני', יצא לאור במהדורה מדעית בשנת תשס"ג (2003) ע"י פרופ' דבורה ברגמן[1].
"טירני כתב מחזות בשירה חרוזה ושקולה ולפחות חמישה מהם הועלו על הבמה בזמרה ובנגינה 'בבית הגביר אברהם הלוי' שבעיר פזארו. בחורי 'תלמוד תורה' המקומי, תלמידיו של המחבר, היו השחקנים - הזמרים ואולי גם הנגנים המלווים. המחזות עוסקים ביחסי אהבה ונטישה, כעס והתפייסות שבין אלקים לבין עם ישראל. ישראל או 'כנסת ישראל', מיוצגים בדמות שחקן. מתן תורה, 'יום הנישואין' האלגורי של אלקים עם כנסת ישראל או של ישראל עם התורה הוא לפיכך אירוע משמעותי ביותר והוא מתואר בחגיגיות גדולה, חזותית וצלילית, כיאה לחתונה באיטליה.
המחזות ספוגים ביסודות מסורתיים, מקראיים ומדרשיים, ומעוצבים על פי מוסכמות הדראמה והאורטוריו האיטלקיים של התקופה. מחזותיו של טרני מייצגים את אורח החיים היהודי - איטלקי שמיזג תורה עם דרך ארץ, יהדות עם השכלה[דרושה הבהרה]. הם מצטיינים בכוח המבע, באסתטיות ובסגנון מקורי.
משפחתו
- בן דוד של הרב דניאל טירני.
חיבוריו
- שו"ת שפת אמת, ליוורנו תקנ"ז.
שמונה חוברות דלהלן שגם נכרכו בשני כרכים.
- מדבר קנאה בעניין שוחט עם הארץ
- מדבר במשור בעניין שליח צבור שחטא
- מדבר הגדול ובו שאלות ששאל המחבר מאת ר' ישמעאל הכהן ממודנה
- מדבר בערבה בעניין עגונות.
- מדבר קדש על נם ההצלה שאירע לקהלת אורבינו ביום יא סיון תקנ"ט ולקהלות פיסארו וסיניגאליא ביום טו סיון תקנ"ט בעת המלחמות של נפוליאון באיטליה.
- מדבר מתנה הערות ומשא ומתן על פסקיו של המחבר.
- מדבר משפט דיון על מתנה מסוימת.
- מדבר הרים תשובות בנושאים שונים.
- מדבר בערבה בעניין העגונות שענינן נדון ב"מדבר בערבה"
- תפארת סיני - ספר המחזות של מתתיה נסים טרני; ההדירה מכתבי יד, כינסה והוסיפה מבוא והערות דבורה ברגמן, ירושלים: מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשס"ג 2003.
מקורות
חלק מהפרטים הביוגרפים מבוססים על הערך עליו ב"ארזי הלבנון, אנציקלופדיה לגאוני ספרד", ח"ב עמ' 1704.
26827034מתתיה נסים טירני