מתן זכות בחירה לנשות קליפורניה (1911)
בהצבעה של כלל בוחרי קליפורניה אושר באוקטובר 1911 תיקון של חוקת קליפורניה (אנ'), שהעניק לנשים את זכות הבחירה בקליפורניה. האישור היה תוצאה של מאבק ממושך של נשים מקליפורניה.(אנ')
לפי חוקת קליפורניה, תיקון החוקה הועמד להצבעת כלל הבוחרים - משאל עם. התיקון אושר ברוב קטן של 50.7% בלבד.[1] הרוב הושג בזכות פעילות נמרצת של ארגוני סופרג'יזם.
במשאל קודם שנערך בשנת 1896 רק 44.6% מהבוחרים תמכו בהצעה להעניק זכות הצבעה לנשים.[2] בשנת 1911 ההצעה נתמכה על ידי קואליציה של חקלאים, פועלים וסופרג'יסטיות.[3]
תמיכה חזקה בהצעה הייתה באזורים כפריים ואילו בערים ההצעה עוררה התנגדות רבה. לדוגמה - בסן פרנסיסקו רק 38% מהבוחרים תמכו בהצעה.[4] שני העיתונים המובילים "לוס אנג'לס טיימס", "סן פרנסיסקו כרוניקל" התנגדו להענקת זכות בחירה לנשים ואף פרסמו קריקטורות הלועגות לסופרג'סטיות.
לאחר אישור התיקון רבים מהפעילים שפעלו לקבלת ההצעה עברו למאבק ברמה הפדרלית. הם סייעו בכך שבשנת 1920 אושר התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית שהעניק זכות הצבעה לנשים בכל מדינות ארצות הברית.
התנגדויות
מאמרי מערכת של "לוס אנג'לס טיימס"
- מאמר מ-21 בינואר 1911 התנגד חריפות להצעה להעניק זכות בחירה לנשים. בעיתון נכתב כי נשים אינן מסוגלות לגבור על גברים באופן פיזי. העיתון הצהיר גם כי בכל תחום בו היכולת נקבעת על ידי יכולת גופנית, נשים, בשל כוחם הגופני הנחות, אינן מסוגלות להתחרות בגברים על בסיס שווה. כל התפקידים בהם נדרש כוח פיזי, כמו בצבא ובמשטרה, בהכרח מבוצעים על ידי גברים. לכן, אכיפת חוקים לא יכולה להתבצע על ידי נשים. לטענת העיתון, אילו הצעת התיקון הייתה ממתקבלת אז נשים לא יוכלו לאכוף חוקים וציות לחוק ולפקודות היה תלוי בנכונות של הגברים לציית להם. אבל הגברים מתנגדים להצעת התיקון ולכן לא יהיו מוכנים לציית ללא אכיפה. מכאן נובע, לדעת העיתון, שהתיקון איננו בר מימוש. בהמשך קבע העיתון שהצעת התיקון היא תופעה של נשים המבקשות לחוקק חוקים שהן אינן מסוגלות לאכוף - חוקים שהן מודות שהגברים לא רוצים.
- במאמר מ-19 באוגוסט 1911 נכתב: "זכות ההצבעה לא תעזור לאישה, חברתית או תעסוקתית, ותפגע בחיי המשפחה. הענקת זכות בחירה לנשים לא תביא לחוקים חכמים יותר או לממשל טוב יותר."
- במאמר מ-22 בספטמבר 1911 נכתב: "האיש העובד - בין אם הוא רפובליקני, דמוקרט או סוציאליסט - ההולך בשבת אחר הצהריים ברחובות הערים ורואה אלפי נערות לבושות באופן אופנתי ורואה נשים הנוהגות במכוניות ומשמיעות נאומים לתמיכה בזכות בחירה, האיש העובד הזה אומר לעצמו, האם על הפרפריות האלו תוטל המשימה לחוקק חוקים עבורי?"
- במאמר מ-1 באוקטובר 1911, סנטור דמוקרטי בכיר כינה את התמיכה במתן זכות בחירה לנשים "מחלה", "היסטריה פוליטית", "נטל אכזרי ובלתי נסבל", ו"צעד לאחור בהתקדמות הציוויליזציה".
עידן הרפורמות
זכות הבחירה של הנשים הייתה חלק ממגמה של העברת נושאים רבים יותר להכרעת הבוחרים. באותו יום בו אושרה הצעה 4 למתן זכות בחירה לנשים, אישרו הבוחרים גם את הצעה 7 (אנ') - המנגנון של דמוקרטיה ישירה בקליפורניה, ואת הצעה 8 (אנ') - האפשרות להדיח נבחרי ציבור.
הערות שוליים
- ^ California Women's Suffrage, Proposition 4 (October 1911), Ballotpedia (באנגלית)
- ^ California Women's Suffrage, Amendment 6 (1896), Ballotpedia (באנגלית)
- ^ Rebecca J. Mead, How the Vote Was Won: Woman Suffrage in the Western United States, 1868-1914 ,New York University Press, New York 2004, עמוד 73
- ^ Frank C. Jordan, Statement of the Vote of California at the special election held October 10, 1911, 1911, עמ' 4 (258)
30583283מתן זכות בחירה לנשות קליפורניה (1911)