מתן בן כנען

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מתן בן כנען
לידה 1980 (גיל: 44 בערך)
רמת ישי, ישראל
תקופת הפעילות מ-2008
זרם באמנות ריאליזם
השפעה מ רמברנדט
יצירות ידועות "אנאבל וגיא", 2014
פרסים והוקרה
bencnaanmatan.com

מתן בן כנען (נולד ב-1980) הוא צייר ישראלי המשלב בין סגנון ציור ריאליסטי לבין תכנים ישראלים עכשוויים. הוא עוסק בעיקר בנושאים מיתולוגיים וסיפורי התנ”ך כמו גם בסצינות מתולדות האמנות.

בשנת 2015 זכה בפרס הראשון "BP Portrait Award" (אנ') בתחרות הדיוקנאות של גלריית הדיוקנאות הלאומית (הנשיונל פורטרט גלרי בלונדון) על ציורו "אנבל וגיא" (2014). בן כנען הוא הישראלי הראשון שזכה בתחרות זו, הנחשבת לאחת החשובות בעולם.

הוא בעל תואר ראשון בהצטיינות ממכללת אורנים ותואר שני באמנות מאוניברסיטת חיפה. בן כנען מציג תערוכות יחיד ומשתתף בתערוכות קבוצתיות בישראל ובמדינות נוספות, ועבודותיו נמצאות באוספי אמנות ציבוריים ופרטיים.

בן כנען היה מרצה במכללת אורנים, וכיום מרצה באוניברסיטת חיפה ובבצלאל.[1]

ביוגרפיה

בן כנען נולד וגדל ברמת ישי. בראיון ל"כלכליסט" סיפר שהוא שואב השראה מרמברנדט אשר עם יצירתו נפגש לראשונה בגיל חמש בספרייה של סבו, שהיה גם הוא צייר.[2] כבר מילדותו נמשך לציור ועסק בו.

בן כנען בעל תואר ראשון בהצטיינות בחינוך לאמנות ממכללת אורנים ב-2006 ותואר שני באמנות מאוניברסיטת חיפה ב-2008.[2] הוא למד אצל אלי שמיר (במכללת אורנים) והשתלם אצל ישראל הרשברג וארם גרשוני (תוך לימודי תואר שני באוניברסיטת חיפה).[3]

ב-2015 זכה בפרס הראשון בתחרות הדיוקנאות של גלריית הדיוקנאות הלאומית (לונדון) על יצירתו "אנבל וגיא", 2014.[4][5][6] ובכך הפך לאמן הישראלי הראשון שזכה בפרס הזה ואחד האמנים הישראלים היחידים שזכו בתחרויות בסדר הגודל הזה.[2][7]

ב־2017 זכה בפרס שיף לאמנות פיגורטיבית־ריאליסטית.[5][8]

ב-2018 הציג תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב לאמנות.[9] וב-2019 עבודותיו הופיעו כחלק מתערוכה קבוצתית במוזיאון.

ב-2021 הציג תערוכה במוזיאון ישראל בירושלים בשם "הבירוקרט". התערוכה נוצרה בשיתוף עם הסופר דויד גרוסמן שכתב את מדרש התמונה.[10][11]

סגנונו

בן כנען מצייר בשמן על בד. האמנות שלו משלבת בין מסורות של ציור ריאליסטי לבין תכנים ישראלים עכשוויים. הוא עוסק בעיקר בנושאים מיתולוגיים וסיפורי התנ”ך המשמשים לו מקור השראה ליצירת סיטואציות אנושיות מורכבות, שאותן הוא מביים, מצלם ומצייר. הוא משלב בציוריו בין שפה פיגורטיבית ותפיסות קלאסיות ובין עכשוויות. הוא עוסק בנוף ובאור המקומיים.[5]

רבות מהסצנות שהוא בונה שואבות השראה מסיפורים תנ"כיים. "האסננס של הסיפורים האלה מרתק אותי, הם מין ריכוז חזק מאוד של דילמות מוסריות ושאלות אחרות שמעסיקות בני אדם ביומיום שלהם. זו מין אבן יסוד בתרבות האנושית, מעבר לעניין שלנו כיהודים — יצירה ספרותית שאני מופתע ממנה ונעזר בה. אבל אני לא מייצר אילוסטרציות של הסיפורים".

הנושאים בהם עוסק נעים בין טבע דומם, נופים ודיוקנאות. הוא מתמחה ב"ציורי הסצנה" בהם מתוארות סצנות יומיומיות, אשר מצד אחד מאוד ישראליות במהותן ומצד שני מבוססות על סיפורים מקראיים, מיתולוגיים או כאלו הקשורים לתולדות האמנות.[12]

יצירותיו

"אנאבל וגיא"

הציור מבוסס על הסיפור של בת יפתח, שבו השופט יפתח נודר שאם ינצח את בני עמון יעלה לעולה את הראשון שייצא לקראתו עם שובו משדה הקרב הביתה — ונאלץ להקריב את בתו שיצאה לקראתו בתופים ובמחולות. על הציור זכה בפרס ראשון, מנימוקי הפרס נאמר כי "שילב נרטיב קולנועי בציור" ו"הציג יחסי אור עז וצל עמוק באופן מעורר הערצה".

המנוחה"

הציור מתכתב עם סגנון הריאליזם החברתי הצרפתי של המאה ה־19 וגם עם הגרסה המקומית שלו, הריאליזם הסוציאליסטי־קיבוצי של שנות ה־50.[12]

"הבירוקרט"

הציור, שמן על לוח עץ, שגודלו 4*2 מ', הוא ציור מונומנטלי המתאר רגע דרמטי בנוף פתוח אשר לו שותפה קבוצה בת כ-70 אנשים: גברים, נשים וילדים העומדים יחד. למרות הריאליזם החד ואור התכלת העז השוטף אותו, הציור מעורר שאלות, כפי שגרוסמן, שכתב את מדרש התמונה שאל: מיהו הבירוקרט שעומד במרכז הציור וקלסר בידו, מי האישה המגוננת על שתי הילדות שמולו, ומה פשר חילופי הדברים ביניהם?[11]

בראיון לישראל היום סיפר בן כנען כי הרעיון לציור צמח בו כבר מגיל 10. הוא העמיד קבוצת האנשים ובהם בני משפחה וחברים על חלקת אדמה באזור פארק אריאל שרון כיום, ביים וצילם את הקומפוזיציה מזוויות שונות, ואז שב לסטודיו שלו על מנת לעבד את התצלומים לציור. הצל שמרחף על הציור נשאב מתצלום נדיר שראה בתערוכה ב"יד ושם", המתעד קבוצת יהודים בכניסה למחנה ההשמדה אושוויץ בירקאנו ב-1944. "התצלום בשחור לבן, שמנציח את האסון והטרגדיה הגדולים של העם היהודי, עומד ביסוד הציור שלי, שהוא כולו שמשי ובהיר. אבל גם השואה התרחשה בצבע. כפי שדברים נוראים מתרחשים במקומות פסטורליים ויפים", אמר בן כנען. השראה נוספת שאב בן כנען מציור שנחשב לנקודת מפנה בתולדות האמנות: "קבורה באורנאן" של האמן הריאלסיטי גוסטב קורבה, הציור מתאר בצורה ריאליסטית סצנה של לוויה כפרית מרובת משתתפים.[11]

חיים אישיים

בן כנען נשוי ואב לשניים, מתגורר בחיפה. בנוסף הוא נגן בוזוקי חובב.

פרסים

תערוכות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מתן בן כנען, באתר בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 דנה גילרמן, במבחן המציאות, באתר כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2015-07-18
  3. ^ Lot 152 - מתן בן כנען, באתר לתירוש
  4. ^ תסתכלו מקרוב, זה לא אמיתי, באתר mako, ‏2015-04-30
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 מתן בן כנען: ציורים / מוזיאון תל אביב לאמנות, באתר www.tamuseum.org.il
  6. ^ "הצייר מתן בן כנען זכה בתחרות הדיוקנאות של נשיונל פורטרט גלרי בלונדון". הארץ. נבדק ב-2023-03-22.
  7. ^ פרס בינלאומי לצייר מתן בן כנען, באתר ערב רב Erev Rav
  8. ^ "הצייר מתן בן כנען זכה בפרס שיף לאמנות". הארץ. נבדק ב-2023-03-22.
  9. ^ כאן מגזין - מוזיאון - מתן בן כנען / תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב, באתר www.canartmagazine.com
  10. ^ הבירוקרט. תמונה: מתן בן־כנען, מדרש תמונה: דויד גרוסמן, באתר מוזיאון ישראל, ‏2021
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 רותי קדוש, "הבירוקרט": גם השואה התרחשה בצבע, באתר ישראל היום, ‏17 במרץ 2021
  12. ^ 12.0 12.1 Nofar Vahash, הריאליזם שוב באופנה – ויש מי שלקח אותו צעד קדימה, באתר תערוכת ציורים | מתן בן כנען לוקח את הריאליזם צעד קדימה, ‏2018-06-24
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36077393מתן בן כנען